ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ישעיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
לקראת סוף ההפטרה שנקרא בשבת הקרובה אנו מוצאים את הפסוק הבא:
"חַסְדֵי יְקֹוָק אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְקֹוָק כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְקֹוָק וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו" (ישעיהו ס"ג ז).
פסוק זה מופיע לאחר הפסוקים העוסקים בנקמת ד' באדום:
"מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה ... מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי ... כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה" (שם א-ד).
בדברינו ב"חמדת ימים" לפרשת וישלח תשס"ה (ניתן למצא את הדברים בארכיון הנמצא באתרנו (www.eretzhemdah.org) הסברנו את פשר מקומו של ה"גמל" בהבנת מהותו הרוחנית של עשיו ושל צאצאיו. עד להמן הרשע הרחקנו בהדרכתו של הראי"ה. השבוע נתייחס לעניין מכיוון אחר.
ספר ישעיהו (26)
הרב יוסף כרמל
3 - וידום ישעיהו
4 - "הגומל טובות"
5 - חי או מת?
טען עוד
"וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כ"ה כג).
מו"ר ר' שלמה פישר חוזר ומסביר בספרו "בית ישי" כי טענתו של עשיו היא:
"הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב" (מלאכי א' ב) ואם כך מתרעם הוא כלפי הקב"ה "מדוע בחרת דווקא את יעקב ?"
לכן חשוב להסביר את ההבדלים שבין שני העמים ומדוע דרכי אדום אינם דרכי ישראל.
כמה וכמה נביאים מוכיחים את אדום ואת יחסו לאחיו יעקב. נביא כמה דוגמאות:
"עַל הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם וְלֹא זָכְרוּ (גם הצֹרים וגם האדומים) בְּרִית אַחִים ...עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (עמוס א' ט-יא). "(י) מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה ... בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָיו וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל ... וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה: אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר עַמִּי בְּיוֹם אֵידָם אַל תֵּרֶא גַם אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ ... וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה ... כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ" (עובדיה א' י-טו). "וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ: ... הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם: ... וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם מְכַרְתֶּם ... וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם: ... וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם" (יואל ד' ג-ז, יט). "כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחְלַת בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה לָּךְ שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר שֵׂעִיר" (יחזקאל ל"ה טו). "זְכֹר יְקֹוָק לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ" (תהלים קל"ז ז).
ניתן להבחין בבירור בכמה נקודות המודגשות הלך וחזור בנבואות אלה:
א. האדומים שמחו במפלת ישראל - "רקדו על הגגות".
ב. האדומים סחרו בשבויים הישראלים ונהגו בהם בזלזול ובאכזריות.
ג. עונשם יהיה בבחינת מידה כנגד מידה.
שתי הנקודות הראשונות מבטאות שפל מוסרי. אומנם מלחמות שימשו ככלי לפתרון סכסוכים בין עמים. אך אין זה פותר את הלוחמים ממאמץ לשמור על צלם אנוש גם בימי מלחמה. אוי לצבא שהאנושיות שלו באה לידי ביטוי בפגיעה בנחישות להלחם ובחתירה להכרעה. סופו של צבא שכזה להיות מובס. אבל, האנושיות חייבת לבא לידי ביטוי בצער על הצורך להרוג. כך לימדנו יעקב אבינו בהכנותיו לקראת העימות הראשון עם עשיו. היא גם חייבת לבא לידי ביטוי, ביחס האנושי לשבויים, לאחר כניעתם.
המענין הוא, שהנביא ישעיה בהפטרה פונה אל עם ישראל באותה הלשון שבו פנו הנביאים האחרים אל אדום כדי להוכיחם ומדגיש בכך את ענין הגמול .
המסקנה היא, שכדי שעם ישראל יהיה זכאי לגאולה ולראות בחורבן אדום בידי הקב"ה, ההפטרה מלמדת אותנו שני עקרונות. הראשון, על עם ישראל להיות מכיר טובה. "הכרת הטוב" היא מידה יסודית בעבודת ד'. אין זה פלא כי ברכת ההודאה על הטוב נתקנה בלשון " הגומל ". השניה, "החסד והרחמים" יהיו תמיד נר לרגלינו. אז יתברר כי
"שְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה".
תוכנית תנ"ך - הרב רואי מרגלית סיבת תחילת החורבן- שהחטא הופך לאידיאל
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים א'- ג'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
