ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
בקשב רב האזין מו"ר הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל לראשי ועד העובדים, שספרו לו באריכות על הבעיות הקשות במקום בו עבדו. השאלה אותה הציגו לרב הייתה - האם מותר להם לשבות בתנאים שנוצרו במפעל, על שלל ההשלכות שיש לשביתת מעין זו? הרב שקל היטב את כל הצדדים, שאל שאלות רבות, ולבסוף הכריע כי נכון יהיה לעובדים לשבות בתנאים מסויימים אותם פירט להם הרב.
לאחר שקיבלו תשובה לשאלתם, קמו האנשים ממקומם, הודו לרב ופנו ללכת. אולם לפני צאתם ביקשם הרב לחזור ולשבת. משהתיישבו, החל הרב לספר להם באריכות מעשה שהיה בישיבת וולאז'ין: לאחד מבחירי התלמידים ניגשה יום אחד משלחת של יהודים מעיירה חשובה, כשבפיהם הצעה מפתה - רבם הלך לעולמו וכעת, לאחר שיצא שמו של הבחור וכישרנותיו המרובים, מציעים הם לו את המשרה החשובה. את סיכום המינוי, במידה ויסכים, התנו בהסכמתו של ראש הישיבה הנערץ, רבי חיים מוולאז'ין, למהלך. לא בכל יום מציעים לאדם מינוי כה חשוב, לכן ברור היה לתלמיד כי ישמח למלא את התפקיד, אך ברור היה לו כי קודם צריך הוא להיוועץ עם רבו, שבמבטו העמוק יוכל לומר האם אכן כדאי לו להתרומם לתפקיד המוצע. מששמע הרב את פרטי ההצעה מפיו של התלמיד, אמר כי ללא ספק מדובר בתפקיד חשוב ביותר וכי כדאי לו מאוד לקחת את התפקיד על עצמו. התלמיד הזדרז לגשת למשלחת, והביע את הסכמתו למינוי. מששמעו את תשובתו החיובית, אמרו, כי על פי הסיכום צריכים הם כעת לגשת לרבי חיים ולשמוע ממנו כי הוא אכן ממליץ על המינוי. התלמיד אמר כי זה עתה שב הוא מביתו של ראש הישיבה שנתן את ברכתו לעניין, אך הם התעקשו לגשת לרב בעצמם. להפתעתם, בניגוד לדברי התלמיד, הרב לא היה נלהב כלל מהרעיון, והמליץ להם על תלמיד אחר שלדעתו התאים לתפקיד הרבה יותר מאשר ההצעה הנוכחית.
מששמע התלמיד את ביטול המינוי כתוצאה מדבריו של הרב, רץ במהירות לביתו, על מנת להבין את פשר הסתירה בין הדברים שאמר לו אך היום, לבין הדברים שאמר לאנשי הקהילה. הרב קידם את פניו בחיוך והסביר: "כשאדם מבקש עצה ישנה חובה לתת לו את העצה הנכונה והמתאימה לו ביותר, אחרת עלולים על הלאו של "לפני עיור לא תתן מכשול", לכן, לך אמרתי כי כדאי לך לקחת את התפקיד שעבורך ללא ספק הוא תפקיד טוב ומרומם, אולם לאנשי העיירה הייתי חייב לתת עצה הוגנת עבורם, והיא שפלוני מתאים ממך לתפקיד.
משסיים ר' אברום לספר את הסיפור, נפרד לשלום מאורחיו שתמהו מה פשר הסיפור שטרח לספר, סיפור שלא היה לו שום קשר לשאלה אותה הציגו בפניו.
משחזרו למפעל כינסו את כל הפועלים וסיפרו להם על החלטתו של ר' אברום ותמיכתו במאבקם, וההחלטה על תחילת השביתה יצאה לדרך. באותו לילה נקרא ראש ועד העובדים אל בעליו של המפעל. הלה היה בטוח כי כעת מעמדת כח של שביתה המגובה בהמלצת הרב, יצליח להשיג את מטרתם, הופתע כשגילה במשרדו של בעל המפעל את כל חברי ההנהלה, שמיד עם כניסתו לחדר החלו לצעוק עליו כי הוא שקרן: "איך העזת לשקר ולומר כי הרב תומך בשביתה?! היינו כולנו אצל הרב כעת לשמוע ממנו כיצד תמך בשביתה, ואמר לנו כי אדרבה יש להלחם בשביתה בכל הכח, ולהעניש בחומרה כל פועל שלא עושה את עבודתו - ואילו אתה סתם שיקרת כשאמרת כי הרב תומך בשביתה"! ראש ועד העובדים היה המום - רק היום אמר הרב להם דברים הפוכים, ושינה את דעתו בין רגע?! אולם אז עלה חיוך רחב על פניו, וסיפר להם את הסיפור ששמעו מפיו של ר' אברום היום לאחר שנתן לראשי הועד את עצתו, וראה בחכמתו כי בעלי המפעל יגיעו גם הם אליו - ולהם הרי יצטרך לתת עצה הטובה להם.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
82 - הדמעה שהובילה לחופה
83 - העצה הנכונה
84 - רפואה ושלום
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









