ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:
פעמיים ביום מקטירים בבית המקדש את הקטורת, בבוקר ובערב. את הקטורת מקטירים על מזבח הזהב שהוא מזבח קטן שנמצא בתוך ההיכל. בניגוד למזבח העולה שהוא מזבח גדול וגבוה שנמצא מחוץ להיכל ועליו מקריבים את הקרבנות.
הקטורת נקראת קטורת הסמים. מה זה סמים? סמים, הכוונה סממנים, כלומר מיני צמחים שאותם היו טוחנים, ומהתערובת של האבקה שלהם, הכהן היה מקטיר את הקטורת.
בנוסף לקטורת שמקטירים כל יום בבוקר ובערב, הכהן הגדול מקטיר קטורת ביום הכיפורים, את קטורת זו הוא מקטיר בקדש הקדשים וגם זה יוזכר בפרשיית הקטורת שלנו.
מכאן מובאים הפסוקים בתורה, המתארים את הקטרת הקטורת. אחרי הפסוקים, יובאו דברי חז"ל בתלמוד, המבארים את מעשה הקטורת.
וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
"קח לך סמים" - מינים של בשמים, מיני עשב שנותנים ריח.
"נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה" - התורה מציינת רק ארבעה סממנים! נטף, שחלת חלבנה ולבונה, אלו הם ארבעה סממנים שכתובים בתורה. חז"ל למדו שיש עוד שבעה נוספים והם יפורטו בהמשך.
"בד בבד יהיה" - ארבעת הסממנים האלה שאתה שם אותם בקטורת, יהיו בעלי משקל שווה, כל אחד יהיה באותו המשקל.
וְעָשִׂיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵׂה רוקֵחַ. מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:
"ועשית אותה קטורת" תיקח את הקבוצת הבשמים הזאת ותעשה אותה קטורת, כלומר שתעלה ריח.
"רוקח מעשה רוקח" תערבב אותם היטב, כמו שהרוקחים מערבבים היטב את התרופה או את הדבר שהם נותנים לחולה.
"ממולח טהור קודש" .
ממולח מעורבב היטב. זה לא ממולח מלשון מלח, אלא מעורבב היטב.
טהור שיהיה טהור מטומאה.
קודש שיהיה קודש לה' לבדו.
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
"ושחקת ממנה הדק " "הדק" הכוונה לאבק דק.
"ונתת ממנה לפני העדות באוהל מועד" . כלומר, איפה אנחנו מקטירים את הקטורת? אמרנו על מזבח הקטורת. שהוא נמצא לפני העדות, כלומר לפני ארון העדות שנמצא בקודש הקודשים באוהל מועד.
"אשר איוועד לך שמה" שמה הקדוש ברוך הוא נועד איתנו.
"קודש קדשים תהיה לכם". הקטורת הזאת היא קודש קודשים.
הפסוקים עד כאן היו מפרשת כי תשא. כעת נוספים לנו פסוקים מפרשה אחרת, פרשת תצווה. לכן נוספת המילה"ונאמר" . כלומר זה לא המשך הפסוקים שקראנו עד עכשיו. אלא פסוקים ממקום אחר בתורה כדלהלן:
וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה:
זאת אומרת, אהרון מקטיר על מזבח הקטורת. את אותה קטורת סמים. את אותו אבקה של בסמים.
"בבוקר בבוקר" בכל בוקר ובוקר.
"בהיטיבו את הנרות יקטירנה" כלומר, בשעה שהכהן בא להיטיב את הנרות של המנורה (גם המנורה נמצאת בהיכל) ולהכין אותם להדלקה, בזמן הזה הוא מקטיר את הקטורת על מזבח הקטורת שנמצא בהיכל.
וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם
ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה . כלומר, וגם כאשר אהרון הכהן בא להדליק את הנרות במנורה בזמן בין הערביים, גם בזמן זה, הוא מקטיר את הקטורת פעם שנייה. הקטרה ראשונה בבוקר בזמן שהוא בא להיטיב את הנרות. והקטרה שנייה בזמן בין הערביים כשהוא בא להדליק את הנרות.
קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם. זה הדין יהיה לכל הדורות.
עד כאן פסוקי התורה כעת אנו עוברים לדברי חז"ל המובאים בתלמוד:
תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. כיצד מכינים את הקטורת? פיטום = הכנה.
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ. המשקל הכולל של הקטורת היה שלוש מאות שישים ושמונה מנים. (משקל מנה הוא כ450 גרם)
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יום. מַחֲצִיתו בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתו בָּעֶרֶב. יש 365 ימים בשנה, ומקטירים מנה אחד בכל יום, מחציתו בבוקר ומחציתו בערב.
וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים מתוך שלוש מאות שישים ושמונה מנים נשארו לנו שלושה מנים יתרים שהרי יש 365 ימים בשנה והקטורת היתה במשקל 368 מנה.
שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול וְנוטֵל מֵהֶם מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. כפי שהסברנו בתחילת השיעור, מעבר להקטרה שהייתה קבועה בבוקר ובערב בהיכל על מזבח הקטורת, הכהן הגדול היה מקטיר קטורת נוספת בקודש הקודשים ביום הכיפורים. מתוך שלושה מנים שנשארו, הכהן היה נוטל מלוא חופניו ומחזירן למכתשת בערב יום הכיפורים כלומר למרות שכבר שחקו את כל הסממנים היטב, הכהן היה מחזיר למכתשת את החופן שלקח מתוך שלושת המנים היתרים כדי לטחון אותו שוב לפני הקטרה. ומדוע הוא היה עושה כן? כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה, כלומר בקטורת של יום הכיפורים יש מצווה שהיא תהיה טחונה היטב דקה מן הדקה.
ו ְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. כעת מונים את כל הסימנים, לא רק הארבעה הכתובים בתורה במפורש.
ואלו הן (א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּורֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבונָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה.
הצורי אחד והציפורן זה שתיים והחלבנה שלוש והלבונה ארבע, כל אלה משקל שבעים שבעים מנה, כלומר כל אחד מארבע הסממנים הללו יהיה במשקל שבעים מנה. סך הכל 280 מנה.
(ה) מור. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּולֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּום. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה.
מור זה הסממן החמישי וקציעה השישי, שיבולת נרד השביעי, וכרכום השמיני, כל אחד מהם משקל שישה עשר שישה עשר מנה. סך הכל 64 מנה.
(ט) קושְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. (י) קִלּוּפָה שְׁלשָׁה. (יא) קִנָּמון תִּשְׁעָה.
כעת אנו מציינים את שלושת הסממנים האחרונים שכל אחד מהם במשקל שונה. קושט הוא הסממן התשיעי במשקל שנים עשר מנה, קילופה הוא הסממן העשירי במשקל שלושה מנים וקנמון הוא הסממן האחד עשר במשקל תשעה מנים. סך הכל 24 מנים. ובחישוב כולל יוצא כך 280 ועוד 64 ועוד 24 סך הכל 368 מנים בקטורת.
להלן הברייתא מתארת עוד כמה דברים שהוסיפו לסממני הקטורת,
בּורִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. בורית כרשינה הוסיפו בכמות של תשעה קבין.
י ֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. הוסיפו גם יין ממקום שנקרא קפרס בכמות של שלוש סאין ושלושה קבים.
וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. אם לא מצא את יין קפריסין מביא יין לבן ישן.
מֶלַח סְדומִית רובַע. מוסיפים גם מלח סדומית בכמות של רבע קב.
מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. מוסיפים גם עשב שנקרא מעלה עשן בכמות מזערית (כל שהוא).
רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. רבי נתן אומר שמוסיפים גם צמח שנקרא כיפת הירדן בכמות מזערית.
אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. כלומר אם נותנים בקטורת דבש, כלומר אם מוסיפים מתיקות של פירות כל שהן הקטורת נפסלת.
ו ְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: כלומר צריך להקפיד על כל אחד מהסממנים האלה בקטורת. ולא להחסיר אף סממן, ואם החסיר חייב מיתה. כלומר הקטרת הקטורת היא מעשה חשוב ומשמעותי מאד ויש להקפיד על פרטיו.
כעת הברייתא מבררת מהו הזיהוי של הצורי? ומדוע צריך בורית כרשינא ויין קפריסין?
רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר: הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שְׁרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. הצרי הוא נוזל מעט סמיך הנוטף מעצי הקטף
בּורִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה . למה צריכים להוסיף את הבורית כרשינה על הסממנים של הקטורת?
כְּדֵי לְשַׁפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. צבע הציפורן הוא שחור, וכדי לנקות את הציפורן שנמצאת בקטורת, שפים אותה בבורית כרשינא שהוא חומר המופק מהצומח.
יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא למה מביאים את היין הזה?
כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. משרים את הציפורן ביין כדי שהריח שלה יהיה חזק.
ו ַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? כלומר הלא אם שורים את הציפורן במי רגליים (יש מפרשים מי רגליים ממש ויש מפרשים ממעין שנקרא כך) אז ריחה הרבה יותר חזק אז מדוע אנחנו מעדיפים להשרות את הציפורן ביין קפריסין?
אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד. כלומר מפני כבוד הקטורת והמקדש לא מתאים שנשתמש להשראת הציפורן במי רגליים לכן משרים אותה ביין קפריסין. (גם לשיטה שמי רגליים אין הכוונה מי רגליים ממש, מכל מקום מחמת השם שלהם, זה לא מתאים שישתמשו בהם לקטורת).
תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אומֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשָׂמִים.
רבי נתן אומר בזמן שהוא שוחק את הסממנים של הקטורת הוא אומר ״הדק היטב היטב הדק״ כלומר תוך כדי השחיקה של הסממנים הכהן משמיע קול ואומר ״הדק היטב היטב הדק״. ולמה הוא משמיע קול? מפני שהקול יפה לבשמים, כלומר הקול מועיל לריח של הסממנים לכן תוך כדי הכתישה של הסממנים הכהן משמיע קול.
פִּטְּמָה לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה
למדנו מה הכמות של המרכיבים השונים של הקטורת, כעת אומרת הברייתא שגם אם לא לקח את כל הכמות אלא לקח חצי מכל הכמות, גם באופן זה הקטורת כשרה, מה שחשוב הוא לשמור על היחס בין המרכיבים השונים, וכשהיחס נשמר, גם אם מדובר בחצי מהכמות, הקטורת כשרה.
לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ
אם הוא לא לקח חצי אלא שליש או רבע מהסממנים, אפילו שהיחס נשאר אותו יחס, אומרת הברייתא לא שמענו, כלומר אין לנו מסורת לקבוע אם זה בסדר או לא.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.
רבי יהודה סובר שאם שומרים על היחס , ומחברים את המרכיבים השונים במידה הנכונה, הקטורת כשרה, ומה שחשוב להקפיד לא להחסיר מהסממנים.
תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין.
למדנו שהיו שלושה מנים שנשארו בכל שנה ושנה שמהם הכהן היה חופן ומקטיר את הקטורת המיוחדת ביום הכיפורים. לאחר שהכהן היה חופן מתוך אותם שלושה מנים היתה נשארת מעט קטורת, וכל שישים או שבעים שנה, מההצטברות של כל השאריות הללו, היו מגיעים לכמות של חצי מהכמות השנתית הנדרשת לקטורת. כלומר מהשיריים היו מתאספים חצי מהכמות.
וְעוד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קָרְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמוד מִפְּנֵי רֵיחָהּ.
אם היו מוסיפים מעט מתיקות לקטורת היה לה ריח חזק וטוב
ו ְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַש? אז למה אנחנו לא מערבים בה דבש?
מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כל שְׂאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה':
מפני שהתורה אמרה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'. כלומר לא מקטירים לה' חמץ ודבש פירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
