ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר דהאן זצוק"ל
אחת הביקורות החזקות שאדם יכול לקבל בחייו היא לשמוע שהאנשים שקרובים אליו ושהוא מאמין שבאמת רוצים בטובתו מאוכזבים ממנו. אם נקרא את הדברים של נביאי ישראל הגדולים נגלה שהם היו מאוכזבים מההתנהגות של עם ישראל. לא כעס ואפילו לא תסכול הם שמלווים את דברי ישעיהו או ירמיהו בהביאם לישראל את דבר ד' אלא יותר תחושת אכזבה עמוקה מההתנהגות של אלה שיודעים שלא ראוי להתנהג כך, או לפחות אמורים לדעת.
התורה קובעת אמות-מידה להתנהגות יהודית, וכאשר אנחנו לא עומדים בהן, מיד מתעוררת תחושת אכזבה. זה הסיפור על הילד המבריק שלא מממש את הפוטנציאל שלו. ההורים לא באמת כועסים. לבם נשבר מהאכזבה. העובדה שהם יודעים מה יכול היה להיות לעומת מה שקורה בפועל היא המקור לאכזבה הזאת.
יש בעולם היהודי היום תחושת אכזבה עזה. שום דבר איננו עומד בתקוות ובציפיות שלנו. לכן תחושת האדישות איומה פושה בכול. אנחנו קורבנות של הציפיות הבלתי סבירות של עצמנו. ההבטחות הגדולות של המרקסיזם מלפני מאה שנה שיהודים כה רבים אימצו, פשטו את הרגל והתבררו ככוזבות.
האמנו להבטחות הראשונות של הציונות שמדינה יהודית תפתור, לפחות חלקית, את בעיית האנטישמיות בעולם, ותחת זאת, במידה רבה, היא רק החמירה אותה באופנים מסוימים. השנאה הבלתי פוסקת של הערבים לעצם קיומה של מדינת ישראל לא פחתה במשך 60 שנה. כל ההסכמים, הוויתורים, הנסיגות והפשרות לא שינו את המצב הזה כהוא זה.
מכאן תחושת האכזבה העזה שאנחנו חשים, כי הדברים שקיווינו וציפינו שיתרחשו חמקו מידינו, והמציאות הזאת רק מתחילה להיקלט בתודעה הלאומית שלנו. תקוות גדולות שאינן מציאותיות מולידות לעתים קרובות לאכזבות גדולות, ואנחנו הקרבן של התקוות הלא מציאותיות שלנו. האחדות הפנימית של עם ישראל שברירית מאוד.
הנתק בין חילוניים לדתיים גדל בעשורים האחרונים. ימות המשיח עוד לא הגיעו, ולכן יש הרבה מקום בחיינו לאכזבות. אך נעשה טעות מרה אם ניכנע להלך-הרוח הזה של האכזבה. אם נעשה זאת, זה באמת ובתמים יהיה מאכזב.
עלינו להנמיך ציפיות ולהתמודד באופן מציאותי יותר עם הבעיות שלנו. אם נודה בשגיאות העבר נחוש פחות אכזבה. מושג התשובה, החרטה, ביהדות מביא לאדם תחושת שלווה ואפילו שמחה, ולא דיכאון ואכזבה. אחרי שנהיה ערים לבעיות ולקשיים בחברה ובמדיניות שלנו, נוכל לשנות אותם. לקום ולפעול אחרי הנפילה - זאת התשובה היחידה לאכזבה. חכמת שלמה המלך בספר משלי מלמדת אותנו "כי שבע ייפול צדיק וקם". הצדיקים לא מרשים לעצמם ליפול למלכודת של דיכאון בגלל אכזבות בחיים הלאומיים או האישיים.
אמנם קל יותר לומר מלעשות, אך כל ההיסטוריה של העם היהודי היא סיפור של אופטימיות והתאוששות, של היכולת להרים את עצמנו ממעמקי האכזבה ולהמשיך הלאה במובן החיובי.
חז"ל, ברוב חוכמתם, הקציבו זמן מוגבל לאבל אישי. המסר הברור הוא שגם הזמן לאכזבה צריך להיות מוגבל.
בארץ נהוג לומר "זה מה שיש", עם זה צריך להתמודד. הכרה במציאות ולא אידיאליזם של משאלת-לב היא הדרך להימנע מאכזבות בעתיד. האכזבה שלנו מהמנהיגים הפוליטיים שלנו איננה נובעת רק מהעובדה שהם משיגים כה מעט אלא בעיקר מהעובדה שהם הבטיחו כה הרבה. התקוות שלנו לשנה החדשה גדולות ומוצדקות, אך עליהן להיות גם מציאותיות ומעשיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
