ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
התשובה היא כנראה בזה ש"הנרות הללו קודש הם". אולם מה זו קדושה, מהו האופייני שבה. אף בזה המזמור שלנו נותן לנו את התשובה - "ואין לנו רשות להשתמש בהם".
נרות ישנם הרבה, אף הישגי הגויים הישגים הם, "אם יאמר לך אדם יש חכמה באדום תאמין" (איכה רבה ב), אולם נרות חול הם. ובו בזמן שעל נרות הקודש אנו אומרים: "ואין לנו רשות להשתמש בהן", הרי באלה של חול, עיקר תפקידם בשימושם, בתועלתם, במדת ההנאה שהם מביאים לנו. התפתחות המדע הביאה לנו אפשרות של מציאת ההנאה והנוחיות במדה הרבה יותר קלה ממה שהיה לפנים. כמה יגיעות יגעו הראשונים עד שהציתו אש לשפות את הקדירה, ואנו אין לנו אלא לשפשף בקיסם והנה לפנינו אש.
ודבר זה חיובי הוא ובעל ערך נעלה, "לשבת יצרה". מצוה זו, שהנה כח דוחף של החיים ובה מוצא הוא את תיקונו. אולם רק במדה מסוימת. מתוך שתפקיד המדע למצוא את הדרך היותר קלה למילוי השפק, הרי אין בכוחו לשנות את המהלך הטבעי של הכיוון הפנימי. הצורך בבגד היה קיים אף אצל אדם במדרגה ראשונית של התפתחות, באו הדורות ושכללו אותו. הצורך בשמחות ושירה אף הוא קיים אצל הפראים, אצלנו הוא נמצא במצב של עליה. אולם מתוך שעיקר תפקידו לספק יותר את ההנאה, הרחיב את המושג הזה, אבל לא שינה את עצם הכיוון, וע"כ נשאר הכיוון כמו שהיה - ומתוך שיצרו של האדם רע מנעוריו, ההתפתחות הזאת לא פגעה בנקודה זו, הרי שניתן ליצרים הללו הנשק האדיר ביד. ליצר ההרס וההשתלטות נתוספה גם אפשרות הביצוע, והאדם הפרא בכיוונו ובהשגתו עם אותם מכשירי ביצוע נוראים הם הם שהפכו את העולם לגיא צלמות. לא רק בשבילנו, כי אם גם בשבילם הם. המכשיר נהפך לאויבו של המחזיק בו בעצמו.
"אם יאמר לך אדם יש תורה באדום אל תאמין" (איכה רבה ב). נרות הקודש אנו מדליקים. הנרות שלנו עיקרם בזה, שהם נוגעים לעצם הנקודה הפנימית של המהות האנושית, שהם מופנים לפוצץ את האטום הזה ולשנות מתוך כך את הכיוון של הדברים. נר מצוה - ומצוות לא ליהנות ניתנו. תפקיד המצוה איננו לתת לנו נוחיות חיים לפי אותן המדות המקובלות, אלא היא נותנת לנו אמת מדה אחרת, מעלה ומרוממת אותנו על המעשים, לגובה כזה בהם דברים אלה נראים רק כצעצועי ילדים בעיני המבוגר. ההנאה הגשמית מקבלת את התפקיד של אמצעי, ואמצעי לא מהחשובים ביותר, שבשעת הדחק אפשר להתקיים גם בלעדיו. המושג של חיי עולם מזיז לחזית אחורית שניה ואחרונה בדרגה את חיי השעה, שבכל אופן אין להשוותם ואין לותר על הראשון לטובת האחרון. והנרות הללו אנו מדליקים. רק אנו. אין לאחר רשות להדליקם. אנו ורק אנו המסוגלים למסירות נפש אמיתית ללא חשבונות צדדיים.
הנה לפנינו עובדת השעה - קבורת המהפכה הרוסית. כמה כוחות השקיעו בני עמנו במהפכה זו, מה רב דמם אשר מסרו מרצונם למשוח את הגלגלים הללו. והגלגלים עברו עליהם, טחנו אותם. ומאז מצאו להם ענין יותר מעשי לענות בו. הרעיון המהפכני שהניע את הבחור העברי, מסטודנט האוניברסיטה, אשר הקריב את הקרירה שלו למען הרקב בערבות סיביר, ועד לפועל הפשוט על הסדנא בסימטאות הכרכים הגדולים, היה לא שאלת הטבת מצבו הפרטי או הכללי, אלא השלטת הצדק בעולם. הוא ראה את עצמו כאפוטרופוס לסדר עולם, ולבו התחמץ בקרבו והוא צעק חמס, תבע גם פעולה.
נרות יש להדליק מבלי כוונת הנאה, אלא מתוך הרגשת נחיצות באור כשהוא לעצמו, לראותו מבלי ליהנות ממנו, ועתים אף בניגוד למה שמכתיב רצון ההנאה הפשוט. זוהי רק סגולת העם האלקי. ואם שאין אנו מקטינים את הערך של נרות חול, שעיקר תכונתם שייכת לאדום, הרי עם זה איננו מתעלמים מהתכונה העיקרית המיוחדת לישראל ורק לישראל.
שני המושגים הללו, של חול וקודש זה בצד זה, לא רק שאינם צריכים לסתור זה את זה, אלא צריכים להשלים זה את זה. אין החול בר קיימא כשלעצמו, כשם שצורת הקודש הרווחת הינה זאת המשמשת "ראשית" לחולין, "והעושה כל גרנו תרומה אינה תרומה" (ספרי נשא ה').
האסון מתחיל כשהמושגים מטשטשים והחול מתימר לתפוס את מקום הקודש, כשעם ישראל מתחיל לשכוח את עיקר מהותו, והנרות הגדולים מסנורים את עיניו עד כדי התעלמות מהתוכן המיוחד של המהות הישראלית והתפקיד שלו.
הנס של חנוכה לא ניתן ליכתב (ע"פ יומא כט, א). קשה הדבר למוסרו בכתב. רק הרב מוכרח למסור את מהותם של הדברים לתלמיד, כי ע"כ הנס, הצורך בו, הוא מעלה בתוכנו מחשבות עגומות ביחס לעצמנו. "'וחושך' זו יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל", הצרה העיקרית היתה כי האסון לא בא מבחוץ אלא הביאו אותו. בו בזמן שנס פורים שניתן ליכתב, כי הצורר מצא אותנו מלוכדים מבפנים, הרי כאן היה עסק עם גיס חמישי מסוכן ביותר. התפוררות החזית ע"י חוסר אמונה בכוחות העצמיים, ע"י הסתנורות מאורות מתעים, ע"י תפיסה שטחית ובלתי נכונה של מהות התרבות היונית. החשכת העינים, עיני העדה, השכבות העליונות והמכובדות ביותר, ושרק בנס נצלנו מהסכנה של הביטול העצמי הכללי. כי הרי רק נס הוא שקרה לנו, שנמצאה משפחה במודיעין. משפחה שאילולי שנמצאה מי יודע אם היה שמה נשאר בולט במשפחות הכהנים. ואילולי משפחה זו, הרי מי יודע גם מה שהיה קורה לכל התפתחות האומה בכללה. מחשבה זו, שיכולה לנקר במח כל קורא מן הכתב, דינה באמת על כן להמסר דוקא בדיבור. בגישה קרובה, משכנעת ומעודדת כאחת, המקדישה את התלמיד ומכניסתו אף הוא בברית הקדושה של המעטים היחידים השומרים על שמן הטהרה בכל מחיר. בברית הסבל והתקוה, להלחם, לבנות, ואף לסבול ולחכות.
אף תקופתנו מצטיינת בסנורים אלה. השכבות הפעילות ביותר באומה אף הן נתפסו להערצת כל דבר זר. מתוך המעטת הערך העצמי, הגררות אחרי הברק החיצוני מוותרים על ערכי דורות. מזדייפים החגים והשבתות, מתוך זלזול עצמי, מזדייף אף חג הגבורה והתרוקן מתוכו השם "מכבי", שתכנו העיקרי הוא פירוש של שעבוד של כל כוחות אנוש למטרה עליונה, של ביטול העצמיות כלפי מעלה, מתוך העלאת עצמו למדרגה עילאית של "צמאה לך נפשי".
התוכן העיקרי של החג צריך להיות התיחדות עצמית של קומץ הנאמנים לשם הטהרות משנה, לשם שמירה על הפך הטהור, לשם השבת תוכנם האמתי של החגים והמועדות ושל ימי החול. ואם הננו חיים בתקופה שה'מכבי' מכוון ל"מי כמוך באלמים " (גיטין נו, ב), נתפלל להתקרבות הזמן בו תשמע ברמה הקריאה הגדולה של המכבים: "מי כמוך באלים ה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
