ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
אנו ממשיכים ומעמיקים בניתוח הגלות. הנפילה הקשה שהייתה מנת חלקן של שתי האידיאות, הלכה והחמירה. המלכות הוסרה מעל כנה, ונותר לו רק הרגש הלאומי. רגשות אחווה וקרבת דם, עם לקט זיכרונות קולקטיביים. שותפות בגעגועים ובערגה לכל הטוב שהיה ואינו, וגם היצרפות כואבת בכור הסבל והרדיפות.
אֲבָל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית וְהָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית, הַיִּשְׂרְאֵלִית, הִנָּן כָּל-כָּךְ מַתְאִימוֹת זוֹ לָזוֹ, עַד שֶׁבְּכָל אַחַת מֵהֶן מֻנָּח תָּמִיד גַּם כֹּחַ שָׁרָשֶׁיהָ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה.
האידיאות מתאימות בשל היותן מבחינה מסוימת תאומות.
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
26 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שלישי
27 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שני
28 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור ראשון
טען עוד
הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית בְּכָל-אֹפֶן נוֹשֵׂאת הִיא בְּתוֹךְ-תּוֹכָהּ אֶת הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית,
במידה מסוימת בתוך תוכה כוללת כל אחת מהאידיאות את חברתה. הלאומיות הישראלית טומנת בחובה את האידיאה הא-להית, אפילו אם בצורה מוקטנת: עדיין יש מקדש מעט, יש ברגש הלאומי גחלת א-להית שטרם כבתה. השותפות והאחדות שבאומה מחפשות את הביטוי הא-להי שלהן, בלימוד התורה, בקיום המצוות ובתקוות המשמעות לעתיד.
וְהָאַחֲרוֹנָה לֹא תּוּכַל לְהִכָּחֵד מֵהַשְׁפָּעָתָהּ עַל אוֹתָהּ הָאֻמָּה, שֶׁהִיא מְקוֹם מְנוּחָתָהּ עַל הַמֶּרְחָב הַהִיסְתּוֹרִי הַכְּלָלִי, עַל-כֵּן תְּחַיֶּה בְּאֵיזוֹ צוּרָה גַּם אֶת הָרֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּי,
גם בכיוון ההפוך, האידיאה הא-להית עודנה מקרינה על האידיאה הלאומית, אף בחשכת הגלות, ומספקת לה כלים לבטא את הרגש הלאומי. בן העם היהודי מגדיר את עצמו ככזה בכך שהוא נשמר מחילול שבת, מקפיד על כשרות מאכליו ומתפלל בבית הכנסת. גם אלה סממנים לאומיים. ההקרנה הזו של האידיאה הא-להית על הלאומית מעניקה גם היא מקום אחיזה לרגש הלאומי -
אֲפִלּוּ בְּמַצָּב יוֹתֵר יָרוּד וְכֵהֶה.
עם כל תהליך החורבן והריסוק, הפיזור וההקטנה, עדיין קרובים השורשים של שתי האידיאות ואחוזים זה בזה. ובמקום שיש אידיאה אחת נמצאת גם השנייה.
יש כאן הגדרה ממצה של הרב למערכת היחסים בין האידיאות: האידיאה הלאומית היא מקום מנוחתה של האידיאה הא-להית על המרחב ההיסטורי הכללי. אלו יחסים של אור וכלי. ישנו מצע - העולם שמתפרס לפנינו כמרחב היסטורי כללי. כיצד יחול עליו אור האידיאה הא-להית? איך תשרה בו השכינה? על ידי קיומה של האידיאה הלאומית הישראלית בכל מקום וזמן שהוא. שם מגעה ואחיזתה במציאות. כך פועלת מערכת היחסים שבין שתי האידיאות.
פעולה זו קיימת הן בפסגות הגדוּלה והן במעמקי הגלות. על אף חורבן מלכותה של האומה הישראלית ופיזור בניה בין האומות, למרות דלדול שורותיה וכנגד כל הפגעים והמוראות שעברו עליה - נותרה האומה הישראלית מקום מנוחתה הבלעדי של האידיאה הא-להית. רק בה יכולה לחדור השראת השכינה בטהרתה, במידה המירבית האפשרית.
ממצב זה מושפעות כל שאר המדינות והממלכות, התרבויות והדתות. מערכות ערכים ודתות גדולות קמות ונופלות בהשפעת מערכת היחסים הזאת בין האידיאות. מגעיה של האידיאה הא-להית עם האידיאה הלאומית מופיעים בעולם כגלי רוח הנושאים עימם תחושות בשורה וייעוד למיליוני אנשים, אבל גם מפח נפש מעוד אמונה שהכזיבה. כוחה של האידיאה הא-להית עומד לה גם כאשר היא יורדת למציאות של רגש לאומי בלבד, אפילו במצבה היותר ירוד וכהה.
בהמשך נראה שיש מצב נוסף של הופעת האידיאה הא-להית, אך לא כשהיא מוגדרת כהשראת השכינה וכנוכחות א-להית, אלא כרובד גבוה של רעיונות ורוח נטולי מציאות וחיים. כלומר אידיאה אלהית המנותקת מכל מציאות לאומית כמו בדתות האוניברסליות - הנצרות, האסלם והבודהיזם.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור שמיני
בית ראשון ובית שני. האידיאה הדתית. המצב הישראלי ויחוסו לאנושיות.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור שלישי
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
