ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יצחק דוד ב"ר שלמה זלמן
היכולת של עם ישראל לספוג מכות וצרות עוד ועוד ולהמשיך ולהתקיים היא מדהימה. אין עם שסבל צרות ויסורים רבים כל כך כמו שסבל עם ישראל . עמים אחרים שסבלו הרבה פחות לא עמדו בסבל ונעלמו מעל במת ההיסטוריה. אך עם ישראל ממשיך ולא נשבר. ישראל משולים לעפר, מה עפר נדוש ומתקיים, הכל דורכים עליו והוא מתקיים, אף ישראל כך. שאר העמים נמשלו למתכות לזהב כסף נחושת ברזל, לכאורה חשובים יותר מעפר אבל כל המתכות מתכלות בעפר והעפר מתקיים, ובמובן זה ישראל נמשלו לעפר שהם מתקיימים.
הצרות לא רק שלא כילו את עם ישראל אלא אף חשלו, היסורים חסנו, יסורים ממרקים ומטהרים ומזככים. ישראל נמשלו לזיתים. "זית רענן יפה פרי תאר קרא ד' שמך", מה ראה ירמיהו הנביא להמשיל את ישראל לזית? אלא מה הזיתים הללו מורידין אותן מן העץ ונחבטים, ואח"כ מעלין אותן לגת, ונותנים אותם במטחן וטוחנים אותם, ואח"כ מקיפין אותן בחבלים ונותנים אבנים עליהם, ואח"כ נותנים שמנם. כך ישראל, באים אומות העולם וחובטין אותם ממקום למקום, וחובשים אותם וכופתים אותם ואח"כ עושים תשובה, והקב"ה עונה להם, מנין? שנאמר "ויאנחו בני ישראל מן העבודה" וכן "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה" באחרית הימים "ושבת עד ה' אלוקך ושמעת בקולו כי אל רחום ד' אלקיך" וגו'.
כל צרות שעם ישראל ספג לא מיעטו את תקוותיו הגדולות, עם ישראל אף פעם לא פסק מלקוות להגיע למדרגה העליונה המובטחת בכתוב "לתתך עליון על כל גויי הארץ". הוא היה בתחתית השפלות, כל העולם בז לו, והוא חולם ומצפה לגדולות. הוא היה במצב נואש, קריטי, קיומו תלוי על בלימה, נראה שעוד מעט והוא מתרסק. ובתוך כל זה הוא מאמין ומקוה ובטוח בעתידו הגדול והוא מצפה למלכות עליונה לא נשבר לא מתיאש. עם ישראל עם מיוחד במינו, אין כמוהו לסבל ואין כמוהו לתקוה ולאמונה. זהו עם פלאים.
בתוך ים הצרות ישראל חיים, חיים רוחניים עליונים הם נושאים את תורת ד', דבקים בד' אחד. ומדביקים באמנותם בהשם אחד חלקים גדולים של האנושות. עם כל השפלות, ישראל תופסים מקום רוחני מרכזי בעולם. עם ישראל מוכר כעם הרוח עם הספר עם התנ"ך עם שהתורה מאירה את כל חייו.
גם בדור הזה עם כל ההתמודדויות והמשברים הרוחניים , עם כל הצרות והיסורים, בתוך כל זה מפתחת האומה גרעין נפלא של אנשי אמונה אנשי קודש שלמים ברוחם, אוהבי עמם וארצם בוני עמם וארצם והם הלוז של האומה מקור קיומה ובסיס תקותה. והם מובילים את האומה בדרכי הגאולה המפותלים לעתיד הגדול המצפה לה, לגאולה השלמה. הם הגחלת הלוחשת שתהפך לאש ולהבה. "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה , ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום, ולא יהיה שריד לבית עשו כי ד' דיבר".
נמשך והולך תהליך הגאולה. ואם הגענו עד הלום בוודאי שכח הסבל וכח הספיגה יעמוד לנו גם בימים טרופים אלו של יסורים קשים שאנו גרמנו לעצמנו בינינו לבין עצמנו. ובע"ה אנחנו נתגבר ונוציא מתוכנו את כל השנאה ואת כל הבילבולים, ונצא מחושלים מהמשבר הנורא באחדות כפולה ומכופלת, ונמשיך ביתר שאת וביתר עוז להתקדם אל המגמה הגדולה היעודה לנו מגמת כל הדורות, שאנו קרובים אליה יותר מאי פעם.
ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
