ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ללמד שהכל התגלגלות מחטא אדם הראשון ולא הכל התחיל ממנו.
און בן פלט- על שם שנפלט מן המחלוקת בזכות אשתו שמנעה ממנו להשתתף במחלוקת בכך ששיכרה אותו בזמן שאירעה המחלוקת ויצאה לחכות בחוץ בפריעת הראש כדי למנוע מאלה שבאו לקרוא לו לעשות זאת.
צריך לברר איך יכול להיות שאותם "צדיקים" ששמרו עצמם מבעיית צניעות חלקו על רבם בצורה כזו. ולהבין איך אפשר להבדיל בין צדיק אמיתי למישהו שחושב עצמו צדיק ונראה מהחשובים ועושה דברים לא נכונים.
גם בימינו יש כאלה שהולכים למקוה כל יום ולכאורה מקפידים על קלה כבחמורה שראינו שחטאו, דרך זה אפשר להבין גם את פרשיית קרח, הוא היה מרביץ תורה גדול וחסידיו לא יכלו שיכול להיות שהוא מקלקל ככה.
הדרך לזה היא קודם כל סייעתא דשמיא, בלי סייעתא דשמיא אי אפשר להבחין בין דברים כאלה. בנוסף לזה צריך הפעלת שכל ישר. צריך את שניהם בשביל להבדיל בין תלמידי חכמים אמיתיים לכאלה מזוייפים. מה שכן, אסור לאבד את האמון בתלמידי חכמים כשמתגלה כזו פרשייה, יש להתרחק מאוד מאותו אדם שהתגלה כמזוייף ולהדבק בתלמידי חכמים אמיתיים יראי שמיים. התורה עוברת מדור לדור ושימוש תלמידי חכמים הוא הכרחי.
איך להתנהג במקרה שבו יש מחלוקת בין תלמידי חכמים?
קודם כל להבין שזו דרכה של תורה, יש מחלוקות בהבנות של נושאים וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, כל אחד מחפש את האמת.
כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, כמו מחלוקתם של הלל ושמאי. הסימן לדעת אם מחלוקת היא לשם שמיים היא לראות אם היא עניינית. אם יש מחלוקת שאינה עניינית אפשר לראות שאינה לשם שמיים. אם המחלוקת עניינית כולם יודעים שגם הצד השני מכוון לשם שמיים מה שגורם לי לכבד אותו כי הוא מחפש את האמת. אני חושב שהוא טועה והוא חושב שאני טועה. אנחנו מכבדים אחד את השני אבל חלוקים. וזו מחלוקתם של הלל ושמאי, הם היו מכבדים זה את זה (שלא כמו תלמידיהם שיותר מדי נאמנים לרב שלהם ובגלל זה מתנכלים לבעלי מחלוקתם). מחלוקת לשם שמים היא שכל אחד מנסה להבין את השני, לא להסביר שהוא צודק אלא להגיע לאמת ולהבין למה השני חושב אחרת. אחרי שאתה מבין למה הוא חושב את מה שהוא חושב אתה יכול לא לקבל את מה שהוא אומר ולחשוב אחרת ממנו. וכל זה מתוך שאתה אוהב אותו ומעריך אותו.
מחלוקת שאינה לשם שמיים היא דבר נורא ואיום. כדברי הגר"א "חמישה מיני ערב רב- בעלי מחלוקת ולשון הרע, בעלי תאווה, הצבועים שאין תוכם כברם, הרודפים אחר כבוד לעשות להם שם, הרודפים אחרי הבצע". לכאורה הייתי מצפה לראות ברשימה הזו מחללי שבת ואוכלי טרפות, ובמקום זה מופיעים אנשים בעלי מידות מקולקלות בבין אדם לחבירו. הגר"א אומר במקום אחר שבמידה מקולקלת יכולים להתפס גם בדברי תורה. מידות מקולקלות הן לא חלק מדברי תורה. עוד כותב הגר"א "בעלי מחלוקת הם הגרועים מכולם והם נקראים עמלקים ואין בן דוד בא עד ש...{להשלים}". יש אנשים שהתורה נעשית להם סם המוות. איך זה קורה? אם אתה בא ללמוד כדי לקבל מהתורה ולהתבטל אליה ולהיות אדם מתוקן וטהור יותר אז התורה משפעיה עליך ונהיית סם חיים. אלה דברים שלא קשורים למידות, התורה באה לזכך את מי שרוצה להזדכך. כמובן שצריך לתקן את המידות כחלק מזה. דרך ארץ קדמה לתורה. אדם צריך לבדוק תמיד את עצמו. אם הוא רודף כבוד כל הלימוד שלו מתעוות ומתקלקל אם הוא תמיד עומד על שלו ורוצה תמיד להראות שהוא צודק. אם אדם עניו הלימוד שלו מתקיים.
במהלך הדורות היו מחלוקות רבות, אחת הגדולות שלהן היו של ר' יהונתן אייבשיץ שחשדו בו שהוא קשור לאותו אדם שהתיימר להיות המשיח. הוא אמר שחלילה וחס, הוא נותן כבוד לשם שמיים וכמובן אין לו קשר אליו. יש סוגים של תלמידי חכמים לוחמניים שגם אז קבעו שהוא מסוכן מאוד ואליהם הצטרפו עוד תלמידי חכמים שסמכו עליהם בלי לבדוק אם הדברים נכונים. באותה תקופה ערכה של התורה ירד מטה מטה.
אם אתה רוצה לדעת אם מחלוקת היא לשם שמיים צריך לראות אם היא מעלה את ערכה של התורה או מורידה אותה. אם כולם מסכימים ערכה של התורה נשאר אותו דבר, אבל אם יש מחלוקת לשם שמיים ערכה עולה כי רואים שתלמידי החכמים מכבדים אחד את השני למרות שהם לא מסכימים. ולא חלילה הפוך שיורדת ערכה של תורה אם תלמידי החכמים לא מכבדים זה את זה.
התלמידים בעצם בבעיה כי הם חושבים שרבותיהם צודקים. צריך לכל זה הרבה סייעתא דשמיא.
בכל אופן לגבינו, גם אם יש כאלה שאנחנו חושבים שהם טועים ומקצינים בנושאים מסויימים בצורה מאוד בעייתית אנחנו צריכים לדעת שכוונתם לשם שמיים ולאהוב אותם כי מחלוקת לא עניינית בכל מקרה לא תועיל בזה בכלל, היא יכולה רק להוריד.
אומרים חז"ל שכבוד תורה גדול מתלמוד תורה. כפי שמופיע שכבוד תלמיד חכם מבטל מקרא מגילה ומבטלים תלמוד תורה למקרא מגילה. מכבדים את התלמיד חכם כי הוא נושא את התורה.
אז כדי שאנחנו נהיה תלמידי חכמים אמיתיים אנחנו צריכים לעבוד על המידות- ענווה, לב טוב, הסתפקות במועט, לשמוח בחלקנו. לשאוף להיות תלמידי חכמים עם מידות מתוקנות.
עברנו את ראש חודש תמוז, שזו התקופה הכי קשה בעיקר לבני תורה. זה הזמן שבו צריך לפתח כוחות חדשים של שקידה ואהבת התורה. התקופה הזו דורשת את זה, תקופה גדולה שמקדמת אותנו בכלליות ישראל. המלחמה שאנחנו נמצאים בה מקדמת אותנו להיות יותר חזקים בקשר שלנו לארץ ישראל. כל מאמץ שאנחנו עושים בהחזקה בארץ ישראל מחזק את החיבור שלנו אליה. תורת ארץ ישראל אינה כתורת חוץ לארץ. אנחנו שרוצים להופיע את התורה השלמה חייבים שאור התורה הזה יופיע בכל עוצמתו, כל אחד צריך להרגיש חלק בדבר הזה ובהשקעה הלימודית ובתיקון המידות. אם אנחנו לא נעשה את זה לא יהיה מי שיעשה את זה.
שבוע שעבר קראנו בפרשת שלח "יום לשנה יום לשנה" יום אחד על מחשבה של קלקול דחה את הכניסה לארץ ישראל בשנה. אתם יודעים שמידה טובה גדולה ממידת פורענות פי 500. אם אנחנו מתאמצים עכשיו ארבעים יום זה יוצר מהפכה, אמנם אנחנו לא מאמינים בזה אבל זה פשט דברי חכמים. אדם שעושה מצווה זה פי 500 מעבירה. אם אדם מפחד מעבירה הוא צריך להיות להוט פי 500 על כל מצווה שהוא מקיים.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










