ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כן כתב הגאון ר״מ פינשטיין (אגרו״מ או״ח ח״א סי’ לא, וח״ב ס’ ל) שאסור להתפלל במקום הקבוע למסיבות ריקודי תערובת אנשים ונשים, והוא נחשב פחות וגרוע מסתם בית כיון שהמקום שנאוי הוא לפני הקב״ה, והמתפלל שם אין תפילתו מקובלת.
וראיה שקדושת המקום משפיעה על קבלת התפילה לפני אדון כל הארץ, מהא דאמרה הגמרא (ברכות ח, ונפסק בשו״ע ס״צ סעיף יח) דמצוה להתפלל בבית המדרש מאשר בבית הכנסת כיון שלמדים שם תורה, ומכלל הן אתה שומע לאו, שמקום שנעשים בו דברים מתועבים אינו מקום הרצוי לתפילה כלל, שהוא מקום השנאוי להקב״ה, ואף שיהיו שם מנין של עשרה ויותר לא תהיה שכינה עמהם.
ולכאורה נראה שדברים אלו סותרים את פסקו של המחזה אברהם (או״ח כז) שנשאל אם מותר לשנות מקום שהיה לבית תועבה ולעשותו עכשיו לבית תפילה בקביעות, ובתוך דבריו כתב שאין לאסור לקבוע בו דברים שבקדושה אף בעת שהיה למקום תועבה, וז״ל: ״ בדבר השאלה שקנו הקהל בית לבית תלמוד תורה וגם יהיה שם בית המדרש, ונמצא בעלי בתים עוררים על הבית הזה, שזה שנים שקנה אחד הבית הזה לעשותו בית הזונות וכן עשה והיה בית הזונות, ולכן אין רצונם לעשות בבית הזה תלמוד תורה לרבים וגם בית המדרש בקביעות.
והשבתי דלא מצינו כלל בפוסקים לענין בית הזונות שיאמרו להחמיר שלא לעשות ממנו בית תלמוד ובית הכנסת, וגם לא דמי לדבר המאוס בעצם כמו בית המרחץ ובית הכסא, והוא מאוס רק מחמת עבירה, ולא חמיר על כל פנים מעבודת אלילים שכתב המגן אברהם להתיר... מה שאין כן בעבירה שנעשה בו אין גוף הבית נאסר, וגם בעת שהיה בית הזונות היה מותר להתפלל ולומר דברים שבקדושה, ואם כן עתה שנטהר הבית הזה מהעבירות שנעשו בו איני יודע מקום לאסור לקבוע בו דברים שבקדושה... לכן לפענ"ד איני מוצא בזה מקום איסור. אמנם יען שנמצאו עוררים ולזות שפתים מבעלי בתים דלא ניחא להו בזה, קשה קצת בזה ההיתר... והוא כענין מה דקימא לן (ביו"ד סימן רמב) דאין להורות היתר בדבר התמוה לרבים... ולכן נראה להתיר באופן שיגררו כותלי הבית החמר והטיט עד הלבנים מבפנים ומבחוץ, ויטוחו אותם מחדש, וזה הוי שינוי״.
ויתכן שדיעות אלו תלויות במחלוקת שהביא המשנה ברורה (סימן קנד ס״ק מה) בין המג״א והאליה רבה אם מותר לעשות בית הכנסת מבית תפלה של עכו״ם, ואכן הגאון רב משה פינשטיין (אג״מ או״ח ח״א סימן מט) נקט בזה כשיטתו לחומרא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
