ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר דהאן זצוק"ל
אחת הביקורות החזקות שאדם יכול לקבל בחייו היא לשמוע שהאנשים שקרובים אליו ושהוא מאמין שבאמת רוצים בטובתו מאוכזבים ממנו. אם נקרא את הדברים של נביאי ישראל הגדולים נגלה שהם היו מאוכזבים מההתנהגות של עם ישראל. לא כעס ואפילו לא תסכול הם שמלווים את דברי ישעיהו או ירמיהו בהביאם לישראל את דבר ד' אלא יותר תחושת אכזבה עמוקה מההתנהגות של אלה שיודעים שלא ראוי להתנהג כך, או לפחות אמורים לדעת.
התורה קובעת אמות-מידה להתנהגות יהודית, וכאשר אנחנו לא עומדים בהן, מיד מתעוררת תחושת אכזבה. זה הסיפור על הילד המבריק שלא מממש את הפוטנציאל שלו. ההורים לא באמת כועסים. לבם נשבר מהאכזבה. העובדה שהם יודעים מה יכול היה להיות לעומת מה שקורה בפועל היא המקור לאכזבה הזאת.
יש בעולם היהודי היום תחושת אכזבה עזה. שום דבר איננו עומד בתקוות ובציפיות שלנו. לכן תחושת האדישות איומה פושה בכול. אנחנו קורבנות של הציפיות הבלתי סבירות של עצמנו. ההבטחות הגדולות של המרקסיזם מלפני מאה שנה שיהודים כה רבים אימצו, פשטו את הרגל והתבררו ככוזבות.
האמנו להבטחות הראשונות של הציונות שמדינה יהודית תפתור, לפחות חלקית, את בעיית האנטישמיות בעולם, ותחת זאת, במידה רבה, היא רק החמירה אותה באופנים מסוימים. השנאה הבלתי פוסקת של הערבים לעצם קיומה של מדינת ישראל לא פחתה במשך 60 שנה. כל ההסכמים, הוויתורים, הנסיגות והפשרות לא שינו את המצב הזה כהוא זה.
מכאן תחושת האכזבה העזה שאנחנו חשים, כי הדברים שקיווינו וציפינו שיתרחשו חמקו מידינו, והמציאות הזאת רק מתחילה להיקלט בתודעה הלאומית שלנו. תקוות גדולות שאינן מציאותיות מולידות לעתים קרובות לאכזבות גדולות, ואנחנו הקרבן של התקוות הלא מציאותיות שלנו. האחדות הפנימית של עם ישראל שברירית מאוד.
הנתק בין חילוניים לדתיים גדל בעשורים האחרונים. ימות המשיח עוד לא הגיעו, ולכן יש הרבה מקום בחיינו לאכזבות. אך נעשה טעות מרה אם ניכנע להלך-הרוח הזה של האכזבה. אם נעשה זאת, זה באמת ובתמים יהיה מאכזב.
עלינו להנמיך ציפיות ולהתמודד באופן מציאותי יותר עם הבעיות שלנו. אם נודה בשגיאות העבר נחוש פחות אכזבה. מושג התשובה, החרטה, ביהדות מביא לאדם תחושת שלווה ואפילו שמחה, ולא דיכאון ואכזבה. אחרי שנהיה ערים לבעיות ולקשיים בחברה ובמדיניות שלנו, נוכל לשנות אותם. לקום ולפעול אחרי הנפילה - זאת התשובה היחידה לאכזבה. חכמת שלמה המלך בספר משלי מלמדת אותנו "כי שבע ייפול צדיק וקם". הצדיקים לא מרשים לעצמם ליפול למלכודת של דיכאון בגלל אכזבות בחיים הלאומיים או האישיים.
אמנם קל יותר לומר מלעשות, אך כל ההיסטוריה של העם היהודי היא סיפור של אופטימיות והתאוששות, של היכולת להרים את עצמנו ממעמקי האכזבה ולהמשיך הלאה במובן החיובי.
חז"ל, ברוב חוכמתם, הקציבו זמן מוגבל לאבל אישי. המסר הברור הוא שגם הזמן לאכזבה צריך להיות מוגבל.
בארץ נהוג לומר "זה מה שיש", עם זה צריך להתמודד. הכרה במציאות ולא אידיאליזם של משאלת-לב היא הדרך להימנע מאכזבות בעתיד. האכזבה שלנו מהמנהיגים הפוליטיים שלנו איננה נובעת רק מהעובדה שהם משיגים כה מעט אלא בעיקר מהעובדה שהם הבטיחו כה הרבה. התקוות שלנו לשנה החדשה גדולות ומוצדקות, אך עליהן להיות גם מציאותיות ומעשיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
