ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פורים וחודש אדר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. גט פשוט אהע"ז קכט' - ויש שם נשים מהמערב שקורין טורקייא.. ולי יראה כי הוא שם אבן טובה כדכתיב לשם שבו ואחלמה, ותרגום שבו טרקיא. והערוך בערך בלס כתב תרקיא הוא זוהר והוא תרגום לשם שבו יע"ש.
ג. בראשית ל' - ותאמר רחל נפתולי א-להים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי. רש"י - מנחם בן סרוק פירשו במחברת.. מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים. ואני מפרשו לשון עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי. ר' חיים פלטיאל - ואומר מורי הר' יוסף כהן ז"ל ששמע דה"פ דקרא.. חבור נתחברתי עם אחותי משעה שנולד דן שאהליאב בן אחיסמך למטה דן נתעסק במלאכת המשכן כמו בצלאל שהיה מזרעה, וגם יכולתי יותר ממנה דבית עולמים לא היה שם מזרעה לבנות הבית והבונה היה מזרעי דכת' בן אשה אלמנה ממטה נפתלי. מלכים א' ז' - וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר. בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת.
ד. בראשית מט' - נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר. תרגום ירושלמי - נפתלי עזגד דקליל למיבשר בשורן טבן. רש"י - זו בקעת גינוסר שהיא קלה לבשל פירותיה כאילה זו שהיא קלה לרוץ. בכור שור - הנותן אמרי שפר: משם באות בשורות טובות לעולם, שמי שבא מארץ נפתלי אמר כבר ראיתי ענבים מבושלים, ותאנים ורמונים גמורים, וכן ראיתי כבר פרחים וסמדר, והבריות שמחות, ויפה בעיניהם כשהעולם מתחדש ומתבכר ופירות חדשות באות לעולם.
ה. ר' צדוק דובר צדק עמ' קלד' – מלכת שבא.. והיא באמת היתה שורש החשק דזימה. כמו שתרגם.. (איוב א', ט"ו) על פסוק ותפול שבא ונפלת בתכוף לילית מלכת זמרגוד.. הוא שם אבן טובה. ונראה דדעת אותו המתרגם דכתובים דהוא אבן שבו בלשון הקודש.. ושבו הוא לנפתלי.. שהוא נגד חודש אדר עיין בפירוש הראב"ד לספר יצירה (פ"ה).
ו. תיקוני זוהר תיקון ע' קכט: - שב"א כגוונא דא.. מסטרא דשמאלא, כי באש ד' נשפט, ותפול שבא ותקחם, שבה עמדי, דאיהי שכינתא דאתקרי שב"א מסטרא דשמאלא, ואתקרי חל"ם כגוונא דא.. מסטרא דעמודא דאמצעיתא.. כל מרגליתא יקריא איהי בחל"ם הדא הוא דכתיב לשם שבו ואחלמה וביה ונחלמה חלום.
ז. יחזקאל כח' - שא קינה על מלך צור.. כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב. מלבי"ם - חוץ מאבני טור השלישי.. מפני שהיה מצד הדין והרע.. ובא תחתיהם זהב שמורה דין.
ח. מלכים א' י' - והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה. הערה שהוכנסה ברש"י - בא אליה ונולד ממנה נבוכדנצ' והחריב הבית.. מהאר"י ז"ל. ישעיהו יד' - איך נפלת משמים.. ואתה אמרת.. אדמה לעליון.
ט. ראש מילין – השו"א - כלהט הברק מתנוצצים הם האורות השכליות העליונים, וכחות החיים המופלאים העומדים ממעל לכל חק וקצב, לכל הגבלה והשערה ממודדת ומשוערת. הלהט הזה, המתגלה ועובר, מוליד אחריו את רשימתו, שהיא עומדת במדריגה כהה ותחתיתית לעומת ההברקה העליונה שהיא חולפת תיכף להגלותה. זאת היא תכונת השוא ומהירותה המבטאית. וכל כח השוא והכזב העולמי.. יוצא הוא מפני המהירות הברקית של המושג היותר עליון אשר אין כל העולמים כולם כדאים להיות מוארים ממנו בהארה קבועה, רק בתואר מתנודד, רצוא ושוב כמראה הבזק.
י. ר' צדוק – דובר צדק עמ' ריב' - וביקש למלאות רצון מלכת שבא ולהעלות החכמה הנפילה למקורה.. ויצא ממנה נבוכדנצר.. שהוא (שלמה) רצה לפשט כל כך כח ה' יתברך בנסתרותיו, ששם אין שייך פירוד, דבחכמה שהוא נגד עולם האצילות שם הוא היחוד הגמור.. ואין שם רק הוא ושמו לבד.. ושם אין רע כלל.. ושם שפיר נקרא דוד עבדי ונבוכדנצר עבדי, כי לשם אין מגיע הרע כלל.. כי הרע הוא רק בהתפשטות. ולכך נבוכדנצר שנקרא עבדו כי באמת כל קניניו הם של שלמה באמת דלכך לא היה יכול לבטל קדושת שלמה לבית דקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.. והיא היתה שורשה אשת זנונים שהיא היפך היראה והוסר אצלה היראה לגמרי ושבה לארצה. דהיינו למה שהיא אשת זנונים דינה כעובדת כוכבים דולדה כמותה ולא היה כלל בן שלמה רק עבדו.
יא. מגילה יא. – אחשורוש. אמר רב.. אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא ראש. חולין קלט: - המן מן התורה מנין המן העץ. בראשית ג' ה' – והייתם כא-להים. מגילה יג: - תנא כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. שמות ל' - ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור. חולין קלט: - מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי - איסור חדירה לפרטיות
קול צופייך תצווה תשפ"ב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














