ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
היו לי כרטיסי טיסה לאמריקה לקראת הבר מצווה של הנכד שלי, כרטיסים שהזמנתי חודשים מראש, ותיאמתי באופן מושלם כך שהחלפת המטוסים באמריקה תהיה כזאת שלא אצטרך לטוס ביום שישי ושתהיה לי הזדמנות לנוח מעט בין הטיסות. אני כבר לא בן 25, כידוע, ואני צריך להכיר במציאות של גילי המתקדם. ובכן, 20 שעות לפני מועד הטיסה הודיעו לי מטעם חברת "אל-על" שהם שינו את מועד ההמראה לזמן כזה שלא יאפשר לי להספיק להגיע לטיסה שלי בתוך אמריקה ולבר מצווה בזמן. נבהלתי, אבל סוכן נסיעות מהימן הצליח להשיג לי טיסה מוקדמת יותר, וכך הצלחתי להגיע לבר מצווה.
אבל, אוף, מי צריך את חוסר הוודאות הזה ואת המתח הזה? אבל כאלה הם החיים. שום דבר איננו מתנהל כפי שתכננו או קיווינו. היכולת לאלתר ולהסתדר עם מה שיש חיונית לחיים, וההכרה בחוסר הוודאות וההתמודדות אתו הן סימן לבגרות ולבריאות נפשית טובה. מתברר שכך אלקים ברא את עולמו והאתגר שלנו הוא לחיות בעולם חסר ודאות זה בצורה חיובית ויהי אשר יהי.
ההיסטוריה היהודית היא היסטוריה של חוסר ודאות. חוויית הגלות וזרות היא דוגמה מובהקת לחיים של חוסר ודאות. אלפיים שנה חיו היהודים כשהם נתונים לחסדים ולגחמות המשתנות של מלכים, ממשלות וחברות. על אף שהיהודים והקהילות היהודיות בגולה עשו תוכניות לטווח הארוך והקימו מוסדות מרהיבים, בחומר וברוח, בארצות גלותם, המבנים האלה התבררו כארעיים בלבד בסופו של דבר. המשכילים במאה ה-19 לעגו ליהודים המסורתיים וטענו שהם עוסקים בעסקי אוויר, בדברים שאין להם שום בסיס או ודאות. הם ביקשו לתקן את המצב הזה באמצעות חילוניות, סוציאליזם, קומוניזם או ציונות חילונית. הם היו בטוחים שחוסר הוודאות של הקיום היהודי יכול להשתנות ולהפוך למצב של ודאות אם נאמץ פרוגרמות או אידיאולוגיות כאלה.
אך הביטחון הזה התגלה כשקר ואשליה. אירופה, שנראתה יציבה ושלווה אחרי תקופת נפוליאון וברוב המאה ה-19, התפוצצה בשתי מלחמות הרסניות להחריד במאה ה-20, מלחמות שהשמידו אימפריות, שינו גבולות, הקימו מדינות, פירקו מדינות והשמידו את האוכלוסייה היהודית באירופה. הרי לכם חוסר ודאות כפול ומכופל! ומה שאירוני ומפחיד בכל זה הוא העובדה שאיש לא צפה את האירועים האלה.
החיים תמיד מפתיעים אותנו. הם משבשים את כל השאיפות ואת כל התוכניות שהכנו בקפדנות. בסופו של דבר, אנחנו נאלצים להתמודד עם המציאות של החיים ולא עם הוודאות הדמיונית שלנו.
ודאות אחת שהציונות החילונית ניסתה לקדם הייתה הקביעה שהאנטישמיות תיעלם מן העולם ושהיהודים ישיגו ביטחון באמצעות הקמת מדינה יהודית. באורח פלא, כנגד כל הסיכויים ובמחיר יקר של הקרבה ושכול קמה המדינה היהודית, התחזקה והגיעה להישגים מרשימים. עם זאת, כל ההבטחות לוודאות שהמדינה תביא לנו לא התגשמו. האנטישמיות היא תעשייה משגשגת בכל העולם. מדינת ישראל, שלא באשמתה, אפילו החריפה במידה מסוימת את הבעיה הזאת בעולם (ולדאבון הלב, אפילו בקרב חלק מהיהודים) שיכול היום להרשות לעצמו להיות אנטי-ישראלי ובו-בזמן לטעון שאין לדבריו או למעשיו שום קשר לאנטישמיות.
זכינו והיום יותר מחמישה וחצי מיליון יהודים מרוכזים במדינת ישראל. בשטח אדמה קטן הרבה יותר מזו שבו שכנה יהדות מזרח אירופה. אויבינו מדברים על השמדתנו ללא הפוגה, ולכן גם הביטחון שלנו איננו דבר ודאי על אף שאנחנו מאמינים שבעזרת השם ועם הצבא והמשאבים שיש לרשותנו נוכל להתגונן. כולנו מבינים כעת שאנחנו ניצבים בפני עתיד לא ברור. העובדה שאיננו משלים את עצמנו בוודאות דמיונית היא צעד בכיוון הנכון, צעד לעבר היכולת לחיות ולהצליח בעולם נטול כל ודאות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
