ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
יהונתן פולארד
שאלה: בשבועות האחרונים קראתי מאמרים מאת כל מיני רבנים שטוענים כי אסור להחליף שבוי שלנו בהרבה מחבלים, אבל דבריהם נראים כמנותקים מן המציאות. וכי איך ישחררו את השבויים שלנו? אי אפשר להגיד רק אסור ואסור, צריך להציע מה לעשות!
תשובה: גם אם לא מציעים שום הצעה, אין זה אומר שצריכים לעשות דבר גרוע, שמסכן את שלומם של יהודים רבים ומעודד חטיפות נוספות.
אמנם אם היתה לנו הנהגה ראויה, היא היתה פועלת לפי הכלל הבסיסי, שבעת מלחמה אין נכנעים לשום תכתיב של האויב, ואם תפסו אפילו שבוי אחד שלנו, יוצאים עבורו למלחמה כדי להצילו. וכך מצינו בתורה (במדבר כא, א): "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי", ואמרו חז"ל (כמובא ברש"י) שרק שפחה אחת תפסו מישראל. וכדי להצילה לא פתחו במשא ומתן, אלא יצאו כנגדם למלחמה. וכן נהג דוד המלך, בעת שפשטו העמלקים על צקלג ולקחו את הנשים בשבי, לא עשה עימם משא ומתן, אלא נלחם בהם והציל את השבויים (שמואל א, ל). ואפילו אם באו האויבים לתפוס קש ותבן בלבד, יוצאים כנגדם למלחמה, משום שאם נכנע להם בדבר קטן, ימשיכו להילחם בנו עוד ועוד (ערובין מה, א).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
213 - אבלים על החורבן ומצפים לבניין
214 - איך משחררים שבויים?
215 - גיור בדרכו של הלל
טען עוד
דרכה של הממשלה הכושלת
הדרך האחרת, שכפי הנראה ממשלת ישראל הולכת בה, תגרום לשחיקת כוח ההרתעה של ישראל, תעודד את האויב לבצע פיגועים שונים, תגרום לבסוף לפריצת מלחמה בתנאים שאינם נוחים לנו, ובמקום מה שרצו, שלא לסכן חיי אדם, יגרמו לבסוף ליותר קרבנות.
לכל הפחות היה אפשר לצפות ממשלה נורמאלית, שתעמוד במדיניות שהיא עצמה הצהירה עליה. שתודיע לאויב כי כל עוד גלעד שליט בידיהם, נפציץ להם בכל יום עוד בתים ועוד משרדים. הלא זה מה שההנהגה הבטיחה בעת שגירשה את היהודים מגוש קטיף והפקירה את רצועת עזה למחבלים, שאם יפעלו נגדנו מרצועת עזה, נפעל נגדם בכל הכוח ונפציץ אותם עד שייכנעו. ואם אין בידם כוח לקיים את מה שהבטיחו, או שמראש התכוונו להפר את הבטחתם, עליהם להתפטר.
אחוזי הגרים שומרי המצוות
בעקבות המאמרים בעניין הגיור, הגיעו אלי מספר עדויות נאמנות מרבנים ואישים העוסקים בלימוד עם הבאים להתגייר ובליוויים במשך תהליך הגיור. אמנם לא ניתן לקבוע שהעדויות שקיבלתי משקפות את כלל המציאות, אך בהחלט יתכן שזו המציאות בשאר המקומות.
רב אחד שמלמד באולפן גיור סיפר כי בדרך כלל בקבוצת לימוד יש כ-25 תלמידים. מתוכם, כ-15 עוברים את תהליך הגיור. השאר נושרים במשך תקופת הלימוד, או נדחים על ידי בית הדין.
הוא גר עם המתגיירים באותה העיר, ומכיר חלק מבתי הספר שבהם לומדים ילדיהם. הוא פוגש את חלקם ברחוב ובסופר ובבית הכנסת, וחלקם מגיעים אליו לאחר גיורם לשאלות הלכתיות. לפי הערכתו רוב המתגיירים ממשיכים לשמור מצוות, כאשר המדד הוא: שמירת שבת, כשרות וטהרת המשפחה. אמנם בעניין הלבוש כדת ישראל, יש יותר בעיות. יש נשים שאומרות שזה החלק הקשה ביותר עבורן, אבל שבת הן שומרות וילדיהן חובשים כיפה.
עוד אמר אותו רב, שקשה עד בלתי אפשרי להעריך מראש האם הגר ישמור מצוות. יש הפתעות לשני הכיוונים: לפעמים מי שנראה שלא ישמור מצוות מגיע בכל יום לבית הכנסת. במקרה אחר, גיורת שהיתה כזו צדיקה עד שמינו אותה לבלנית, חזרה בסוף לסורה ועזבה את הארץ.
עוד אמר, שאין תועלת בהארכת תהליך הגיור מעבר לשנה, כי מי שאינו מתכוון לשמור מצוות, גם אם ימשיכו את התהליך חמש שנים, הוא לא ישמור מצוות. אמנם עצם הלימוד מחולל מהפכה אצל רבים. רבים חשבו בתחילה לשמור רק מקצת מן המצוות הקלות כדי להתקשר לעם ישראל ולא מעבר לכך, ולבסוף תוך כדי הלימוד התקשרו לתורה והתלהבו מקיום המצוות.
עדות נוספת
רב נוסף, שמשמש כרב מקומי וגם מלווה את פעולתו של בית דין לגיור, מעריך שכמחצית המתגיירים שומרי שבת, כשרות וטהרת המשפחה. אף הוא סבור שמתוך אלה שמתקבלים קשה מאוד להעריך מי ישמור ומי לא ישמור. בדרך כלל הם מעוניינים לשמור, אבל אלה במשך הזמן חלקם נחלשים ומפסיקים לשמור. רק מיעוט קטן מאוד אינו מתכוון מלכתחילה לשמור מצוות.
עוד אמר, שכאשר בן הזוג הוא יהודי, הסיכוי שישמרו מצוות גדול מחמישים אחוז. אם בן הזוג היהודי משתף פעולה ומשתתף בכל תהליך הלימוד, הסיכוי שישמרו מצוות גבוה מאוד.
הסיפור על ראש הישיבה החרדי
שאלה: האם מן הסיפור על ראש הישיבה החרדי שדאג לגיור אשת אחיו שאח"כ חזרה לסורה, צריך ללמוד שכל הרבנים החרדים שקרנים וכו'?
תשובה: להיפך. אותו ראש ישיבה, גאון וצדיק, נהג כראוי כשקידם את גיורה של אשת אחיו. אמנם אילו התייעץ עם הרבנים שעוסקים בגיור, היה שולח אותה לאולפן לגיור הנמשך שנה, ואז הסיכוי שאותה אישה תשמור מצוות היה גבוה יותר. אבל עצם הניסיון להשיב את משפחת האח היהודי לחיק היהדות הוא דבר ראוי.
כמדומה לי שרוב הרבנים החרדיים, אילו היו נפגשים עם הסיפורים עצמם, היו מחליטים פחות או יותר בדומה לרבנים מבני הציבור הדתי לאומי, היינו שכאשר יש סיכוי סביר שהגר ישמור מצוות - מקבלים אותו. אלא שישנם עסקנים וכתבים שמרשים לעצמם לבקר ולזלזל כל עוד הסיפורים אינם מגיעים אליהם, ויש מבני הציבור החרדי שמושפעים מהם.
האם מברכים על ראיית הר געש ומפלי מים מרשימים
שאלה: האם כשם שמברכים "עושה מעשה בראשית" על הרים מרשימים וגבעות מיוחדות, מברכים גם על ראיית הר געש, גייזר בהתפרצותו ומפלי מים מרשימים?
תשובה: אכן כן, כאשר מדובר על מראה שהוא מרשים במיוחד, שאנשים נוסעים כדי לראותו, הרי שיש לברך עליו "עושה מעשה בראשית". ואף שחכמים לא הזכירו זאת בדבריהם במשנה (ברכות פרק ט), מכל מקום הם נתנו דוגמאות ממראות שכיחים בארץ ישראל, אבל כוונתם שעל כל מראה טבע או תופעת טבע מרשימים במיוחד יש לברך את ברכת השבח - "עושה מעשה בראשית". וכך ראיתי שמובא בשם הרב ניסים קרליץ (בספר שער העין ז, הערה טו). וכן מובא שם שהרב ואזנר (בעל שבט הלוי) ברך על מפל קטן. והרב בן ציון אבא שאול זצ"ל כתב לברך על מערת נטיפים (אול"צ ח"ב מו, סג).
האם מברכים על תופעות גיאולוגיות מרשימות
שאלה: האם מברכים על מקומות שבהם ניתן לראות עדויות על רעידת אדמה, או משטחי מאובנים מרשימים, או תופעות גיאולוגיות מרשימות (שכבות קדומות במיוחד), או תצורות צבעוניות (סלע חול במכתשים לדוגמא).
תשובה: כמדומה שמראות אלו אינם מרשימים כל כך את רוב האנשים, אלא יותר את החוקרים והמומחים, ואילו הברכות שתקנו חכמים נתקנו על דברים שנחשבים בעיני אנשים רבים כמרשימים במיוחד. ולכן אין לברך עליהם.
האם מברכים על ראיית בולען
שאלה: האם מברכים על ראיית בולענים, תופעה חדשה ומרשימה מאוד בחוף ים המלח, כאשר לפתע נפער בור עמוק מאוד באדמה.
תשובה: קשה להעריך אם רוב האנשים מתרשמים במיוחד ממראה כזה, אולם ליד ים המלח ממילא צריכים לברך "עושה מעשה בראשית" הן על הים עצמו והן על הצוקים המיוחדים שלידו (שהן גבעות מיוחדות). ובברכה אחת מכוונים על כל מה שרואים שם בסביבה.
האם מברכים על ראיית שיטפון
שאלה: האם מי שרואה שיטפון במדבר, צריך לברך. יש לציין שזו תופעה נדירה אבל מרשימה ביותר?
תשובה: כפי שלמדנו שמברכים על ברקים ורעמים, רוחות סערה ורעידת אדמה, כך נראה שצריך לברך "עושה מעשה בראשית" על ראיית שיטפון. אמנם צריך להיזהר מאוד שלא לסכן את הנפש כדי לראות שיטפון.
הטס לאמריקה האם יברך על ראיית הים
שאלה: מי שטס לאמריקה, האם יברך על ראיית הים, והאם יברך פעמיים, אחת על הים התיכון ואחת על האוקיינוס?
תשובה: אכן כן, בשעה שיראה את הים התיכון יברך: "עושה מעשה בראשית". ואח"כ כשיעבור את הים התיכון, ויראה את האוקיינוס האטלנטי, יברך "שעשה את הים הגדול". שהואיל ולא ראה אותם כאחד, אין הברכה שבירך על הים התיכון עולה על האוקיינוס.
וזה בתנאי שהראות טובה ומראה הים מרשים, ומבחינים במעבר מן הים התיכון אל מעל היבשה בספרד, ושוב רואים אח"כ ים - את האוקיינוס האטלנטי.
האם עדיף שאחד יברך לכולם
שאלה: בטיול, כאשר כל המטיילים עוצרים כדי להשקיף על הים או על הר גדול, האם עדיף שאחד יברך עבור כולם "עושה מעשה בראשית" או עדיף שכל אחד יברך לעצמו?
תשובה: עדיף שכל אחד יברך לעצמו, כשם שאם יאכלו תפוחים, עדיף שכל אחד יברך לעצמו "בורא פרי העץ" על התפוח שלו. אמנם אם ישנם כאלה שאינם יודעים לברך, מוטב שאחד יברך בקול כדי להוציא את אלה שאינם יודעים, והיודעים לברך יברכו בעצמם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא











