ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
אולם עם כל זה עדיין יש לברר, שהרי יש תנאים בסיסיים לקבלת נבואה, אין הנבואה שורה אלא על חכם גיבור ועשיר, והרמב"ם בשמונה פרקים פ"ז מבאר, כי הכוונה על התכונות המוסריות: איזהו עשיר - השמח בחלקו, איזהו גבור הכובש את יצרו וכו'. והרי בלעם היה ההיפוך הגמור ממידות אלו: צר עין, רודף כבוד וממון, ואם כן איך שרתה עליו הנבואה?
בלעם ייצג אידאולוגיה שלמה של רשעות, כמבואר במסכת אבות: "מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם?...", היתה לו מדרשה שלימה של תלמידי בלעם, וכי הוא ראוי לנבואה?
חז"ל אמרו שמשה רבינו רבן של נביאים, היתה לו אספקלריה מאירה, דרגת ראיה נבואית הגדולה וברורה ביותר, וגם נבואה שניתנה לבלעם, ניתנה באספקלריה כזו, וברמב"ם הנ"ל ביאר, כי נבואה כזאת פירושה שלא היתה שום חציצה המעכבת את כח ראייתו של הנביא, וככל שהוא זך יותר, כך ראייתו בהירה יותר.
והטעם שגם בלעם ניתנה לו נבואה שכזו, היות וכל נביא מבאר את חזון הנבואה, לפי דרגתו ואישיותו, וכפי שהגמרא במגילה (דף י"ד) אומרת שהלכו אל חולדה הנביאה, על אף שהיה שם ירמיה הנביא, כיון שנשים רחמניות, וראו בעין טובה את החזון. ומשום כך, אי אפשר שתינתן נבואה סתמית לבלעם, מכיוון שעינו הרעה ורוע מידותיו יתרגמו את הנבואה לרעה ולא לטובה, וכפי שאכן היה שביקש לקלל. ועל כן ניתנה לו נבואה באספקלריה מאירה וברורה, אשר בה אין צורך להבנת הרואה, ואינה ניתנת לתרגום, אלא הסתכלות ברורה וחדה על רצונו של ד', מבלי להשאיר מקום לבלעם.
בזה ניתן לפרש את הברכה שאנו אומרים בהפטרה: "אשר בחר בנביאים טובים", דהיינו, שנביאי ישראל, בטוהרם ובמוסריותם הגבוהה, הם משמשים כצינור להעברת הנבואה, ע"פ מידותיהם הטובות, ועל כן אנו מדגישים, "נביאים טובים".
דברי התנא במשנה באבות - "מה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם" צריכים ביאור, והרי אלו היו בעלי אמונה בה', ואלו חיו בלא אמונה ומהי השאלה? הנקודה היסודית במשנה באה להשריש בנו, כי טוהר המידות הוא המזכה את האדם לאמונה בה'. תלמידיו של אברהם, בהיותם בעלי תכונות טובות, שמפני כך זכו להימנות כתלמידי אברהם אבינו, ולהיות מאמינים, ולעומתם, לא זכו תלמידי בלעם לאמונה בה', מפני שחיתות דרכם. וזו התשובה לאומות העולם, הנה גם כשניתנה לכם הנבואה, אולם חסרה לכם התשתית לנבואה, ועל כן נביא שכזה, ישתמש בכח נבואתו לפרוץ גדרו של עולם, גם כשהיא תהיה באספקלריה מאירה.
הרחמן יזכנו להחזרת הנבואה לישראל, "ורוח קדשך אל תיקח ממנו", אמן ואמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









