ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
"קדוש" היא מילה שנשמעת יפה, אבל איננה מעבירה, לעניות דעתי, את הייחוד, את השלווה ואת המתיחות שמאפיינים את הימים האלה בלוח השנה היהודי. ככלל, נדמה לי שמושג הקדושה איננו קיים בחברה המערבית המודרנית. דבר איננו מקודש, והכול יורד לרמה אחידה ונמוכה שאין בה כללי התנהגות, דיבור או לבוש שחייבים לשמור עליהם לשמור, ולכן יש תועלת מועטת לדבר על קדושה באווירה כזאת ובחברה כזאת.
כדי להגיע לקדושה צריך יכולת להתנתק מדברי החולין ולהתעלות לרמות של מחשבה והתנהגות שנחשבו עד כה לבלתי מושגות. אלקים ציוה על העם היהודי להיות גוי קדוש. הוא ציווה על כל אדם להיות אדם קדוש. הוא תובע מאתנו להפוך את הבלתי רגיל לשגרה שלנו ולזכור תמיד את תפקידנו המיוחד בחיים ובהיסטוריה.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט אמר על חודש אלול, חודש ההתבוננות הפנימית והחזרה בתשובה, שיהודי צריך להרגיש כל השנה כאילו הוא בחודש אלול ובחודש אלול על אחת כמה וכמה!
זה נכון גם לגבי קדושה. אנחנו מצווים להיות קדושים כל השנה, ובימים הנוראים על אחת כמה וכמה. על אף שאני רחוק מלהיות מומחה לקדושה, או לכל תחום אחר, יש לי כמה רעיונות בנושא זה שאני מבקש לחלוק אתכם.
קדושה מתחילה במחשבה. עם כל החברה החילונית ואמצעי התקשורת שמקיפים ועוטפים אותנו, קשה מאוד לשמור על תודעה של קדושה. המוח שלנו זקוק למקלחת מתמדת שתשטוף את הזוהמה הפולשת לחיינו דרך קבע. לימוד תורה מדי יום ביומו יכול בהחלט לספק לנו מקלחת מטהרת כזאת. מוח שמסוגל להכיל קדושה בסופו של דבר יוביל בהכרח גם להתנהגות ולמעשים של קדושה.
בעולם היהודי הדתי נעשו מאמצים רבים להתריע מפני הסכנות שאורבות בטלוויזיה ובאינטרנט. על אף שהטכנולוגיה עצמה ניטרלית, כמובן, ודברים רבים בעלי ערך מופיעים בשני אמצעי התקשורת האלה, אין להתכחש לכך שיש להם גם פוטנציאל גדול לנזק. קשה לשמור על תודעה קדושה כשהיא מתמלאת בזיכרונות של תמונות שרחוקות מאוד מקדושה.
חז"ל לימדו אותנו שהתנהגות קדושה היא לא רק תוצר של שמירה על הכללים, כביכול. גם כשאדם עושה מעשים שאין בהם שום איסור עליו, לעשות אותם בקדושה. הציווי הזה נובע מההבנה שהחיים עצמם מיוחדים, ומשום כך אין לראות בשום פרט בהם דבר רגיל או שגרתי. כשאנחנו מתייחסים לרגיל ולשגרתי כדבר מובן מאליו, אנחנו מונעים את עצמנו מלחוש קדושה ותכלית אלקית.
הקדושה משתקפת, מטבע הדברים, בהתנהגותו, אך גם באישיות של האדם. התורה מצווה עלינו להיות שמחים ולא נכאי-רוח, לקבל דברים ולא לנטור טינה, לקוות לטוב ולא לשקוע במרה שחורה. התלמוד אומר שהשכינה איננה שורה על אנשים שכל חייהם הם עצובים, רואים שחורות וחשים מרומים ומתוסכלים. אישיות שמחה עוזרת לאדם להגיע לקדושה בדיבור, לדיבור נקי מדיבה, מכעס ומשפה גסה.
בעולם שבו מושג חופש הדיבור איבד כל פרופורציות, התורה תובעת מאתנו לשלוט בלשוננו ובמילים שיוצאות מפינו. קדושת התודעה מובילה לקדושת הלשון, וזו, בתורה, מובילה את האדם לקדושה בהתנהגותו ובכל ההיבטים האחרים בחייו.
יחסים שבין אדם לחברו יכולים להצליח בטווח הרחוק רק כאשר יש תחושה של ייחודיות וקדושה בקשר ביניהם. קדושה במובן הזה היא מה שמוליד הערכה כלפי הזולת ורגישות לצרכיו ואפילו לחולשותיו.
לא קל ללמוד להרגיש את הקדושה הזאת, ואפילו כשמצליחים עלולים לאבד אותה בקלות. הימים הנוראים אמורים לסייע לנו להגיע לקדושה הזאת ולשמר אותה בחיינו ובבתינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
