ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- מאמרים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
על מורנו ורבנו מרן הגאון הצדיק רבי צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל אפשר לומר את מאמר חז"ל "צדיקים במיתתם נקראו חיים" (ברכות י"ח ועוד), בכל עומק משמעותו.
כדי להבין את משמעות המאמר הזה לעומקו יש לצרף אליו מאמר חז"ל ידוע אחר: "יעקב אבינו לא מת וכו' מקרא אני דורש 'הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד' (ירמי' ל' י') – מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" (תענית ח' ועוד). לשני מאמרים אלו נצרף את דברי חז"ל: "ושננתם לבניך – אלו התלמידים" (ספר דברים) ואת דברי חז"ל: "כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו" (סנהדרין י"ט).
כולנו תלמידיו-בניו. לא רק אלו מאתנו שזכו ללמוד תורה מפיו ממש, אלא גם כל האלפים הרבים שלמדו ולומדים תורה מפי תלמידיו ותלמידי תלמידיו. כל יושבי היישובים החדשים בכל רחבי ארץ הקודש ובייחוד ביהודה ושומרון וחבל עזה. כולם, כל רבבות יושבי ארץ-ישראל, יושבי יהודה שומרון ועזה, בקעת-הירדן ורמת-הגולן – כולם, כולם בניו ותלמידיו, ממשיכי דרכו, הפועלים מכוחו ומכוח כוחו. "גוש אמונים" לא היה בא לעולם ויישובי "אמנה" ברחבי יהודה ושומרון לא היו נוסדים ומתקיימים בלי השראתו, פעולתו וכוחה של תורתו – "התורה הגואלת".
התיישבות פרי עמדתו ועמידתו
אישיותו המוסרית המיוחדת באה לידי גילוי כששאל את החברים שבאו לקחתו לעלות להתיישב בסבסטיה, ראשון יישובי השומרון, האם הקרקע במקום, שהיה למעשה ראש וראשון יישובי "גוש אמונים" ביהודה ושומרון, היא בבעלות המדינה או בבעלות פרטית ערבית, ורק כשהתברר לו שהאדמה של התנחלות זו אינה שייכת לאף גורם פרטי, ערבי או יהודי, יצא ועמד בראש העולים להתיישב שם.
רבנו התייצב באומץ ובעוז מול נציגי השלטונות וכוחות הביטחון עד כדי מסירות נפש ממש. עליו אפשר היה לומר: "והיה כאשר ירים רבי צבי יהודה את ידיו וגבר ישראל". כל ההתיישבות המבורכת ברחבי יהודה ושומרון היא פרי עמדתו ועמידתו בראש המחנה של מקיימי "ישיבת ארץ-ישראל", ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
כשהתפרסם מנשרו של מרן רבי צבי יהודה זצ"ל "למען דעת" – בעניין בעלות עם ישראל על ארץ-ישראל כולה, בחודש אדר תשל"א – שלח לו כ"ק אבי מורי הרב הנזיר הקדוש זצ"ל את הברכה הבאה: "ד' יתברך יחזק אותו ויוסיף לו כח ומח, וסייעתא דשמיא להגיד דבר אמת לאמיתה לשלמות ארצנו הקדשה ויגדיל תורה ויאדיר" (נרשם מפי אבא מארי זצ"ל ע"י תלמידו יבלחט"א הרה"ג יוסף טולידאנו שליט"א ונדפס בספר "דודי לצבי" מהדורת אד"ר התשס"ה, בהוצאת "אריאל" עמוד קכ"ט).
25 שנים עברו מיום הסתלקותו של מרן הגה"צ רבי צבי יהודה זצ"ל, שעלה ונתעלה לגנזי מרומים ביום י"ד באדר, הוא פורים דפרזות. יהי רצון שיקוים בנו, בזכותו ובזכות רבותינו הקדושים, "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" – ונאמר לפני אלקי ישראל שירה חדשה, בהלל ובהודאה.
יהי רצון שלא נהיה עוד "עבדי אחשורוש והעממים", אלא עבדי ד' המודים לפניו, על נסי ארץ-ישראל, (ראה מסכת מגילה י"ד) ונתהלך לפני ד' בארצות החיים, בזכות הצדיקים שגם במיתתם חיים נקראו.
יהי רצון שיקויים בנו ובכל שטחי ארץ-ישראל המובטחת לנו מפי הגבורה: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה" ו"מאת ד' היתה זאת היא נפלאת בעינינו".
השתא, בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
