ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
המפרשים, בייחוד הרמב"ם, מסבירים זאת ואומרים שהקב"ה נתן לפרעה אומץ שלא להיות מושפע מהאירועים שהתרחשו בארצו אלא להמשיך בדרכו הרעה ולהוסיף לשעבד את בני ישראל. הקשיית הלב לא שינתה את הבחירה של פרעה בעניין זה. היא רק אפשרה לו להפוך את הנחישות שהיתה לו קודם לכן למעשה שטות נורא ולאסון. היטלר, סטלין, מאו ומנהיגים אחרים כמותם הפגינו אותה עקשנות קלת דעת במאה שחלפה, ובכך המיטו חורבן על ארצותיהם והביאו למותם של מיליוני אנשים.
במובן זה, פרעה הוא אבי העקשנות המטופשת וההרסנית. גם העם היהודי מתאפיין בעקשנות. התכונה הזאת שירתה אותנו היטב כאשר התעקשנו על שמירת הערכים והמסורות שלנו. היא הופכת לתכונה מטופשת שלנו כאשר אנחנו דבקים בתפיסות ובמעשי עוועים שתמיד הובילו אותנו לאסונות וצרות.
רש"י והמדרש מלמדים אותנו שמקור העקשנות האובדנית של פרעה באמונה שהוא עצמו אלוה, ביהירותו ובאמונה שלו שהוא לא יכול לטעות. אנשים שאינם טועים לעולם אינם צריכים לשנות מדיניות, תפיסות או התנהגות. זה מזכיר לי שלט שפעם ראיתי על שולחנה של דמות ציבורית שנאמר בו "אל תבלבלו אותי עם העובדות. כבר החלטתי!" הוא התלוצץ, כמובן, (כך לפחות אני מקווה), אבל הסכנה הזאת אורבת לכולנו. ברגע שאנחנו משוכנעים בצדקה המוחלטת של עמדתנו, אנחנו דבקים בה לא רק בעקשנות אלא אפילו בעקשנות עיוורת.
משה פוגש את פרעה על שפת היאור, במקום שהוא הולך לעשות את צרכיו. שם פרעה נחשף כבן תמותה, לא כאל. משה מבקש ללמד את פרעה שההצדקה שלו לעקשנותו - התחושה הכוזבת שלו שאיננו טועה לעולם - היא עצמה כוזבת. מעט ענווה מצדו של פרעה הייתה חוסכת לו ולמצרים הרבה צער.
משום כך התורה מדגישה שהתכונה הרצויה לכל מנהיג היא ענווה. משה הוא דוגמה ומופת לענווה, כפי שפרעה, אוייבו המושבע, הוא דוגמה לעקשנות יהירה. הצורך להבחין בין נחישות נבונה מול עקשנות מטופשת חיוני בכל תחומי החיים והחברה: במשפחה, בקהילה, במדיניות הלאומית ובהתפתחות האישית.
מי ייתן ונהיה נחושים מספיק להימנע מרגעים של עקשנות מטופשת ומזיקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
