ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מבחינה אישית - האם העוסק בתורה פטור לפי ההלכה מחובת הצבא מפני שתלמידי חכמים אינם צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. וזאת ע"פ הגמרא במסכת בבא-בתרא, האומרת: חכמים לא צריכים שמירה, ולכן הם פטורים מכל תשלום הקשור בשמירה. הם פטורים מלהשתתף בבניין חומת העיר, הם פטורים מלהשתתף בתשלום להחזקת שומרי העיר. אם משום הלכה זו, נראה שאין לפטור בני תורה מחובת הצבא, כי היום תפקיד הצבא ללחום מלחמות מצוה. מלחמת הגנת ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה, ומלחמת כיבוש א"י והשליטה עליה זו מלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה על פי ההלכה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וק"ו תלמידי חכמים כפי שכתב "הערוך" מובא בגמרא סוטה י'.
אגב, הרדב"ז - רבי דוד בן זמרא, חי לפני כארבע מאות שנה פסק בתשובותיו חלק ב' תשובה תשנ"ב שתלמידי חכמים פטורים מלהשתתף בתשלום לשומרים רק כאשר הם טוענים שמבחינתם אין צורך בשמירה, כיוון שהם תלמידי חכמים - הם שמורים, אם-כן, אי אפשר לחייב אותם להשתתף בשמירה. אבל אם הם חוששים וסבורים שצריך לשמור, אלא שהם דורשים שיעשו זאת אחרים ולא הם, אומר הרדב"ז: אין להם זכות לדרוש מאחרים שישמרו עליהם, וגם הם תלמידי החכמים חייבים להשתתף בשמירה ככל האחרים.
ומוסיף עוד הרדב"ז באותה תשובה, שהוא מסופק מי הוא זה שנכלל בהגדרה של ת"ח לעניין זה, כי יכול להיות שרק על ת"ח מיוחדים נאמר שהם לא צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. ולפי דעתו של הרדב"ז, כל מי שסבור שצריך שמירה והוא דורש זאת, גם הוא חייב להשתתף בשמירה.
אך כאמור הדיון שלנו הוא במלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה יוצאים הכל, גם ת"ח. כל זה אילו באנו לדון מהבחינה האישית, האם העוסק בתורה פטור מהצבא.
אכן, יש לדון בסוגיה זו גם מהבחינה הציבורית. שכן, גם במלחמת מצוה, כשאין צורך שהכל יצאו, לא יוצאים למלחמה אלא כפי הצורך. ומי קובע מי יצא ומי ישאר? זה קובע המלך או המלכות, הם עושים את השיקול הציבורי וקובעים מי יצא למלחמה ומי נחוץ בתפקידים אחרים הדרושים לעם.
מלכות בישראל הנוהגת ע"פ התורה, כשתעמוד לפניה השאלה של תלמוד תורה וגיוס לצבא, היא חייבת לתת את הדעת כיצד לחלק את המשימות כך שתלמוד-תורה בישראל ימשך בכל תוקף, בכל גודל, וגם שהצבא יהיה איתן וגדול ויוכל למלא את תפקידו כפי הצורך.
המבט הציבורי קובע שהאומה צריכה תלמידי חכמים גדולים השוקדים בתורה יומם ולילה ומתעלים לדרגות הגבוהות ביותר, והאומה גם צריכה אנשי צבא מעולים. לשם השגת המטרות הרוחניות של האומה, הכרחי לאפשר לאנשים הראויים לכך להיות שוקדים על התורה משחר נעוריהם, שנים רבות ללא הפסקה, על מנת שיתעלו להיות מנהיגים רוחניים המרוממים את כל העם כולו.
הווי אומר: מהבחינה הפרטית אין ליחיד הזכות לטעון: "אני בן תורה ולכן אני פטור מהצבא". אך השיקול הציבורי, הצרכים הרוחניים של האומה, מחייבים לגדל תלמידי חכמים גדולים שיהיו משוחררים מכל עול ופנויים להתמסרות מלאה לתורה.
מדוע דרושה התמסרות מלאה לתורה, ובלעדי זה אי-אפשר להגיע למבוקש? זאת ננסה להסביר בפעם הבאה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














