ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני כחודש הורה בג"ץ לרבנות הראשית להעניק הכשרים על פי 'היתר המכירה' בשמיטה. לפני כן היו רבני ערים שלא הסכימו לתת תעודת כשרות למפעלים ולמסעדות שרצו לסמוך על 'היתר המכירה', והרבנות הראשית נתנה להם גיבוי. לאחר פסיקת בג"ץ נכנעה הרבנות הראשית ושינתה את עמדתה, ונתנה למספר רבנים סמכות להעניק הכשרים לנוהגים על פי 'היתר מכירה'.
איסור ערכאות
ואוי לנו וצר על מעמדה של הרבנות שהולך ומתדרדר. אם סברה שאסור להעניק הכשר להיתר המכירה, מדוע כופפה עצמה בפני בג"ץ? וכי אפשר שהרבנות הראשית תהיה כפופה לבית משפט שכל יסודו הוא חילול ה'? שהרי נצטווינו בתורה (שמות כא, א): "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", כלומר דווקא על פי משפטי התורה הללו תשפטו, ולא לפי חוקים אחרים. ואף אם יהיו השופטים יהודים, ובמקרה מסקנתם תהיה תואמת את משפט התורה, כל זמן שספר החוקים שלהם אינו מושתת על התורה, אסור לדון לפניהם. ועליהם חלים דברי הרמב"ם (הל' סנהדרין כו, ז): "כל הדן בדייני נכרים ובערכאות שלהן, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו". וכך פסקו גדולי ישראל בעת הקמת המדינה, וביניהם הרב הרצוג זצ"ל (הרב הראשי), והרב צבי פסח פרנק זצ"ל (רבה של ירושלים). וכך כתבו רבים וביניהם: ציץ אליעזר (יב, פב), ויחוה דעת (ד, סה).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
184 - לא לעקוף את התורה
185 - בלי בג"ץ
186 - כיבוד הורים
טען עוד
היו שרצו ללמד זכות על בית המשפט, הואיל ורוב השופטים בו יהודים, והוא פועל בחסותה של המדינה היהודית, שמא אין דינו כדין "ערכאות של גויים". אבל מלבד מה שדווקא על ידי כך חילול ה' גדול יותר - כל המביט על השפעת בית המשפט על מדינת ישראל רואה כי זהו הממסד המסוכן ביותר הן לאופיה היהודי של המדינה והן לביטחונם של ישראל.
נזקי בית המשפט העליון
הוא שקבע שרשות השידור תעבוד בשבת. הוא שפגע בקדושת המשפחה בהעניקו מעמד למיני זיווגים אסורים. הוא אחד הגורמים המרכזיים למניעת הניצחון במלחמה נגד הפלשתינים. הוא שאסר הפעלת 'נוהל שכן' שנועד להצלת חיילינו. הוא שפגע ביכולתנו להפציץ בתי מחבלים, ושוב גרם בכך לסיכון חיילינו. הוא שאסר להחזיק בשבויי אויב כדי לשחרר את השבויים שלנו. הוא שמנע העדפת התיישבות יהודית בארץ ישראל. הוא שמנע תמרוץ גיוס לצה"ל על ידי קצבאות ילדים.
הוא שתמך בעתירות ערבים כדי לקרב את תוואי הגדר לקו הירוק.
אלה הן רק מקצת מן הדוגמאות לפגיעתו הקשה של בית משפט באופיה היהודי של המדינה ובביטחונה. והחמור והמסוכן ביותר הוא, שכל זה נעשה באיצטלה צדקנית של מוסר וצדק. הדיקטטורה באיצטלה של דמוקרטיה, הפגיעה בקדשי ישראל באיצטלה של קידמה ותרבות, ההגנה על רוצחים באיצטלה של מוסר.
ואף אם אולי אפשר להבין כי מי שניתנה בידו ההזדמנות להתמנות לשופט בבית המשפט החילוני, נכון שיפעל להנחלת ערכי היהדות במסגרת זו - מכל מקום הפנייה לבג"ץ בנושאי הלכה ורבנות היא דבר מסוכן וחילול ה' נורא. וגם אם בפעם אחת יזכו העותרים לניצחון בעמדה שנדמית להם כצודקת, הנזק שגרמו בכך מרובה מהתועלת.
ביזוי דעת מרן הרב זצ"ל
בעניין פולמוס השמיטה המתרגש עלינו, ישנה אופנה בציבור החרדי להתחצף באופן נורא כנגד מאור ישראל מרן הראי"ה קוק זצ"ל. נתפרסמו לאחרונה מאמרים וספרים כנגד 'היתר המכירה'. אך מרוב חוצפתם, כשהם דנים ב'היתר', לא נאה להם להזכיר את השם 'הגאון הרב קוק זצ"ל'. מי שמתייחס כך לגדול הדורות האחרונים, סימן שגם לימוד תורתו פגום בתכלית. גם אלה שלא קיבלו את דברי מרן הרב קוק זצ"ל, אם היו יראי שמיים באמת, ידעו את גודל מעלתו בתורה, צידקות וקדושה.
ויש שטוענים כי גם אלה שתמכו בעבר ב'היתר המכירה' - בעקבות הנסיבות שהשתנו היו היום מחמירים. הם כבר חייבים להזכיר את דברי מרן הרב זצ"ל, אבל גם הם מתחמקים מהזכרת שמו, ומציינים רק את ספריו (את שאר הרבנים מזכירים בשמם כמובן).
ואף הם חוטאים, שאף כי מותר לטעון שגדולי הדור הקודם היו בשינויי הנסיבות משנים את עמדתם, מכל מקום הלא יש עמנו גדולים וטובים מאותם בעלי טענות, אשר מורים שמותר לסמוך על 'היתר המכירה' גם כיום. הלא כך סבר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל. וכך סוברים, יבדלו לחיים ארוכים, הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א (יעוין בילקוט יוסף שביעית, תשובה שלימה וארוכה), והראשל"צ הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א, כמובא בהרחבה בספרו החדש 'מאמר מרדכי'.
ואם היו טוענים כי ישנם תלמידי חכמים חשובים שסוברים שאין לסמוך על ההיתר, היו דבריהם צודקים. אבל החצופים הללו טוענים שאין מי שיתיר אותו היום, וגדול עוונם, שפרצו גדר בביזוי תלמידי חכמים והרבו מחלוקת שלא לשם שמים. וזה שרבים חוטאים בזה עד שדשו בחטא זה רבים, אולי עושה את כותבים המאמרים למעין שוגגים, מה שיכול להפחית מעונשם, אבל אינו מפחית מעצם גודל החטא והנזק הגדול שגורמים לסילוק שכינה מישראל.
פניו המכוערות של הממסד הרפואי
לפני חודש סיפרתי על פסיקתה של הרבנות להתיר השתלות לאחר וידוא מוחלט של מות גזע המוח, ועל הממסד הרפואי שהכשיל את ביצועו של ההיתר, בסרבו לשתף רב בקביעת רגע המוות. לפתע התברר שכבודו של הממסד הרפואי חשוב יותר מהכול: מצדם שימותו כל הצריכים השתלות, ובלבד שהרבנות לא תהיה שותפה בקביעת רגע המוות.
כאילו כדי לחזק את הדברים, פרסם ד"ר ערן סגל, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבי"ח שיבא ויו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ, מאמר בעיתון 'הארץ', בו הוכיח כי אכן הממסד הרפואי עדיין חוטא בבורות ובהתנשאות. הוא לא מבין מה עניינם של רבנים בשאלה זו, הוא לא שמע שהתורה עוסקת בשאלות מוסר וחיים, לדעתו רק הרופאים רשאים להחליט בזה. הוא מתנשא לאלף את קוראיו בינה, כאילו מושג המוות הוא ברור ומוסכם.
כפי הנראה ד"ר סגל לא אוהב כל כך את ח"כ פרופ' אריה אלדד. בהזכירו אותו במאמרו בחר להשמיט את תואר הפרופסור שלו. בסך הכול הואיל לכתוב "רופא בהכשרתו", בעוד שפרופ' אלדד היה קצין רפואה ראשי של צה"ל, ראש מחלקה בבי"ח הדסה, ומומחה בעל שם עולמי בתחומו. כך כנראה יחסו של הממסד הרפואי למי שמוכן להתחשב בעמדת היהדות. אולי גם עמדותיו הימניות מפריעות לד"ר סגל.
נותר רק לקוות שלפחות בחוליו ד"ר ערן סגל משתדל לטפל כהלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
