ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- אמת ושקר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בתחילה הוא מאלץ את עשו למכור לו את בכורתו. עשו בא מן השדה עייף ורעב, והוא מבקש מיעקב: תן לי מנזיד העדשים שלך, ויעקב מתנה זאת במכירת הבכורה. האם זה הוגן לנצל את חולשתו באותה שעה ולסחוט ממנו את הבכורה?
אחר-כך בא יעקב ולוקח בעורמה את הברכות המיועדות לעשו.
גם ביחס ללבן נוהג יעקב בעורמה בענין שכרו. הוא אומר: שכרי יהיה הצאן העקודים והטלואים ושלך יהיו הצאן הלבנות, ואחר-כך הוא גורם, שכל הצאן ימליטו טלואים ועקודים, על-ידי שהוא לוקח מקלות ומפצל אותם ומעמיד אותם לפני הצאן.
אחרי כל זה הוא בורח מלבן מבלי להגיד לו, ואם הוא בורח, הרי לכאורה זה סימן לא טוב, שכן לא עזב בגלוי.
ואולם, אדרבא ואדרבא, יעקב הוא באמת איש תם, איש אמת. איש תם זה לא אדם ש'מסדרים' אותו והוא נופל בפח. איש אמת הוא לא איש טיפש, שמנסים את ישרותו ומרמים אותו. איש אמת באמת, כשהוא נמצא בין רמאים, הוא יודע להלך איתם בדרכם ולא לתת להם לרמות אותו.
מאז ומתמיד זילזל עשו בבכורה. היא לא עניינה אותו. כשאמר (בראשית כה, לב) "הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכֹרה?" הוא ביטא את מחשבתו מאז ומתמיד. יעקב לא אילץ אותו לוותר על הבכורה; להיפך, עשו שמח להיפטר ממנה. הוא לא ויתר על דבר בעל ערך, לדעתו, וקיבל תמורה נאותה כפי דעתו: נזיד עדשים חם, מהביל וטעים.
גם הברכות שיעקב לקח בעורמה, בעצם היו שייכות ליעקב; עשו לא היה ראוי להן בכלל. עשו היה איש ציד, צד את אביו בפיו, נראה לפני אביו כצדיק, ויצחק, בגלל העמדת הפנים של עשו, בגלל רמאותו, רצה לתת את הברכות לעשו, אבל באמת עשו לא היה ראוי להן. רבקה ידעה ברוח-הקודש, שהברכות צריכות להינתן ליעקב, וזה עונשו של רמאי, שיילקחו ממנו הברכות בעורמה.
וכן היה עם לבן. לבן נהג כלפי יעקב ברמאות. בתחילה החליף את רחל בלאה, אחר-כך החליף את משכורתו של יעקב עשרת מונים. בכל פעם שינה אותה: ראה שנולדים הרבה טלואים, אמר לו, לא טלואים יהיה שכרך אלא ברודים. ראה שהחלו להיוולד ברודים, אמר: לא, הסכמתי רק נקודים, וכך החליף את משכורתו מאה פעמים, ולרמאי כזה מגיע, שינצחו אותו דוקא ברמאות. מאליו מובן, שהרמאי ימשיך בצביעותו ויאשים את יעקב.
עשו המסכן, כביכול, מתלונן על יעקב "ויעקבני זה פעמיים". לבן ובניו מאשימים את יעקב שהוא עושק אותם, אחרי שהם נוכחו שכל העושר בבית לבן בא להם בזכות יעקב. אחרי שיעקב עבד במסירות ובאמונה עשרים שנה והגיעה השעה שיקבל את שכרו, הם מאשימים אותו שהוא לוקח את הכל לעצמו.
זה מצבו של עם ישראל בכל הדורות. בכל מקום שהוא נמצא, הוא מביא ברכה, עושר ופריחה, אבל במקום להכיר טובה לישראל, מאשימים אותם בניצול, כאילו הם חיים על חשבון המארחים שלהם. לא צריך להתפעל מההאשמות הזדוניות הללו של ממשיכי לבן הארמי, לא צריך ולא נכון, ואסור להיות תם אל מול הרמאות, אלא מידת האמת דורשת להערים כנגד הרמאות ולהשתמש באותם האמצעים של הרמאי, כדי להשיג את מה שמגיע בצדק וביושר. זה לא פוגם בתמימות ובאמת, אלא מעמיק אותה, ודמותו של יעקב אבינו מאירה בכל הדורות כאיש תם יושב אוהלים, איש האמת באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
