ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
הנה אמרו חכמים: "וכולם באבק לשון-הרע", פירוש הדבר כי אבק לשון הרע הוא מהדברים שקשה להשמר מהם, עד שכמעט כולם נכשלים בו. מהו אבק לשון-הרע? אין זה לשון הרע גמור - דברי גנאי על אחרים, אלא דברים סתמיים, דברים כאלו שבעקיפין ניתן לשמוע מהם איזה גנאי כלשהו על אחרים. זהו אבק לשון הרע. גם אבק הוא לכלוך וגם אותו צריך לנגב על מנת שהנפש תהיה נקיה וזכה ומצוחצחת.
יש דיבורים שהם נראים ראויים ובודאי אינם בגדר לשון הרע. אבל אם אדם משבח את איש פלוני לפני שונאיו של אותו פלוני, גם זה אסור, שהרי דברי השבח הללו באזני השומעים, רק מוסיפים עוד קנאה ושנאה ומזיקים ואינם מועילים.
כללו של דבר: כל דיבור שיכול לגרום איזה פגיעה באחר, בין שיכול לגרום לו נזק ממשי, הפסד ממון וכדומה, בין שזה יכול לגרום לו רק עלבון ואי נעימות, כל דיבור שיכול לפגוע, הרי זה בכלל לשון הרע, גם אם בסופו של דבר לא יצא נזק מהדיבור: הדיבור אסור. העבירה נעשתה.
לשון הרע אינו דבר שקר, דבר שקר על אחרים זה "מוציא שם רע", לשון הרע הוא סיפור אמיתי, סיפור בגנותו של חברו, ללא סיבה סיפור נכון שמזיק - אסור.
מה בין לשון הרע ורכילות? לשון הרע הוא סיפור בגנותו של חברו, ורכילות זה ללכת אל מי שסיפרו עליו דברי גנאי ולומר לו: "פלוני אמר עליך דברים כאלה". כרוכל הקונה מאחד ומוכר לשני - כך זה שומע מאחד והולך אצל אותו שדיברו עליו ומגלה לו מה שדיברו עליו, ודבריו יוצרים סכסוכים ומחלוקת. ההיפך ממידתו של אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות והולך מאחד לשני להשכין שלום ביניהם. לכל אחד היה אומר שחברו רוצה מאד להשלים איתו ומדבר עליו דברים טובים, וכך היה מקרב בין הרחוקים.
לא כן בעלי רכילות ולשון הרע שיוצרים מתחים ומחלוקות. הם יאמרו שהתכוונו לטובה, להזהיר או להוכיח, ולכן הודיעו לאחד מה השני אומר עליו, אבל התוצאות מראות מה משמעות הדיבורים הללו. אם התוצאות: מתיחות, עלבון, צער וכו' - הדיבור היה אסור וגרוע, אם התוצאות: אהבה ושמחה ושיפור יחסים, הדיבור היה מותר ואולי מצווה.
בעלי רכילות אי אפשר לסמוך עליהם. "הולך רכיל מגלה סוד", כשם שהם מספרים לך על אחרים, יש להניח שהם גם מגלים לאחרים מה שאתה אומר. אי אפשר לאהוב אותם, אי אפשר לתת בהם אמון.
אבל מי שמאמץ את מידתו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, הוא אוהב את הבריות והבריות אוהבות אותו, הוא אהוב על כולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
