ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל ז"ל
התורה לימדתנו שאפשר לשוב בתשובה ולתקן את חטאי העבר. תשובה מכפרת על כל החטאים, אפילו החמורים ביותר, ואפילו על שפיכות דמים. הדבר טעון הסבר. כיצד אפשר לתקן על ידי חזרה בתשובה מעשה רצח? הרי אי אפשר להחיות את המת, הרי על זה נאמר "מעוות לא יוכל לתקון"?
כדי להשיב על שאלה זו, עלינו להבהיר את סדר ההשגחה האלוקית מחד, וחופש הבחירה של האדם מאידך. מצד אחד, הקב"ה נתן לאדם חופש בחירה. הוא יכול לבחור בטוב, ויכול לבחור להיפך. בחופש הבחירה כלולה גם האפשרות להרע לאדם אחר. ואולם מאידך, יש השגחה אלוקית בעולם, ואף אדם לא יפגע, אלא אם כן נקבע כך מלמעלה. הרצון של אדם להרע לחברו לא יכול להתגשם, כי אין אדם נענש אלא אם כן חטא, לא הערוד ממית אלא החטא ממית, וגם לא ערוד בדמות אדם ממית, אלא איש בחטאו ימות, או אם הגיעה שעתו למות, מטעמים הכמוסים מאיתנו. אדם לא ימות מפני שאדם אחר, רשע ואכזר, החליט להרגו.
אם כן, איך מתיישב חופש הבחירה עם סדר ההשגחה האלוקית?
רבונו של עולם מסדר את עולמו, שכאשר אדם רשע רוצה לעבור על לא תרצח, הקב"ה מזמין לפניו את האדם שהגיע זמנו להיהרג, ונמצא זה נהרג על פי ההשגחה האלוקית, וזה הרג על פי בחירתו החופשית, ושני הדברים מתקיימים כאחד.
וכבר אמרו חז"ל מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. כלומר, לאדם שראוי לקבל עונש, מזמין הקב"ה אדם רשע שרוצה להרע, והוא פועל את החובה לחייב. כמובן, שהרשע יבוא גם הוא על עונשו.
וכן לטובה. אם יש אדם שראוי לקבל טובה, מזמין הקב"ה את הזכאי הרוצה להטיב, ומגלגל על ידו את הזכות, ונמצא מי שראוי לקבל טובה על פי ההשגחה האלוקית, מקבל אותה, ומי שרוצה להטיב, מתאפשר לו להטיב על פי בחירתו.
הרמב"ן מפרש בפרשת עדים זוממים, מדוע עדים שהרגו על פיהם ואחר כך הוזמו, אינם נהרגים, שמכיוון שנהרג התברר כי בעוונו מת, ואילו היה צדיק, לא היה עוזבו ד' בידם, כמו שאמר הכתוב: "לא יעזבנו ד' בידו ולא ירשיענו בהשפטו". כלומר, יש סדר אלוקי, ואין רצון הרשע יכול לגרום למותו של אדם, אלא אם כן ראוי הוא לכך על פי ההשגחה האלוקית.
על זה אמרו חכמים: "הכל צפוי והרשות נתונה". אין הכוונה רק שרבש"ע יודע מראש מה יעשה אדם, אלא שהקב"ה מסדר את עולמו, והכל מושגח על ידו, ואין דבר שמחוץ להשגחתו, ובתוך זה מסדר הקב"ה גם את הבחירה החופשית של האדם, אם להטיב או להרע. רצונו של אדם חופשי לחלוטין, אך הצורה בה ממומש הרצון בפעל, מכוונת על ידי רבש"ע, שיהיה זה מותאם להשגחה האלוקית.
לפי זה יוצא, שהאחריות של האדם היא על רצונו בלבד, ולא על התוצאות, כיוון שהן היו נעשות בין כך ובין כך. האדם נותן את הדין רק על שבחר ברע.
מעתה מובן כיצד יכול אדם לשוב בתשובה על מעשה שאי אפשר לתקן, על "מעוות שאינו יכול לתקון". הוא יכול לשוב ולתקן את רצונו ולהפוך את רצונו לטוב, ובזה הוא מתנתק מהמעשה שנעשה, כי המעשה בלאו הכי היה נעשה. נמצא, שכאשר אדם שב בתשובה, הרי זה כאילו לא הוא עשה את הרעה. זאת מפני, שמה שהיה בידו הוא שהוא רצה להרע, ואת הרצון הוא מתקן, ואם כן תשובתו מתקבלת.
כמובן, כגודל הרעה שרצה לעשות, כן צריכה להיות התשובה. ואז, עם ארבעה חלוקי כפרה, תשובתו מתקבלת "ושב ורפא לו".
ב. צריך להאמין בכוחה של התשובה
אין פלא שההגיון אומר שאדם שחטא חייב להיענש, ואין זה הגיוני שעל ידי תשובה יפטר מלשלם את המחיר על מעשיו. ואמנם, כך אמרו חכמים: "שאלו לחכמה, חוטא מה עונשו?, אמרה החכמה, 'חטאים תרדוף רעה'. שאלו לנבואה, חוטא מה עונשו?, אמרה הנבואה, 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לתורה, חוטא מה עונשו?, אמרה, יביא קרבן ויתכפר. שאלו להקב"ה, חוטא מה עונשו?, אמר, יעשה תשובה ויתכפר. הה"ד 'טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך'" (ירושלמי מכות פ"ב, הלכה ו).
המדרש אומר שזה אמנם לא הגיוני שתשובה מכפרת על מעשים רעים, החכמה אומרת 'חטאים תרדוף רעה', אך אף על פי כן תשובה מכפרת, כי כך רצונו של הקב"ה. זהו אינטרס אלוקי שבני אדם ישובו בתשובה. על כן, רבונו של עולם מקל על השבים כדי לעודד אותם לשוב אליו, ואף שלא ראויה להם הכפרה, מכיוון שבדרך זו ימשכו בני אדם לשוב, הקב"ה מוחל להם על מעשיהם ובלבד שישובו. כעין זה נוהגת המדינה, שרוצה שהיורדים ממנה ישובו. היא נותנת להם הטבות, אף שלא מגיע להם, כי זו טובת המדינה שהם ישובו לארץ. כך גם התשובה משרתת את המגמה האלוקית בעולם לתקן עולם, אף שאין הכפרה הגיונית, לכאורה. זה מה שאומר הפסוק "טוב וישר ד', על כן יורה חטאים בדרך". הקב"ה טוב בזה שהוא מישר את בני האדם, ומחזיר אותם לדרך הישר. הקב"ה טוב, ומשפיע על בני אדם להיות טובים, ומושך אותם באהבה אליו.
נמצא אם כן, כי כפרת התשובה זוהי מתנה לפנים משורת הדין, מפני שלרבונו של עולם יש חפץ שבני אדם ישובו אליו. חכמים, גם כן, עשו את תקנת השבים, והקלו על הגזלנים שלא יצטרכו להשיב את החפץ אשר גזלו, אלא ממון, כדי להקל עליהם לשוב בתשובה.
מעתה יש לבחון את כוחה של התשובה לא על פי מידת ההגיון האנושי, אלא על פי מה שמורה לנו התורה. חכמינו אמרו שאפילו הרהור תשובה דיו לתקן הרבה. הרהור בלבד, אף שעדיין לא הביא כל תוצאה מעשית, כבר הופך את האדם מרשע לצדיק. ואל תאמר, אלו אינם אלא דברי נחומים בעלמא, לעודד את החוטא לשוב, ומה ערכו של הרהור בלבד. ניחא, אם אדם עשה תשובה גמורה ועמד בנסיון ולא נכשל שוב, זוהי תשובה שהפכה את האדם מרשע לצדיק, אבל הרהור תשובה בלבד מה ערכו?
חכמים קבעו שהרהור תשובה כשלעצמו משנה את גדרו של אדם מרשע לצדיק, ויש לכך השלכה הלכתית למעשה. אם אדם אמר לאשה 'הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק', אפילו הוא רשע גמור, הרי זו מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו (קדושין מט, ב).
אם אחר שהרהר אדם בתשובה, הוא לא החזיק מעמד ושוב נכשל בחטאים, לא מתבטל כוחו של ההרהור. הוא לא חזר למצבו הקודם, אלא כעת נפל מחדש. תשובה על חטא, זה כמו כבוס בגדים. אין אדם נמנע מלכבס בגדי ילדים, אף שהוא יודע שמיד לאחר שהילדים ילבשו את הבגדים הם ילכלכו אותם מחדש, כי מטרת הכיבוס היא שלא יצטבר הלכלוך. כך גם התשובה מטהרת ומזככת ומונעת את הצטברות החטאים, גם כאשר היא אינה תשובה גמורה, שאין אחריה נפילה.
על כן, אל יאמר אדם לעצמו, מה טעם ההחלטות שאני מחליט לתקן את עצמי, ולשוב בתשובה שלמה, אם איני מסוגל להתמיד בכך? אל יאמר, הן גם בשנה שעברה בימי אלול ובימים הנוראים החלטתי לבלתי שוב עוד לכסלה, ואחר עבור הימים הנוראים הכל חזר כמו שהיה. האם אעשה שקר בנפשי, ואקבל על עצמי דברים שאיני עומד בהם? מחשבות כאלה אינן נכונות, אף שהן עטופות ביושר לכאורה. לכל הרהור תשובה יש משמעות. לכל רצון חיובי יש ערך, וגם אם אינו מתממש בשלמות, הרצון פועל פעולה כבירה. כבר אמרנו, שהערכת כוחה של התשובה אינה נקבעת על פי כללי ההגיון האנושי, אלא על פי הרצון האלוקי. הקב"ה חפץ בתשובה, ושמח בכל הרהור של תשובה. כאשר אדם הרהר בתשובה, הוא כבר עשה רצונו ית'. דבר זה צריך למלא את האדם בשמחה גדולה, והוא צריך להיות מאושר ברצונו הטוב לשוב אל ד'. וככל שיאמין אדם בערך ההרהור, כן יגדל כוחו של הרהור התשובה, והוא יתפתח למחשבה ארוכה יותר, וימשוך אחריו גם את המעשים.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
