ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אחר שהוציא את התיקים מחדרו בדרכים המותרות שנקטנו לעיל, אכתי יש לראות אם יוכל להכניסם לרכבו או שמא אינו יכול וחובה עליו למצוא מקום שמור בבית המלון להשאיר שם את חפציו עד צאת השבת.
ופשוט שאין להתיר לפתוח את דלת הרכב במפתח בעל סוללה העובד על ידי לחיצת כפתור אלקטרוני, וכן אם אור הרכב נדלק בעת פתיחת הדלתות גם כן אין להתיר אפילו במפתחות נוקשים ואין דברים אלו צריכים לפנים, וכל דברינו לקמן הם רק לדון אם יש להתיר לפתוח את הדלת במפתחות רגילות וללא חשש שתדלק נורה.
ובנידון זה מצאנו כמה שיטות:
הרשל״צ הרב יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף (שבת ח״ב עמוד שכד) הביא שאביו הגר״ע יוסף התיר להלכה ולמעשה לקבוצת אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ולא מצאו מקום לינה בשבת לישן בתוך הטנדר, וכן דעת הגרש״ז אורבעך (הובא בשש״כ פרק כ סעיף פ’) להתיר לפתוח את דלת הרכב כדי להוציא חפצים וכן התיר לשבת בתוך המכונית, וטעמו משום שרכב דינו ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ולכן להכניס בתוך הרכב את תיקיו יהיה מותר דהוי צורך גופו (בהערה רפט שם).
וגם הגר״מ פינשטיין (הובא בספר טלטולי שבת עמוד ב’) התיר לפתוח את דלת המכונית, וכן התירו הגרי״ש אלישיב והגרב״י זילבר (הובאו בשלמי יהודה פרק יג הערה יב, טו) להניח דברים ברכב וגם לשבת בתוך המכונית.
והרב בן ציון אבא שאול (באור לציון ח״ב עמוד ריד) כתב שדין מכונית הוא כמוקצה מחמת חסרון כיס ולכן היה נראה לאסור לטלטלה בכל צד ואופן, אלא שיצא לחדש חידוש נפלא בדיני מוקצה, והוא שכל טילטול במקצת אינו נחשב טלטול. והוכיח דבריו מפסק מרן השולחן ערוך (סימן שב סעיף יא) שמי שנתלכלכה ידו בטיט יכול לקנחה בזנב הסוס ובזנב הפרה. והקשה על זה שהרי בהמה הינה מוקצה (כמבואר סימן שח ס״מ) ואיך יזיז זנבה? על כרחנו לומר שטלטול במקצת לאו שמיה טלטול. (ודלא כתירוץ הביאור הלכה שמדובר בזנב תלוש שאין זה המשמעות).
והוסיף שם בילקוט יוסף לדון אם מותר לסגור את דלת המכונית שזה רק לצורך שמירת הרכב ודברי המוקצה שישנם בתוכו, אם כן סגירת ונעילת הדלת הוי טלטול לצורך דבר האסור. ואף על פי כן כתב להתיר בשם אביו הגר״ע יוסף כל שיש בו דברים הנצרכים לו לשבת, משום שהסגירה נעשית לצורך הדברים המותרים. וכן מותר להערים ולהניח שם חפצים המותרים בטלטול כגון אוכלים וכדומה, ואז יוכל לסגור את הדלת. ויש אפשרות נוספת והיא לסגור את הדלת בגופו או כלאחר יד.
בכל אופן יש להעיר שכל הפוסקים דלעיל כתבו שנכון להימנע לפתוח את דלת המכונית במקום שיש אנשים, כיון שהדבר נחשב בעיני הבריות לאיסור (שש״כ שם ובילקו״י שם), ועוד שיחשדוהו שעומד לנסוע במכונית בשבת (אול״צ שם), ולכן נכון להתרחק מכל חשד.
פתיחת דלת הרכב בשבת כשהאור נדלק.
באופן שהאור נדלק בהיכנסו למכונית רשאי לבקש מנכרי שיפתח את הדלתות ואז יכניס את המזוודות למכונית, שזה נחשב כפסיק רישא שהרי אין כוונתו לפתוח את הדלת על מנת שידלקו הנורות, ופסיק רישא מותר על ידי נכרי, וכמו שהתיר הרמ״א (סימן רנג ס״ה) לשפחה הנכרית להדליק בשבת אש בתנור כדי לחמם את הבית, ובמעשה זה אין איסור משום שכולם חולים אצל הצינה, וזאת אף שיש על התנור מאכל המתבשל, וטעם ההיתר הוא כדכתב שם המשנ״ב (ס״ק צט): "שאף שהוי פסיק רישא לגבי התבשיל שנתחמם ממילא, מכל מקום באמירה לאינו יהודי דהוי שבות דלית בו מעשה לא מחמירינן כולי האי ושרי אף בפסיק רישא". והניף ידו שנית (סימן שלז ס״ב) להתיר לכבד הבית בקרקע שאינה מרוצפת, אף שמשווה גומות, וכתב המשנ״ב (סק״י) שהוי זה פס״ר, ובאמירה לעכו״ם לא מחמירים בפס״ר.
וכן השו״ע הרב (סימן רנט סק״ז) התיר לצוות לנכרי לפתוח תנור בשבת שיש בו גחלים לוחשות אף על פי שהרוח נכנס לתוכו ומבעיר הגחלים, כיון שזה רק פסיק רישא שכוונת הנכרי הוא רק לפתוח את התנור ולא להבעיר הגחלים.
ואם אין דרך לפתוח את המכונית אלא על ידי לחיצת הכפתור האלקטרוני, אין פתיחה זו נחשבת כפס״ר ואסורה שלרוב הדיעות מפתחות אלקטרוניות כאלו (וכן מפתח הפועל על ידי סוללות) אסורות מהתורה ואין כאן אלא שבות אחד. ואם אין לו מקום אחר לאכסן את חפציו ויש כאן חשש הפסד גדול, וכגון שיש בתיק דברים יקרי ערך, יתכן שאפשר להקל, וכדכתב הגר״ע יוסף במקום אחר (חזו״ע ח״ג עמוד תלב) שהתיר לומר לגוי בשבת להדליק את החשמל באולם בו עורכים סעודת חתן ונפסק החשמל, בהתחשב עם סברת כמה אחרונים שדעתם שאיסור הדלקת חשמל אינו אלא מדרבנן, וסיים: ״ואף על פי שאין הלכה כן״, אלא שלהלכה סברינן שאיסורו מן התורה, אולם מחמת הצורך הגדול וכבוד הבריות היקל הרב כדבריהם במקום אמירה לעכו״ם שהוא שבות שאין בו מעשה. וכונתו שנחשיב זאת במקום צורך גדול כשבות דשבות, ואף שרוב גדולי ישראל ראו בחשמל כאיסור דאורייתא ולכן הוי רק שבות אחד שאז אין להתיר, אולם במקום צורך גדול אפשר לסמוך על שיטות המקילים שחשמל אסור רק מדרבנן. ולדידן יש להקל משום שבות דשבות במקום הפסד גדול, כדהביא המשנה ברורה (סימן שז ס״ק כב) בשם המגן אברהם. וכאן ודאי יש הפסד גדול לאכסן את חפציו במקום ביטחה, ובדרך כלל יש לאדם בתיקו דברים שהינם מאוד יקרי ערך.
וכבר ידועים ומפורסמים דיעות רבותינו בעניני חשמל בשבת, ואין כאן מקומן להאריך בזה.
טלטול המפתחות הרכב.
מפתחות רגילות של המכונית אינם מוקצה, כיון שלרוב השיטות רשאי לפתוח את דלת המכונית אם האור לא נדלק. וגם מפתחות המצויות כיום שאפשר לפתוח בהם גם את הדלת וגם את מנוע הרכב מותר לטלטלם כדין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר (משנ״ב סימן שח סק״כ ובשש״כ פרק כ הלכה פ).
וכל זה במפתחות פשוטות אולם לעיתים מפתחות אלו הם חלק ממערכת שבנויה עם כפתורים לפתיחת דלתות המכונית בצורה אלקטרונית וכן יש בזה כפתור הזעקה ועוד. ודאי שמפתחות כאלו נחשבים מוקצה מהחמור ביותר שהוא מחמת חסרון כיס כיון שהם יקרים מאוד ואדם מקפיד מאוד עליהם, ועוד שללא המפתחות הללו אין הוא יכול לפתוח ולהניע את רכבו, ולכן אין עיצה לטלטל מפתחות מעין אלו, ובודאי שלא להשתמש בכפתורים על מנת לפתוח את המכונית. ובאופן זה יבקש מלבד מנכרי לסייע לו וכדכתבנו לעיל.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי ללכת לקטיף תפוחים בחול המועד וישתדל לא לקטוף יותר ממה שנצרך לו לחג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
