ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
תשובה לכך נמצא אצל יודעי פנימיות התורה. רמב"ן גילה סוד זה כאשר מניח יסוד שהקב"ה קבע עיקר חיוב תורה ומצוות בארץ ישראל, כי לה' הארץ (רמב"ן, ויקרא יח, כה). ודאי כי כמו כן חייבים אנו לשמור כל המצוות גם בהיותנו בחוץ לארץ, אבל הוא רק בתור חינוך. "הציבי לך ציונים, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו" (רש"י לדברים יא, יח. ומקורו במדרש ספרי, שם). אמנם מהר"ל ("גור אריה", שם) מבאר שהמצוות בחו"ל הן מדאורייתא, אבל הן בדרגא פחותה מול קיומן בא"י. וכן סבור הגר"א ("אדרת אליהו", דברים פרק ח).
בכך מבינים אנו מאמר מוזר בחז"ל. "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה. וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה" (כתובות קי ע"א). צריך עיון. כלום אין הקב"ה רבון ושליט בכל פינות תבל? כיצד אפשר לצמצם אלהותו למקום מסויים בעולם? התשובה לכך היא כי יש הבדלי דרגות בין מקום למקום. המשנה מלמדת "עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל" (כלים, פרק א). זאת אומרת, מקום ירושלים קדוש יותר משאר א"י, וכן מקום הר הבית עדיף ממנה, ומקום העזרות עדיף, ומקום ההיכל עדיף וכיו"ב. כך כאשר הקב"ה ברא את העולם, נקודת המוצא היתה ארץ הקודש (יומא נד ע"ב). "עד לא עשה ארץ וחוצות". אחרי חטא אדם הראשון נתרחב יישוב העולם ונוספו אוכלוכסיות ב"חוצות" מה שלא היה מקודם. והם בדרגא של בדיעבד. ולכן כאשר יהודים רוצים לנטוש את ארץ הקודש ולקבוע דירתם בחו"ל, הם מורדים במלכות שמים. הרי מפני עון זה מתו גדולי הדור. "היה רבי שמעון בר יוחאי אומר, אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוץ לארץ" (בבא בתרא צא ע"א).ובהמשך הוסיפו חומרא: "אפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מא"י לחו"ל".
ועלינו לחקור, מה חרי האף הגדול הזה? למה ה' ממית מי שיוצא מא"י? הרי בסך הכל הוא רק מפסיד מדריגה בקדושה, ואינה עובר עבירה בפועל? ואפשר שמקיים את כל המצוות בחו"ל בדייקנות ובהידור?
עונה על כך רמ"ק (המקובל ר' משה קורדברו, בן דורו של אריז"ל) בספרו "אור יקר" (כרך יא, עמ' רנא). הוא מניח יסוד כי יש סדר זמנים ברקיע, מתי שבת מתי חול. כל מצוה שאנו מקיימים בארץ, משפיעה השפעתה בספירות מעלה. אבל יש תיקונים שונים לפי עיתות השנה, כל זמן והתיקון שלו. אינו דומה תיקון תפילת שחרית לתיקון מנחה הבאה בזמן מאוחר יותר. וכן לא לתפילת ערבית. כיון שכל העולם עשוי ככדור, ומסתובב על צירו, הרי בבת אחת יש יהודים במקום מסוים בעולם המתקנים התיקונים הנעשים ע"י תפילת שחרית, בו בזמן שיש יהודים אחרים המתקנים מנחה, ואחרים מתקנים ערבית. ומה היא נקודת האמת? שאלה זו אנו שואלים גם לענין שבת וחול. כאשר אנו בא"י מתפללים תפילת שבת, הרי במדינת הודו כבר הגיעה עת מוצאי שבת, אבל יהודי ארה"ב נמצאים עדיין ביום הששי? העולם מחולק לעשרים וארבע שעות שונות, לפי שטח שונה בכדור הארץ. ומה האמת בשמים?
עונה רמ"ק ששעון השמים כשעון ארץ ישראל, כדין אדם הראשון באותו יום שנברא. [וכך נרמז בכוזרי, ח"ב פסקא יד]. היהודים שבארץ ישראל הם המתקנים תיקונים עליונים בספירות מעלה, כי הם מכוונים לפי סדר זמנים האמתי. מה שאין כן בני חוץ לארץ. ובזה מבוארים דברי רמב"ן הנ"ל שיושבי א"י הם הממליכים את המלך. ומובנים דברי הגמרא כיצד הנמצא בחו"ל כאילו אין לו אלוה. ומוסבר מדוע המכחיש מתנת א"י נקרא "מורד". ומובן מאד מדוע חטא זה גרר אחריו עונש, שאין כדוגמתו בשאר החטאים. [נכון שכל יהודי מתקן תיקונו האישי והיחודי, בעת שמקיים המצוה. אבל אם הוא בחו"ל הוא איננו מתקן את "תיקוני העולמות"].
לקח זה ולימוד זה הוא יפה. אבל כלום יש לזה רמז בחז"ל? ודאי שכן. הנה בזוהר (ח"א דף יד ע"ב) אמרו שהגיהנם מושבת ובטל במשך יום השבת, והרשעים אינם נענשים. מתי מתחילה שוב מדת הדין לפעול במוצאי שבת? עונים: "ואע"ג דנפק שבתא לא תייבין [הרשעים] לאתרייהו עד דאמרי ישראל בארץ ישראל 'המבדיל בין קודש לחול". [בעברית: ואע"פ שיצאה השבת, אין הרשעים חוזרים לגיהנם עד שבני הקהילות בא"י מבדילים במוצאי שבת]. זאת אומרת, הקובעים הזמן הם יושבי א"י. מתי שמסתיים אצלם שבת, כך זה בספירות מעלה. ואין מתחשבים במוצאי שבת של בני חו"ל.
רעיון זה נמצא ב"יערות דבש" (ר' יהונתן אייבשיץ, דרוש ט"ו, מהד' מכון הספר, דף רפח) וכן ב"חתם סופר" (פרשת בא, ד"ה כחצות הלילה) וכן ב"ספר הברית" (ח"א מאמר י, פרק יב) ובספר "פרשת דרכים" (דרוש כ"ג) ובדברי חיד"א ("פני דוד", פרשת כי תשא). ועל קושייתו של "בן איש חי" נגד רמ"ק עניתי בסוף ספרי "דרישת ציון" (עמ' 158).
כמה טוב לנו שאנו בני היכל המלך. וכמה יש לנו לגנות ולהתנגד לאנשים ריקים ופוחזים החותרים לתת מנחלת אבותינו לזרים. הם הם המורדים בה'. יעזרנו ה' וכל מזימתם תתבדה כעשן מתנדף. וישראל עושה חיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
