ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
בהגיעו לביתו, סרו אליו אנשים חשובים כדי להביע בפניו את סלידתם ושאט נפש מהמעשה הנורא והמביש. בין המבקרים היה גם היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי, שהציע לרב להגיש תביעה משפטית כנגד אותם קנאים, והוא כבר ידאג לגרשם מהארץ.
השיבו הרב: "חרף המעשה שעשו עימדי, אני אוהבם, אף מוכן אני לנשקם מרוב אהבה. אני כולי בוער באהבת כל איש בישראל". (מלאכים כבני אדם עמ' 262).
זכה הרב קוק, והתעלה למדרגה מעל המדרגות הנדרשות מהאדם הרגיל, עד שקיים בעצמו כפשוטו את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", המופיעה בפרשתנו. ואף על פי שכבר כתב הרמב"ן על פסוק זה, שהתורה לא חייבה להגיע ממש למדרגה שיאהב את חבירו כמו את עצמו, שהרי "ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו", וכוונת המצווה רק שצריך להשתדל ולאהוב כמידת האפשר.
ובאמת, במצווה זו יש נקודה פחות מוכרת, שכדאי להביאה כאן. רבים חושבים שמצווה זו היא מ'חובות הלבבות', שהאדם צריך בליבו לחוש אהבה לכל אחד מישראל, וכאמור כבר הקל הרמב"ן במצווה זו וכתב שאין הכוונה לאהוב ממש כמו שאוהב את עצמו, אלא רק ש"יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה".
אך יש לדעת, שלדעות רבות מצוות "ואהבת" היא גם חיוב מעשי שמצווה זו כוללת גם חיוב לעשות מעשים טובים להיטיב ליהודים אחרים, והרמב"ם מוסיף ומרחיב את החיוב המעשי הנובע ממצוות 'ואהבת' לכלל המצוות של גמילות חסדים, ומפרט וכותב (אבל יד, א): "מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים... לשמח הכלה והחתן... ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור, אף על פי שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצוות".
יחד עם זאת, סייג הרמב"ם (אבל שם) שלגמילות חסדים שבגופו אין שיעור, ומקורו במשנה שאנו אומרים בבוקר אחרי קריאת התורה: "אלו דברים שאין להם שיעור... וגמילות חסדים...". בפשטות, משמעות סייג זה, שאמנם חייב לגמול חסד, אך שיעור החסד תלוי בו.
זו הסיבה שאיננו חייבים כל העת להתרוצץ ללא הרף לגמול חסדים עם העם כולו, שהרי זה בלתי אפשרי .
נמצא שלמדנו מכאן, שהגומל חסדים זוכה ומקיים את מצוות "ואהבת", וזוהי מצווה שיש לה גם השלכות מעשיות.
ומצאנו שחכמים הדגישו במיוחד מצווה זו וראו בה יסוד לכל התורה כולה, כדבריו המפורסמים של רבי עקיבא (ספרא קדושים ב, ד) "ואהבת לרעך כמוך... זה כלל גדול בתורה", וכדברי הלל הזקן (מתורגם משבת לא, א) 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך זוהי כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא למשפט זה'.
והפליאו בגודל מעלת המקיים מצווה זו ואמרו (פאה א, א) שגמילות חסדים היא מה"דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא", והוסיף ספר החינוך (רמג) "המתנהג עם חבירו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם, עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר".
והאר"י הקדוש כתב שנכון לומר כל יום קודם התפילה "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
ובספר התניא (לב) כתב שבקיום מצווה זו ממשיך "אור אין סוף ברוך הוא ברוך הוא... במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דווקא, ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות, שהקדוש ברוך הוא לא שריא (שורה) באתר פגים (פגום), וכמו שכתוב: ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך", כלומר ה' מברך את ישראל כשהם באהבה זה לזה ומאוחדים.
ויהי רצון שבזכות שנרבה אהבה זה לזה בעם ישראל, הן באהבת הלב והן במעשים טובים וגמילות חסדים, יקבל ה' תפילותינו, וישיב שכינתו לציון ברחמים במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














