ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
בננו לומד בבית ספר תורני, בו מעניקים לו הרבה אהבת תורה וגם ידיעות רבות, אבל מבחינה חברתית אני רואה שהוא סובל. הוא טוען שלועגים לו בכתה ולפעמים הוא בא הביתה בוכה. בעלי חושב שכדאי להשאיר אותו בבית הספר, כי כך יגדל תלמיד חכם. אני מעדיפה לחפש עבורו מסגרת אחרת, שאולי ילמד פחות תורה אבל יהיה לו טוב יותר חברתית. שוחחנו על כך עם הבן אבל לא הצלחנו להגיע למסקנה, מה הוא רוצה.
תשובה :
הדילמה שלכם כהורים היא חשובה וערכית, טוב שהורים נותנים דעתם ללמוד את צדדי החינוך, כדי לקבל הכרעה נכונה. אכן, בחינוך יש לתת דגשים שונים, לפי גיל הילד. בגיל הצעיר הקרוי היום "הגיל הרך" חשוב להדגיש את התפתחות המידות הטובות של הילד. הידיעות שהוא קולט, שהם "הבשר", חומר לימודי, הוספת ידע, בגיל הרך מקומם בדרגה שניה. מה שחשוב הוא לבסס את הנפש על יסודותיה הפנימיים. המשמעות המעשית היא, למשל, ללמוד על אבותינו, גדולי האומה וגדולי ישראל, כדי לספוג מהנהגותיהם, כמו ישרות, מסירות, דבקות במטרה, אהבת ה' ואהבת התורה, כבוד לגדולי ישראל וכד'. על ידי כך אנו מבססים אצל הילד את השמחה והאהבה, שהם שני יסודות של נפש בריאה. יסודות אלו מתחזקים ומתאמצים על ידי גידול בחברה תומכת, כלומר, חברת מלמדים וילדים, אוהבי תורה ואוהבים איש את רעהו. מתוך כך רואה הילד לנגד עיניו דמויות אשר עימם הוא מתחבר, ומהם הוא יונק את המידות הטובות הללו. עבורו, דמות של מלמד צריכה להיות דמות נעימה ומקרינה, והיא אשר מציינת עבורו באמת את התורה בהתגלמותה. זוהי דמות של תורה, שכמותה שואף הילד להיות. על גבי רקע ובסיס זה לומד הילד פרטי מצוות, הלכות, הנהגות אשר באות כקומה שניה, על גבי הקומה הראשונה של המידות. אני מבין ששניכם, את ובעלך רוצים לחנך את בנכם לאהבת תורה. אבל אם הבן לא אוהב את מקום הלימוד הרי שהרקע ללימוד פגום ואי אפשר לבנות אצלו אהבת תורה באופן זה. על כן, ברור שעדיף לחפש לו מקום אחר, בו הצד החברתי מודגש יותר, ושם תוכלו לבסס אצלו את הקומה הראשונה מתוך בריאות נפשית. למרות שאולי הוא ילמד פחות תורה, אבל כל מה שילמד יקנה אצלו כקנין אמיתי.
במאמר מוסגר אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך, שתלמוד תורה הדואג ללימוד טוב אך אינו דואג למערכת חברתית של "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", צריך עיון האם זוהי המסגרת הנכונה הראויה להעניק חינוך טוב. אבל זו רק הערה, מפני שצריך לבחון במבט רחב יותר את המקום.
ובתוספת, ברצוני להתיחס לנקודה האחרונה שהזכרת בדברייך, ששוחחתם על כך עם הבן, אך לא הגעתם למסקנה. להבא, היזהרו ביותר שלא לשתף את הבן בלבטים שלכם בכלל, ובמה שקשור אליו, בפרט. ילד בנוי על שקט ובטחון של הוריו. הוא צריך לדעת שההורים יודעים הכל. ואין להם ספקות. ידיעה זו מעניקה לילד את שלוות הנפש, ביודעו שיש לו עמוד איתן של ההורים, אשר עליהם הוא סומך. כאשר הוא רואה שההורים אחוזי ספקות, ובודאי כאשר הם משתפים אותו בספקות, דבר זה מערער מאד את הקרקע היציבה תחת רגליו. הוא עלול להיכנס לחרדה, חוסר בטחון, עצבנות, מתח וכד'. כלפי חוץ, שיתוף הילד בהחלטות הנוגעות אליו, נראה כמעשה נאור של פתיחות חינוכית. אך כאמור, פעולה כזאת משיגה ממש את ההיפך הגמור, במיוחד כאשר יש ערעור על המוסד החינוכי בו לומד הילד. זה מביא להגברת אי הנעימות שיש לו בלאו הכי בזמן הלימודים. על כן, הדרך הנכונה היא, שאתם כהורים תדונו ביניכם, ותקבלו את ההחלטות הנכונות, ורק לאחר שאצלכם הדרך ברורה, תיידעו את הבן בהחלטתכם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
35 - חושך שבטו שונא בנו?!
36 - מהו מוסד חינוכי טוב?
37 - מריבות בין הילדים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
