ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
אנו מודים לד' ששחרר אותנו מעול גויים, ושחרר את ארץ ישראל משלטון גויים. זכינו גם לשלטון יהודי בארץ ישראל, שלטון שפתח את שערי ארצנו בפני כל יהודי, ופועל לקיבוץ הגלויות ולבניין הארץ. היהודים היושבים בארץ ישראל בזכות קדושת ארץ ישראל, שבים בהדרגה לאמונה בד' ולתורה ומצוות. תקומת המדינה זקפה את קומתו של העם היהודי בארץ ישראל ובכל תפוצות הגולה, וזה גורם משמעותי בתהליך החזרה בתשובה וההתחזקות של קהילות רבות בחוץ לארץ. אמנם בצד האור יש גם צל. הגאולה עדיין איננה שלמה, יש עוד דרך רבה לקראת הגאולה השלמה. אך לעומת המצב של עם ישראל לפני הקמת המדינה, גם מהבחינה הגשמית וגם מהבחינה הרוחנית, השינוי שחל לטובה על ידי הקמת המדינה - הוא עצום ועליו יש להודות. ועל מה שלא הושלם - יש להתפלל.
גם כאשר עם ישראל יצא ממצרים עדיין גאולתו לא היתה שלמה עד שבא לארץ ישראל, ואף על פי כן בליל היציאה אמרו הלל על היציאה, ועל הים אמרו שירה. ועדיין הייתה לפניהם דרך ארוכה. הם גם לא היו שלמים באמונה, כפי שחז"ל אמרו שמלאכי השרת אמרו בזמן קריעת ים סוף: הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, מדוע אתה מציל את ישראל ומטביע את מצרים. למרות הקשיים והחסרונות הם אמרו שירה על הטובה ועל ההצלה. וגם אנו מודים על הטובה של הקמת המדינה ועל ההצלה מידי אויבינו, על אף שהגאולה אינה שלמה.
אני מודה לד' שאיני נכשל בחטא המרגלים, שכפי שפרשו חז"ל הם היו גדולים וחשובים בישראל וצדיקים - ובכל זאת טעו ונכשלו .
יכולים להיות צדיקים שנכשלים וטועים והם סבורים שהם צודקים ופועלים לשם שמיים. הם מוציאים דיבת הארץ רעה, אומרים ארץ אוכלת יושביה, ארץ שסכנה לגור בה, יש מחבלים וטרור, הם אומרים שאסור להודות על הטובה כי זה ייתן לגיטימציה לציונות החילונית, יגרום לקלקולים. הם אומרים שעל ידי ההסתייגות שלנו מהמדינה אנו שומרים על הציבור שלנו מהשפעות רעות. ואם מסתייגים - אין מה להודות, אם מדגישים את הסכנות - אין על מה להודות. ואני לא נכשל, ומודה על הטובה הגדולה, אף שאני מכיר שיש עוד מה לתקן. אך אין זה ממעט מגודל הטובה.
אילו ריבונו של עולם רק שחרר אותנו מעול גויים ולא קיבץ גלויות - דיינו, אילו קיבץ הגלויות ולא בנה ישובים בכל הארץ - דיינו, אילו בנה ישובים בכל הארץ ולא רומם קרן ישראל וזקף קומת עם ישראל בכל מקום בעולם - דיינו, אילו זקף קומת ישראל ולא נתן לנו את ירושלים - דיינו, אילו נתן לנו את ירושלים ולא עורר אותנו בתשובה אליו - דיינו. אלו מקצת מהתודות שעלינו להודות לרבש"ע מאז הקמת המדינה. ואנו אומרים בפה מלא - תודה לד' שהחיינו וזיכנו בכל הטובות האלה.
הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
