ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מבני עליה
רשב"י היה מבני עליה יחיד בדורו ובדורות רבים, מספירת "הוד שבהוד", שכולו אור פנימי. מובא בגמרא 1 "ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן".
גדול תלמידי ר"ע
מסופר בתלמוד הירושלמי 2 שרבי עקיבא "אמר ישב רבי מאיר תחילה, נתכרכמו פני רבי שמעון, אמר לו: רבי עקיבה דייך שאני ובוראך מכירין כוחך". משמע שרשב"י גדול יותר, אלא שאין העולם יורד לסוף דעתו להכיר את גודלו.
צא ולמד מי היה ר"מ? מסופר עליו בתלמוד 3 "אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים. תנא: לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר - שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה. ולא נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו, ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו, ולמה נקרא שמו נהוראי - שמנהיר עיני חכמים בהלכה. אמר רבי: האי דמחדדנא מחבראי - דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה - הוה מחדדנא טפי. דכתיב 'והיו עיניך ראות את מוריך' ". ואם לדעתו של רבי מאיר לא ירדו חכמים, נתאר לעצמינו מה היה עומק חכמתו של רשב"י בתורה.
מחשבה ומעשה
יש צד שווה בחוט המחשבה של שיטת תורתו של רשב"י לעומת חכמים או בר פלוגתא שלו ר' יהודה, שרשב"י מחשיב את המחשבה שבמעשה, ור' יהודה את המעשה בפועל. ולהלן דוגמאות לדבר, דוק ותמצא:
ר' שמעון דריש טעמא דקרא, כלומר דורש את טעמה של ההלכה ובהתאם לטעם קובע השלכות הלכתיות, וכפי שמובא בגמרא 4 : "תנו רבנן: אלמנה, בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר עשירה ממשכנין אותה, ענייה אין ממשכנין אותה, שאתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה". ומבארת הגמרא שרבי יהודה דורש טעמא דקרא, ורבי שמעון אינו דורש טעמא דקרא.
א. במסכת פסחים 5 מובא "רבי יהודה סבר יש אם למסורת, ורבי שמעון סבר יש אם למקרא". 'אם למסורת' הוא הכתיב של המילה כפי שהיא נראית, ו'אם למקרא' הוא האופן שבו המילה נשמעת בקריאה, והם חולקים לשיטתם אם להחשיב את הכתוב בפועל, או את טעמו של מקרא היוצא מתוך הקריא הנסתר בכתוב.
ב. דבר שאינו מתכוון – לדעת רבי שמעון הדבר מותר, ולדעת רבי יהודה אסור מהתורה (בשבת מודה רבי יהודה שהאיסור הוא רק מדרבנן, שאין זה מלאכת מחשבת).
ג. מלאכה שאינה צריכה לגופה – ר' שמעון פוטר, ורבי יהודה מחייב.
ד. מובא בספרא 6 : " 'והשבתי חיה רעה מן הארץ', ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם, ר' שמעון אומר משביתן שלא יזוקו, אמר רבי שמעון אימתי הוא שבחו של מקום בזמן שאין מזיקים, או בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים, אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים, וכן הוא אומר מזמור שיר ליום השבת, למשבית מזיקים מן העולם משביתן שלא יזיקו. וכן הוא אומר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם, ופרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהם ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא מרה מתוך פיו, וכן הוא אומר גמול ידו הדה, זו חיה ההורגת את הבריות.
ה. רבי שמעון וחבריו נחלקו ביחס להערכת מעשיהם של הרומאים, כפי שמסופר במסכת שבת 7 : "פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה – יהרג". והנה מובא בגמרא 8 שלעתיד לבוא אכן תבוא רומי ותטען כך: "אמר להם הקב"ה: במאי עסקתם? אומרים לפניו: רבש"ע, הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם - לצורך עצמכם עשיתם". וכיצד יתכן שאומות העולם יטענו שקר לפני הקב"ה? אלא ביאור הדברים הוא שהאומות יבקשו שהקב"ה יחשיב להם את המעשה הטוב שהביא תועלת לישראל כאילו כיוונו לטוב, והקב"ה לא יקבל זאת כיון שבפועל הם הרעו לישראל.
ו. במסכת ברכות 9 מסופר: "תנו רבנן: כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ורבי נחמיה ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו. פתח רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה ודרש: 'ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה', והלא דברים קל וחומר, ומה ארון ה' שלא היה מרוחק אלא שנים עשר מיל אמרה תורה: 'והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד', תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה - על אחת כמה וכמה". ויש להבין, מדוע רבי יהודה לא דרש בכבוד אכסניא? נראה שהוא לשיטתו שהעיקר הוא המעשה ולא המחשבה, ולכן הראה את גודל תלמידי חכמים וחשיבותם, וממילא יש בכך כבוד אכסניא.
ז. רשב"י מחשיב את בסגולה הפנימית של ישראל בלא קשר למעשיהם. ולהלן כמה דוגמאות: "תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: קבריהן של נכרים אין מטמאין, שנאמר 'ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם' - אתם קרויין אדם, ואין נכרים קרויין אדם" 10 . וכן "ר' יהודה אומר: אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין, שנאמר בשובה ונחת תושעון. רבי שמעון אומר: בין עושין תשובה ובין אין עושין תשובה כיון שהגיע הקץ מיד נגאלין, שנאמר אני ה' בעתה אחישנה. רבי אלעזר אומר: אם אין עושין תשובה מעצמן הקב"ה מעמיד עליהם מלך רע שגזרותיו קשות כהמן ומשתעבד בהן ומתוך כך עושין תשובה שנאמר כי יבא כנהר צר רוח ה' נססה בו באותה שעה ובא לציון גואל 11 . וכן " 'וישקהו' - נקוד עליו שלא נשקו בכל לבו, ר"ש בן יוחי אומר: הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו כיוצא בו" 12 . כאן כביכול מתהפך הדבר, שרשב"י מפרש את המעשה כמו שהוא בלא לחקור מה בלבו, וזאת משום שהמילה 'וישקהו' נקודה, וכיון שבדרך כלל רבי שמעון דורש טעמא דקרא – ממילא כאן כשיש ניקוד בא הדבר ללמדנו שיש לדרוש להיפך, היינו שכאן נשקו בכל לבו. וכעין שאמרה הגמרא בבבא מציעא, שכאשר יש איסור שהתורה כותבת בפירוש את טעמו, הרי זה מלמדנו שהאיסור קיים בכל מצב ואף כשהטעם לא קיים, ואילו הטעם נכתב כדי ללמד שמקרה שבו טעם האיסור קיים הרי הוא אסור אף אם אינו עומד בגדרי האיסור.
רבים משתטחים בל"ג בעומר על קברו של רשב"י, אולם עיקר הענין שיש בכך הוא החבור לצדיק על ידי תורתו, על פי מה שאמרו חז"ל "אין עושין נפשות (=מצבות) לצדיקים, דבריהם הן זכרוניהם" 13 . בשיעור זה נגענו מעט בתורתו של רשב"י, ויהי רצון שנזכה להמשיך ולעסוק בתורתו.
^ 1 סוכה מה ע"ב.
^ 2 סנהדרין פרק א, הלכה ב.
^ 3 עירובין יג ע"ב.
^ 4 בבא מציעא קטו ע"א.
^ 5 פו ע"ב.
^ 6 בחוקותי, פרשה א.
^ 7 לג ע"ב.
^ 8 עבודה זרה ב ע"ב.
^ 9 סג ע"ב.
^ 10 בבא מציעא קיד ע"ב.
^ 11 מדרש תנחומא פרשת בחוקותי סימן ג.
^ 12 ספרי במדבר פיסקא סט.
^ 13 בראשית רבה פרשה פב, י 'וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם', תנן התם מותר המתים כו', ר' נתן אמר מותר המת יבנה לו בית על גבי קברו וכו', תני ר' שמעון בן גמליאל אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן זכרוניהם למדנו שנקראו ישראל על שם רחל שנאמר הבן יקיר לי אפרים".
^ 2 סנהדרין פרק א, הלכה ב.
^ 3 עירובין יג ע"ב.
^ 4 בבא מציעא קטו ע"א.
^ 5 פו ע"ב.
^ 6 בחוקותי, פרשה א.
^ 7 לג ע"ב.
^ 8 עבודה זרה ב ע"ב.
^ 9 סג ע"ב.
^ 10 בבא מציעא קיד ע"ב.
^ 11 מדרש תנחומא פרשת בחוקותי סימן ג.
^ 12 ספרי במדבר פיסקא סט.
^ 13 בראשית רבה פרשה פב, י 'וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם', תנן התם מותר המתים כו', ר' נתן אמר מותר המת יבנה לו בית על גבי קברו וכו', תני ר' שמעון בן גמליאל אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן זכרוניהם למדנו שנקראו ישראל על שם רחל שנאמר הבן יקיר לי אפרים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











