ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מבחינה אישית - האם העוסק בתורה פטור לפי ההלכה מחובת הצבא מפני שתלמידי חכמים אינם צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. וזאת ע"פ הגמרא במסכת בבא-בתרא, האומרת: חכמים לא צריכים שמירה, ולכן הם פטורים מכל תשלום הקשור בשמירה. הם פטורים מלהשתתף בבניין חומת העיר, הם פטורים מלהשתתף בתשלום להחזקת שומרי העיר. אם משום הלכה זו, נראה שאין לפטור בני תורה מחובת הצבא, כי היום תפקיד הצבא ללחום מלחמות מצוה. מלחמת הגנת ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה, ומלחמת כיבוש א"י והשליטה עליה זו מלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה על פי ההלכה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וק"ו תלמידי חכמים כפי שכתב "הערוך" מובא בגמרא סוטה י'.
אגב, הרדב"ז - רבי דוד בן זמרא, חי לפני כארבע מאות שנה פסק בתשובותיו חלק ב' תשובה תשנ"ב שתלמידי חכמים פטורים מלהשתתף בתשלום לשומרים רק כאשר הם טוענים שמבחינתם אין צורך בשמירה, כיוון שהם תלמידי חכמים - הם שמורים, אם-כן, אי אפשר לחייב אותם להשתתף בשמירה. אבל אם הם חוששים וסבורים שצריך לשמור, אלא שהם דורשים שיעשו זאת אחרים ולא הם, אומר הרדב"ז: אין להם זכות לדרוש מאחרים שישמרו עליהם, וגם הם תלמידי החכמים חייבים להשתתף בשמירה ככל האחרים.
ומוסיף עוד הרדב"ז באותה תשובה, שהוא מסופק מי הוא זה שנכלל בהגדרה של ת"ח לעניין זה, כי יכול להיות שרק על ת"ח מיוחדים נאמר שהם לא צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. ולפי דעתו של הרדב"ז, כל מי שסבור שצריך שמירה והוא דורש זאת, גם הוא חייב להשתתף בשמירה.
אך כאמור הדיון שלנו הוא במלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה יוצאים הכל, גם ת"ח. כל זה אילו באנו לדון מהבחינה האישית, האם העוסק בתורה פטור מהצבא.
אכן, יש לדון בסוגיה זו גם מהבחינה הציבורית. שכן, גם במלחמת מצוה, כשאין צורך שהכל יצאו, לא יוצאים למלחמה אלא כפי הצורך. ומי קובע מי יצא ומי ישאר? זה קובע המלך או המלכות, הם עושים את השיקול הציבורי וקובעים מי יצא למלחמה ומי נחוץ בתפקידים אחרים הדרושים לעם.
מלכות בישראל הנוהגת ע"פ התורה, כשתעמוד לפניה השאלה של תלמוד תורה וגיוס לצבא, היא חייבת לתת את הדעת כיצד לחלק את המשימות כך שתלמוד-תורה בישראל ימשך בכל תוקף, בכל גודל, וגם שהצבא יהיה איתן וגדול ויוכל למלא את תפקידו כפי הצורך.
המבט הציבורי קובע שהאומה צריכה תלמידי חכמים גדולים השוקדים בתורה יומם ולילה ומתעלים לדרגות הגבוהות ביותר, והאומה גם צריכה אנשי צבא מעולים. לשם השגת המטרות הרוחניות של האומה, הכרחי לאפשר לאנשים הראויים לכך להיות שוקדים על התורה משחר נעוריהם, שנים רבות ללא הפסקה, על מנת שיתעלו להיות מנהיגים רוחניים המרוממים את כל העם כולו.
הווי אומר: מהבחינה הפרטית אין ליחיד הזכות לטעון: "אני בן תורה ולכן אני פטור מהצבא". אך השיקול הציבורי, הצרכים הרוחניים של האומה, מחייבים לגדל תלמידי חכמים גדולים שיהיו משוחררים מכל עול ופנויים להתמסרות מלאה לתורה.
מדוע דרושה התמסרות מלאה לתורה, ובלעדי זה אי-אפשר להגיע למבוקש? זאת ננסה להסביר בפעם הבאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
