ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
ומעשה שהיה כך היה: שני אנשים גרו בחצר אחת. לאחד בית גדול ובו כמה אולמות וחדרים רבים. לשני בית קטן ובו חדר אחד. בליל י"ד בניסן, בזמן בדיקת חמץ, שניהם, כל אחד בביתו, בירכו על בדיקת חמץ והתחילו לבדוק. העני סיים את הבדיקה כעבור זמן קצר. הוא ראה שהעשיר הספיק לבדוק רק אולם אחד ונשארו לו עוד הרבה חדרים. הלך העני ובדק את החמץ בכמה חדרים של העשיר.
כאשר הגיע העשיר לחדרים אלו, אמר לו העני: כבר בדקתי את החדרים ואין אתה צריך לבדוק אותם. עשיתי זאת להקל עליך כי ראיתי שהמלאכה רבה לפניך. כעס העשיר ואמר, למה עשית זאת, למה חטפת ממני את המצוה, אני רציתי לקיים את המצוה בעצמי.
נשאל החיד"א מה דינו של זה. החיד"א מביא שרבו הסתפק בשאלה דומה:
אדם שכר בית מחברו ביום י"ג בניסן, ולערב כאשר בא השוכר לבדוק את החמץ, אמר לו המשכיר שהוא כבר בדק את הבית מחמץ ואין צורך עוד לבדוק. ונשאלה השאלה האם יש כאן מקח טעות, שכן השוכר רצה לבדוק בעצמו. ההלכה אומרת שהחוטף מצוה מחברו חייב לשלם לו עשרה זהובים. אם-כן, מוכח שאדם מקפיד אם הוא מפסיד מצוה. וכעת אם יש כאן מקח טעות, יכול השוכר לחזור בו מהשכירות, כי הוא שכר בית בחזקת שאינו בדוק על-מנת לבדוק.
והשיב, שכל דין חוטף מצוה שחייב לשלם לו עשרה זהובין, זה רק בחוטף מצוה דאורייתא, אבל חוטף מצוה דרבנן, אינו חייב. ומכיון שמצות בדיקת חמץ היא מדרבנן, כי מדאורייתא מספיק ביטול חמץ, ואין צורך בבדיקת חמץ, על כן פטור.
אולם החיד"א עצמו מביא שיש פוסקים שגם בחוטף מצוה דרבנן חייב לשלם עשרה זהובין ואין הבדל בין מצוה מן התורה למצוה מדרבנן.
כמה זה עשרה זהובין בכסף של היום? כמה חייבו חכמים לשלם על חטיפת מצוה? לפי ערך הזהב היום, התשלום הוא מעל 2000 ש"ח. כלומר אם אדם חטף מצוה מחברו, כגון שחברו שחט עוף, והשוחט עוף מצוה עליו לכסות את דם השחיטה בעפר, ובא אחר וחטף ממנו את מצות כיסוי הדם, מעשה כזה היה וחייבו רבן גמליאל עשרה זהובין שהם למעלה מ-2000 ש"ח. מכאן למדו שאם אדם חטף מחברו מצות ברכת המזון שיש בה ארבע ברכות, חייב לשלם 40 זהובין, למעלה משמונת אלפים ש"ח.
ראו כמה ישראל מחבבין את המצוות. בשאלות מעניינות דנו רבותנו. הם לא שאלו כיצד אפשר להיפטר מבדיקת חמץ, אולי על-ידי שימכרו את הבית לנכרי בי"ג ואז נפטרים מבדיקת חמץ. החיד"א ורבותיו נשאלו שאלות הפוכות. כי האדם הבריא אוהב המצוות ומחבבן ואינו רוצה שיחטפו ממנו מצוות. המצוות יקרות לו יותר ויותר מעשרה זהובין. גם מצוות דרבנן.
אכן באותה שאלה שהעני בדק במקום העשיר, שם פטר החיד"א את העני, שכן העשיר בירך על הבדיקה וגם בדק חלק מהחדרים, ורק את השאר חטף ממנו השכן, וזה רק שיירי מצוה, ועל כן אינו חייב.
פסח כשר ושמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
