ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
וּמִכָּאן תּוּכַל חָכְמַת יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתָהּ הָאֲמִתִּית לְהַתְחִיל לָצֵאת לְיֵשַׁע עַמֵּנוּ, לְהַחֲיוֹתוֹ בְּטַל-תְּחִיָּתוֹ.
"תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ".
הרב מוסיף בסיום המאמר, שעצם כתיבת הדברים ופרסומם בפומבי, הותר רק עכשיו, בדור התחייה. הבנת מהלך חייה של האומה לאורך דורות ותקופות עם כל השינויים של תקופת האבות וגלות מצרים, דור המדבר וכיבוש הארץ, בית ראשון וחורבנו, גלות בבל, בית שני וחורבנו, פזורה וגלות אדום הארוכה, ונצנוץ הגאולה בשוב ה' את שבות עמו לציון - הבנת כל המהלך הזה, היא חידוש. גילוי מהלכן של שתי האידיאות היסודיות, גוף העולם ונשמתו, פרסומן וכתיבתן הותרו רק לדור האחרון.
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
6 - הקדמה למאמר לְמַהֲלַךְ הָאִידֵאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל
7 - למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שישי
8 - למהלך האידאות בישראל פרק ו' שיעור חמישי
טען עוד
עבור אנשים רגילים, הייתה ההבנה הזו מבלבלת ומביכה, כי היא הורסת את מערכות היחסים הרגילות של החיים. מבט חודר שכזה היה פוגע להם בתפיסת מושגי הטוב והרע, כי כשמבינים תהליך - לעיתים גם מצדיקים אותו, וזו בעיה קשה מאד. צריך להיות אדם בעל כושר נפשי מיוחד במינו, להתרומם להסתכלות על מציאותית - אבל לא לאבד את כושר השיפוט הסביר השייך לחיים הרגילים.
הגלות היא מצב של פירוד ועיוות. היה ברור שיש חיים מסוימים, חיי קהילה, חיי דת, ואילו כל הגדולה הרוחנית והלאומית נועדה לימות המשיח. נותר רק לדאוג שהחיים כמות שהם, אותם חיי קהילה ודת, לא יהיו בסבל רב, שאפשר יהיה לשרוד ולהתקיים. לא היו שאיפות יותר גדולות.
אבל העולם נתבסם, רוח אחרת נושבת בעולם. חשו פזורי ישראל את ריח הגאולה, חוו במידה מסוימת אפשרות, אולי אפשרות דמיונית, לחיים אחרים לגמרי. לא חיי קהילה קטנים - אלא חיי אומה, מלכות ותורה. והרב מזהה מאחורי ההתעוררות הזו תביעה להתאחדות האידיאות. אם נאמר שישראל רוצים לשוב לאיתנם כאומה ותרבות, פירושו של דבר ליודעי סוד - שגדלה התביעה להתאחדות האידיאות, ולכן מותר לפרסם את זה, כי אולי זה יפקח עיני אנשים, יאיר את עיניהם לדעת שזו משמעות התהליך. אולי יבינו שכל אותה ההתעוררות היא בעצם התעוררות למעמד הגדול, הנעלה והנשגב, של "וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ" 1 . להראות שאצל ישראל, 'לשוב לאיתנו' פירושו לשוב ליסוד הראשון שלמענו ולשמו נברא העם, לגילוי אור הא-להות בעולם. וכי יש לך דבר גדול יותר מאשר גילוי א-להות, ותביעה לגדולה ולצדק, כבחזון אחרית הימים?! זהו האידיאל הנשגב ביותר שתואר ובוטא אי-פעם בשפת אנוש. זהו אידיאל נשגב, כלפי כל יחיד ויחיד, כלפי מציאות האומה הישראלית וכלפי מציאות העמים כולם. אבל מיהו זה שצריך לגלות את זה? עם ישראל. ההתעוררות, התחייה הזו, שהיא תחייה מדינית ולאומית, תחיית השפה, ועיסוק נרחב בתרבות ישראל, היא זו שתביא לעולם את הגאולה המיוחלת.
לא בכדי מזכיר הרב בסיום דבריו את 'חכמת ישראל', כינוי שניתן למדעי היהדות באירופה. חכמת ישראל היא כל אותה היצירה היהודית: ההיסטוריה, המדרש, הספרות והשירה המאוחרות יותר, וגם העיסוק במחקר והוצאה מחודשת לאור של דברי הוגים ומשוררים מישראל. יש פה תביעה תרבותית גדולה, אבל בתוכה צריכה להיות הנקודה האמיתית. ההתרחשות הזו יוצרת את הרקע, את הכלים המתאימים ואת ההכשרה בלבבות, גם בליבותיהם של היהודים וגם בלב העמים, הרואים בהשתאות את היהודים, כשהם קמים ופועלים, והגויים מצפים מהם למשהו גדול. לנגד עיני העמים מתממש חלום של עם מרוסק ומפוזר, עתיק ובלה. האם העם הזה יקום ויחיה מחדש? האם יוכל לפעול, ליזום ולבנות? בתוך ההתעוררות הזו אצור כח עצום, מסר עצום לכל.
העם היהודי מוּכר בעולם, ולא מפני ריבוי בניו, אלא בזכות המסר הגדול שהוא הביא. ויש ציפייה, גם אצל העמים האחרים, לראות איך הם יבנו את עצמם, מה הם יעשו, לאן תוביל כל התנועה של ישראל? הציפייה הזאת קיימת במובן החיובי - אבל גם במובן השלילי. גם המאמץ האנטישמי השטני, נבע מתוך ציפייה שיש בה אימה: מה יעשו לנו היהודים עכשיו? האם הם ישתלטו על העולם? האם הם יהיו האדונים עכשיו? מפני מה עמים מרובי אוכלוסין ורבי עוצמה באירופה, בכלל שמים לב ליהודים? זו הציפייה. סביב האסיפה של הקונגרס הציוני, רקמו את הפרוטוקולים של זקני ציון. 2 הרי אם מתאספים יהודים מכל העולם, מסתבר שהם זוממים מזימה כלל עולמית, לא פחות מכך! יש ציפייה חיובית ויש ציפייה שלילית של ניסיון להלך אימים. עמים באירופה, הגדולים הרבה יותר מבחינת האוכלוסין, כמו הפולנים, הצ'כים, הסלובקים, היוונים, הבולגרים, האיטלקים, כל אחד מהם הקים מדינה גדולה, מדוע מהם לא פחדו כל כך ולא אמרו שהם מאיימים על כל העולם? האימה נובעת מתוך אי-הבנה של התופעה ומתוך ראייה שיש פה התעוררות.
כמות זמן השידור והמקום בעיתונות הכתובה שמדינת ישראל מקבלת בעולם - זהים לאלה של מעצמה. יש אנשים הבאים מחו"ל, ורואים את כל מדינת ישראל בתוך דקות של טיסה במסוק, שלא מאמינים שישראל כל כך קטנה. הרי במפת העולם אין מקום לכתוב את כל השם 'ישראל' על השטח שלנו וצריך לגלוש לתוך הים התיכון - ובכל זאת ישראל נדמתה להם כענקית.
ובכן, למרות שראינו במשך המאמר כולו שיש פירוד בין האידיאות, זה רק מפני שאנו מתבוננים רק במציאות הריאלית.
בְּאוֹצַר הָרַעְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים הַכְּמוּסִים, שֶׁהָיוּ גְּנוּזִים בִּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל פְּנִימָה בְּסֵתֶר חֶבְיוֹן, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר לֹא הִגִּיעָה יַד הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן, שָׁם מַתְאִימִים וּמְחֻבָּרִים יֵלְכוּ אֵלֶּה הַדּוֹדִים, אֵלֶּה הָאִידֵאוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלַּת אֲצִילוּת נִשְׁמַת-נִשְׁמָתָהּ.
כפי שנאצלה ונבראה נשמתה של כנסת ישראל, ולא השתנתה, כך גם החיבור הגדול שריר וקיים, אלא שהוא עליון וחבוי.
שיר השירים הוא משל ליחסי רעיה ודוד, שיר שרובו הגדול געגועים ופירוד בפועל, וכמעט שאין בו פגישה. אך למרות שבפועל רוב שיר השירים הוא פירוד, חורזת אותו נימה עדינה, שברובד מסוים אין פירוד, ברובד המחשבה והרגש. באופן הגלוי יש פירוד, אבל ברובד העמוק אין פירוד, כי אם שם היה פירוד - לא היה שיר השירים, כי אם שם היה פירוד - לא היו געגועים, חיפושים וצער. זהו סוד גדול. לא דבר פשוט הוא להבין את המציאות הגדולה של געגועים, מחשבה ורגש. מציאות שלהפתעתנו, לפעמים היא חזקה יותר מן המציאות הגלויה. המציאות הסודית היא זו שיוצרת את התנועה, היא זו שמראה את הכיוון ומדריכה את הפעולות. צריך להורות באצבע על פשר תנועה כדי להבין אותה.
ברובד הפשט, שיר השירים הוא סיפור על זוג אנשים צעירים ויפים. לא מובן מדוע אדם צעיר ויפה הולך ברחוב ובוכה. הדבר כל כך לא מובן: למה לך להיות עצוב? אתה לא חולה ולא זקן, כל העולם לפניך, למה לך להיות עצוב? אבל כשיודעים את הרובד הפנימי של האהבה והגעגועים, של המחשבה והרגש - זה כבר מובן. בספירה הרוחנית האצילית לא היה פירוד, אבל במציאות הנגלית היה. ואכן קשה היה להבין את המציאות בפועל, ללא הבנה של המציאות העליונה, אבל צריך היה להמשיך ולהסתדר. חובה לחיות, ועל כן צריך לטפל בפרטים הקטנים של המציאות כפי שהיא. רק היחידים שהחוש שלהם מכוון יותר אל הספירה הרוחנית, מעבר למה שקורה בפועל בלבד, רצו וגם יכלו להבין למה המציאות בפועל כל כך בעייתית. לא רק להבין איך להסתדר ולשרוד בתוכה, בזה רוב האנשים הרגילים עסוקים, אלא לראות למה היא כל כך בעייתית. למה יהודי לא יכול לחיות כמו כל אחד אחר? מה עומד מאחורי המציאות הגלויה?
דוגמה לאישיות גדולה שראתה את הסוד הוא האר"י הקדוש. 3 הוא ראה את כל המציאות, את כל העולמות, בפריזמה של הפירוד והאחדות. הוא ראה מקום מסוים שבו הזיווג הוא שלם, ועולם אחר, נמוך יותר, שבו הזיווג עדיין לא שלם. זו הייתה ההסתכלות שלו על כל המציאות כולה. היו עוד אנשים גדולים, שההסתכלות הזו הייתה חלק בלתי-נפרד מתורתם והבנתם. לימוד הנגלה מדריך איך להתמודד עכשיו, ואילו לימוד הנסתר מראה מה נמצא בסתר החביון - שורשים, סיבות, מהויות, וגם מטרות ומגמות.
כָּל-זְמַן שֶׁהַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים לֹא הָיוּ מוּכָנִים כְּלָל לִתְכוּנַת הַהִתְאַחֲדוּת הַנֶּהְדָּרָה הַזֹּאת, הָיוּ נֶחְשָׁבִים כָּל הַמֻּשָּׂגִים הַנַּעֲלִים הָאֵלֶּה, עַנְפֵיהֶם וְשָׁרְשֵׁיהֶם הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶם, בִּכְלַל סִתְרֵי-תּוֹרָה,
באותה התורה הגלויה והמוכרת לנו, יש סתר. כמו אדם שאתה מכיר, לוחץ את ידו, משוחח איתו, אבל אתה לא יודע את מחשבתו. לפעמים, גם בחיים הפרטיים, אנחנו חודרים בכל חושינו אל מעבר לשטח החיצוני, ומבינים את האדם העומד לפנינו. גם בכלל, רואים את ההוויה כולה, את כנסת ישראל, את העולם כולו ולא רק את הפרטים שמבחוץ.
שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהִמָּסֵר רַק בִּלְחִישָׁה לָרְאוּיִים לְכָךְ, לָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים בְּכָל חוּשָׁם לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל לְאֹפֶק הַחַיִּים הָרְגִילִים.
כל זה היה בעבר, בטרם הוכשרה המציאות.
אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁהָעוֹלָם נִתְבַּסֵּם
יש חידוש בעולם, ויש מי שמריח את החידוש בגדולתו.
וּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל הִתְחִילָה לְהַרְגִּישׁ בִּפְנִימִיּוּתָהּ אֶת צִדְקָתָהּ וְתֻמַּת נַפְשָׁהּ וּלְהַבִּיט עַל הַגָּלוּת בְּמַבָּט שֶׁל חֶרְפָּה וּבוּז, נִתְגַּדְּלָה הַתְּבִיעָה הַפְּנִימִית לְהִתְאַחֲדוּת הָאִידֵאוֹת, - עַתָּה צְרִיכוֹת הֵן כָּל אוֹתָן הַדֵּעוֹת הַגְּנוּזוֹת לְהִגָּלוֹת וּלְהֵרָאוֹת, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת "יְסוֹד הַתְּחִיָּה" שֶׁל הָאֻמָּה מִמְּקוֹרוֹ,
יסוד התחייה הוא התעוררות הלבבות, הרצון להקים מחדש את האומה הישראלית, את מדינתה וארצה. אבל צריך להחיות את היסוד הזה, כי אם לא מחיים אותו הוא מפרפר וגוסס.
עַד שֶׁיֵּלֵךְ הָאוֹר הָלוֹךְ וְעָלֹה לִהְיוֹת לְאוֹרָה שֶׁל תְּחִיָּה בֶּאֱמֶת עַל כָּל פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל.
עד שכל פזורי ישראל בגוף ובנפש, כל השאיפות והכמיהות, יוכלו להתקבץ. אמרו חז"ל שבימות המשיח האמת תהיה נעדרת 4 , עדרים עדרים, אמיתוֹת אמיתוֹת. אלה פזורי ישראל במובן הרוחני. ישראל, יהדות, ערכים, מסרים, הכל התפזר. קצת לנצרות וקצת לאסלם, קצת לכתות כאלה ואחרות, להומניזם ולליברליזם. מעגלים יותר ויותר רחבים. אי אפשר לקבץ אותם באופן מכני, אפשר רק להביא אותם אחד ליד השני, אבל זה עדיין לא קיבוץ, עד שתבוא התחייה על כל פזורי ישראל.
הָרוּחַ הַלְּאֻמִּי, הַנִּמְצָא חוֹדֵר וּפָזוּר פֹּה וָשָׁם בִּלְבָבוֹת נִדְאָבוֹת, יָקוּם וְיִחְיֶה מֵרֵיחַ הַנְּשָׁמָה הָאֱלֹהִית, אֲשֶׁר תַּשְׁפִּיעַ עָלָיו, וְהַנְּשָׁמָה הַלְּאֻמִּית תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ לִמְצֹא מָקוֹם לָאוֹרָה הָאֱלֹהִית הַמְבַקֶּשֶׁת אֶת תַּפְקִידָהּ, לְהָאִיר מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ, עַל-יְדֵי כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְרוֹמְמוּת-קַרְנָם.
על המשיח נאמר: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" 5 . הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו 6 , זו מציאות גדולה אבל היא לא חיצונית, לא כמותית. מציאות שאי אפשר לתאר אותה - אבל קולטים אותה.
וּמִכָּאן תּוּכַל חָכְמַת יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתָהּ הָאֲמִתִּית לְהַתְחִיל לָצֵאת לְיֵשַׁע עַמֵּנוּ, לְהַחֲיוֹתוֹ בְּטַל-תְּחִיָּתוֹ.
העובדה שנעשית עבודה כזאת, מדעית ומחקרית, היא טובה ומבורכת, ובלבד שתהיה קשורה לשורשה, לנשמתה.
"תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ" 7 .
כפי שהרב אמר, בדור האחרון מותר כבר לגלות ולפרסם את זה.
^ 1. תהלים קב, יט.
^ 2. הפרוטוקולים של זקני ציון. מעשה זיוף ספרותי שנעשה על ידי כומר רוסי ופורסם לראשונה בשנת ה'תרס"ג (1903). החיבור מספר על תכנית משותפת כביכול ליהדות העולמית ול'בונים-החופשיים', להרוס את המשטר הקיים בכל הארצות, להשמיד את ערכי התרבות הנוצרית, ולהקים ממלכה יהודית עולמית תחת מלך מבית דוד, כדי לשעבד ולנצל את כל העמים.
^ 3. האר"י הקדוש, ראשי תיבות של הא-להי רבי יצחק, ה'רצ"ה-ה'של"ג (1572-1534).
^ 4. סנהדרין צז ע"א.
^ 5. ישעיה יא, ג.
^ 6. ברכות מג ע"ב.
^ 7. תהלים קב, יט.
^ 2. הפרוטוקולים של זקני ציון. מעשה זיוף ספרותי שנעשה על ידי כומר רוסי ופורסם לראשונה בשנת ה'תרס"ג (1903). החיבור מספר על תכנית משותפת כביכול ליהדות העולמית ול'בונים-החופשיים', להרוס את המשטר הקיים בכל הארצות, להשמיד את ערכי התרבות הנוצרית, ולהקים ממלכה יהודית עולמית תחת מלך מבית דוד, כדי לשעבד ולנצל את כל העמים.
^ 3. האר"י הקדוש, ראשי תיבות של הא-להי רבי יצחק, ה'רצ"ה-ה'של"ג (1572-1534).
^ 4. סנהדרין צז ע"א.
^ 5. ישעיה יא, ג.
^ 6. ברכות מג ע"ב.
^ 7. תהלים קב, יט.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור רביעי
האידיאה האלוהית והאידיאה הלאומית בישראל
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור ראשון
בית ראשון ובית שני. האידיאה הדתית. המצב הישראלי ויחוסו לאנושיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
