ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
חכמים לימדונו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו , מתוך כך עלתה השאלה מהו המדרש? לעיתים אף אין הפשט והמדרש תואמים זה את זה. על כן עלינו להבין שמטרת המדרש היא לחנך אותנו.
וכפי שהסביר הרב קוק, ידיעות שמופיעות בצבעים עזים, נכנסות היטב ללב שומען. לאחר קבלת הדברים אפשר לקלף את הקליפות עד לקבלת התוכן העמוק.
למשל, מספר הרב שניסה פעם לתקוע דיבל לקיר, קדח חור, ודחף את הדיבל פנימה, אך הדיבל לא נכנס. כך שוב ניסה והדיבל התעקם, ראה זאת מקצוען והראה לו כי אם יש בורג בתוך הדיבל הרי הוא יציב.
כך המשל מגיע לקשט את המסר. דוגמה פשוטה היא שהזכרנו את מלחמתו של אברהם אבינו ודרשו חז"ל שהלוחמים אשר עמו היא כמניין אליעזר בגימטריה (נדרים לב, א), מטרתם היתה להגדיל את הנס. אמנם הפלא ופלא, אנשים מאמינים למשל שכך אכן היה. אין זה אלא צביעת המסר בצבעים המתקבלים על הלב, כמליצת השיר .
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
2 - כמליצת השיר
3 - המדרש אינו פרוש הפסוק
4 - אמונה באה עם השכל
טען עוד
אין טוב לב פטנט לסידור העולם, אלא ערך עצמי לו, על כן מסדר הקב"ה את העולם בצורה כזו שנוכל אנחנו לתקן ובכך להוציא אל הפועל את כוחותינו הטובים. יותר חשוב ליבו הטוב של בעל הבית מכך שיש לעני לחם.
יום אחד אמר לרב איזה אברך בשם אחד מגדולי ירושלים, כל כך פשוט היה פעם דבר זה עד שרות כך אומרת "שם האיש אשר עשיתי עמו" (רות ב, יט), אני עשיתי עמו. אמנם דבר זה נורא ואיום לאומרו. אם בעל הבית מבין שהעני עושה עמו יותר הרי זה יפה מאוד להבנת המסר, אך אם העני אומר כן הדבר מכוער, כפיות טובה וכי אתה עושה עם בעל הבית שמטיב לך?
אמנם כתוב הדבר?
דרשו חז"ל, "אדם כי ימות באהל" אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה (ברכות סג, ב. שבת פג, ב). אם כן הנכנס לבית המדרש טמא שבעת ימים כי בא אל האהל? הרי כך כתוב?
ממש לא, אין זה הכתוב המדרש אינו פרוש הפסוק , הוא בא ללמדנו מסר.
יש לחלק בין לימוד הלכה ללימוד המדרשים. הפסוק בא ללמדנו הלכה, אך הנפגש עמה בצורה בה כתוב הפסוק מקבל ערכים נוספים ואין לערבב.
"ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מרבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג" (ש"ב כג, כ). על כך דורשים חז"ל, אריאל זהו שמו של בית המקדש, הארי ביום השלג יש אומרים שטבל בשלג ויש אומרים שלמד את ספרי דבי רב ביום קצר (ברכות יח, ב). והדברים תמוהים הרי עוד לא היה בית מקדש ומה בין הארי והשלג למדרש?
אלא שבימי המדרש אין ערך של גבורה ולכן יש צורך לפרש בעוד דרך את הפסוק, כך שיתאים המסר שלו, מסר של גבורה גם לדורם.
אמרו חז"ל, טובה קללתו של אחיה השילוני מברכת בלעם (סנהדרין קה, ב). שאחיה כינה את ישראל כקנה ואילו בלעם משל את ישראל לארז. הארז הוא גדול וחזק, בודאי שעדיף הוא על הקנה שמתקפל בכל רוח. אך חסרון יש לארז, אם תגיע רוח חזקה מאוד יכול הוא להישבר, מה שאין כן הקנה שמתקפל מול כל רוח אך בזכות כך יכול בסוף לשוב ולעמוד. וזוהי כוונתם של חז"ל במדרש, שבגלות קיבלו עמ"י פסיכולוגיה של קנה וזה מאפשר להם לשרוד. צריך להתקפל בפני הפריץ, אם יהודי של ארץ ישראל יעמוד אל מול מלך גוי בגבורתו ימסרוהו למיתה.
על כן גם לגבי בניהו בן יהוידע אם ילמדו בגלות שהיתה לו גבורה גדולה, הרי שהארז יכרת מרוח דרומית. לכך פירשו אין גיבור אלא מי שכובש את יצרו (אבות ד, א), וכך פירשו את מעשי בניהו בן יהוידע. הפסוק שדיבר בזמן מלכות דוד, בודאי שהיה אז צריך גבורה, בכל דור מתבטאת היא בדרך המתאים לאותו דור ולחינוך שלו.
בסוגריים נגיד שאולי זו סיבת התנגדות חלק מן החרדים לצבא, זוכרים הם את הפירוש הגלותי, עדיף להתקפל לבית המדרש ולא להילחם על קיומנו כארזים עלי נהר.
ש: האם אי אפשר לומר שגם המדרש נכון?
ת: אפשר, אך ודאי שלא כך רצה הפסוק לומר. מדבר הוא על גבורה כפשוטה.
ישנם אנשים חלשים שלא מבינים את ערכה הגדול של גבורה חומרית. גם לכך ישנו ערך לקיום אומה. הרב ברויאר דרש פעם, "הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל" (שה"ש ג, ז), מדוע צריך גיבורים רבים כל כך סביב מיטה אחת? התשובה היא שהם גיבורי ישראל.. כמובן שמדובר בפסוק על גיבורי מלחמה, אך בגלות נוצר בעם ישראל סוג חדש של גיבור, כזה שיודע לשרוד, גבורתו מופיעה רק באופן פנימי, אל מול יצרו. פעם פנו אל הרב סלובייצ'יק בשאלה מדוע בברכת "אוזר ישראל בגבורה" כתוב לברך בעת שחוגרים את החגורה? וענה הרב "זה מה שנשאר לנו". לגבורה האמתית ישנו ערך, צריך להבין את זה.
עד עכשיו עסקנו בשאלה שאין המדש מסביר את הפשט. ישנן אגדות שאינן מתקבלות על הדעת כלל גם את דבר זה צריך להבין.
מספרים חז"ל על עוג מלך הבשן שהרים הר שלוש פרסאות ורצה לזורקו על עם ישראל (ברכות נד, ב), איננו יודעים איך עוקרים הר כזה, אך מה גודלו של עוג לפי מדרש זה? ברור שדבר זה לא היה ולא נברא .
מפחיד הדבר לומר כן על חז"ל? הרשב"א בחידושי אגדות כותב כן. איננו צריכים אותו, גם לבד אפשר להבין כך, אך גם הוא כותב שאין להבין את המדרשים כפשוטם.
ואמנם חז"ל הוציאו מכאן הלכה, צריך לדרוש על המקום בו זה אירע עשה נסים לאבותינו? יש לפרש שבמשנה כתוב אבן שביקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, מייד לאחר מכן מובא שהוא הדין לאבן שישב עליה משה רבנו בזמן מלחמה עמלק.
שינו חז"ל את ההר לאבן כדי שתבין שהכוונה היא כמו האבן של משה, וכי מישהו יכול לדעת היכן היא האבן עליה ישב משה בזמן המלחמה? אלא שאין לנו צורך למצוא אבן כזאת, סך הכל רצו ללמדנו על איזה נס יש לברך, ואם לא תמצא את האבן פשוט אל תברך.
ש: אולי היה להם מסורת?
ת: אני לא מאמין לכך, אין לנו שום צורך לדעת היכן היא אבן זאת. המשנה רק מביאה דוגמאות לניסים שנעשו לישראל.
אין לנו הרבה זמן, אך הרמב"ם מסביר בהקדמה לפרק חלק כיצד להתייחס לאגדות מסוג זה ונאריך בדברים עוד בפעם הבאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
