ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
"כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו... עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו". משמעויות רבות ומנוגדות לה למילה "זמיר". מחד גיסא, שמחה וששון - זימרה. ומאידך גיסא, כריתה וחידלון - זמירה. אפשר לפרש את המשמעות הכפולה כלפי אנשים שונים, כפי שאמרו חז"ל במדרש: למצרים - כריתה וזמירה, "זמיר עריצים"; ולישראל - שירה וזימרה. "עזי וזמרת י-ה".
אך אפשר לראות את שני הדברים הללו גם במעגל הפנימי של עם ישראל. אכזר הוא הכורם הזומר את כרמו. כורת הוא, מחבל ומשחית את הגפן, ולא מותיר ממנה אלא מעט מזמורותיה ומשריגיה. לאחר הזמירה נראית הגפן מצומקת וערומה מכל תפארתה אשר היתה בה לפני כן.
אך מעמיקי המבט מבינים את אשר יודע כל חקלאי. ב"עיניים" הנותרות בחלקה הנותר של הזמורה, כוח גדול של צמיחה ופוריות גנוז וצפון. חלקה הכרות של הזמורה, אילו היה נשאר בה, היה מדכא את אותן "עיניים" פוריות לבל תתעוררנה. דווקא החיתוך החזק הוא המעורר את צמיחת השריגים הפוריים ביותר, והוא המביא ליבול כבד של ענבים, מהם יופק היין המשמח לבב אנוש.
אם רצונך להגיע אל הזימרה, תעבור בדרכך את הזמירה. אם רצונך להגיע אל הגאולה, עבור את ייסורי הגולה. אם רצונך להנות מזיוו של האביב, עליך לסבול את צינת החורף. אם רצונך להגיע אל חג החרות, עליך לטעום מטעם השעבוד. ומי שיזכה, יראה את אור הגאולה בוקע בתוך החושך של הגלות. הוא יאכל את קרבן הפסח "על מצות ומרורים", פסח מצה ומרור יחדיו. ויודה לה' על כל מעשיו. "נקדמה פניו בתודה, בזמירות - נריעה לו".
קול דודי דופק
"אני ישנה ולבי ער". במשך רוב ימי חייו - ישן הוא האדם. הוא פעיל ועסוק עד מאד, אך אינו מקשיב לשיח נשמתו. אישיותו העצמית - ישנה. אמנם הלב ער לשמוע את שיח הנשמה אשר קול ה' קורא בתוכה. אך לכלל ידיעה של ממש אין הוא מגיע, וקל וחומר שאין הוא בא לכלל מעשה.
מידי פעם בא הקב"ה וקורא לאדם: "עורה! למה תישן?". פתח את חדרי לבך, הקשב לשיח נשמתך ושובה אלי. אך דרכו של אדם, שהעצלות גוברת עליו. נוח לו במצב בו הוא נמצא. חרד הוא מפני השינוי. ירא הוא מפני המאמץ ומן המחוייבות לדבר ה'.
הקב"ה אינו מסתפק בקריאה בלבד. הוא עושה גם מעשים הבאי לעורר את האדם "דודי שלח ידו מן החור". כלפי מעשי ה' אי אפשר להישאר אדיש. מי שחווה ניסים גלויים, מי שנפגש פנים אל פנים עם השגחת ה' - אינו יכול להתעלם. "מעי המו עליו". אבל העצלות גוברת. עד שהאדם אוסף את כוחותיו ומחליט בכל זאת לשוב אל ה' - כבר מתפוגג הרושם של ההארה הא-להית, והאדם מחפש את א-להיו ואינו מוצא אותו עוד בתוכו.
כך קורה לאדם כפרט בהזדמנויות שונות בחייו. כך אירע גם לעם ישראל במשך ההיסטוריה שלו. הקב"ה קורא לנו ואומר: אל תמתינו לשעת הכושר: "שובו אלי" באמת, ואז אבוא גם אני "ואשובה אליכם". ואנו פונים אליו ומבקשים: "השיבנו ה' אליך", ואז "נשובה" בעצמנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
