ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
מצות לא תעשה שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כ"ג).
הגויים בעיירה עמדו משתאים לנוכח התכונה הערה בקרבם של שכניהם היהודים. היה ברור כי משהו מיוחד עומד לקרות, יהודים נרגשים עמדו בפינות הרחובות ושוחחו בהתרגשות, לא היה יהודי אחד שלא היה עסוק בהכנות קדחתניות. לא היו אלו הכנות רגילות כמו לפני החגים, הכנות שכמותם הכירו מידי שנה, אלא היה נראה כי כל היהודים מתכוננים לאירוע אחד משותף.
שנים רבות חיכו יהודי העיר, שנמנו על חסידיו של הרבי בעל חידושי הרי"מ מגור, לביקור של רבם הנערץ בעירם. בימים הנוראים לא היה כמעט יהודי שלא נסע לרבי, מרחק של ימים ארוכים, וכעת שהרבי הודיע כי בא לביקור אצלם, לא היה זה פלא שהמאורע הסעיר את רוחותיהם של כל החסידים הנאמנים. גבאֵי בית הכנסת הגדול ניצחו על המלאכה בגאון - הם חילקו בין כל התושבים את המלאכות הרבות, החל מהקמת שער הכניסה, ארגון אירוח מלכותי לרבי, סעודות שבת עם מיטב המאכלים וכן הלאה. שיא הביקור היה ללא ספק הטיש בליל שבת, היטב ידעו כי הרבי נוהג לערוך את השולחן באריכות רבה, ומקפיד מאוד שהשולחן יהיה ערוך מכל טוב בשפע רב שיספיק לכל החסידים הנוכחים. את האחריות על סעודות השבת, חילקו ביניהם מספר משפחות מאושרות על הזכות שנפלה בחלקם.
ליל שבת הגיע. בית הכנסת המקושט היה מלא מפה לפה בחסידים שהצטופפו סביב השולחן הערוך לתפארת, שבראשו ישב הרבי הקדוש. לאחר שהרבי קידש על היין, בצע מהחלות וסיים את שירת המזמורים, הגיע עת המנה העיקרית. המנות היו מחולקות לצלחות שונות שהמשפחות הרבות הביאו. הרבי נטל לידיו את אחת הקערות, כששמשיו ממתינים שייטול מנה אחת ואז יחלקו את 'השיריים' לחסידים. הרבי נעץ את המזלג בחתיכת עוף, הרימה, ולאחר השתהות קלה החזיר את החתיכה לצלחת. המחזה נשנה בשנית, אך אז הרב לקח את הקערה ודחפה מעל פניו. הנוכחים הבינו כולם כי יש דברים בגו וכי לא סתם הרבי בחר שלא לאכול מקערה זו. בעל הקערה, בסתר ליבו נבוך מאוד, ולא הבין מדוע הרבי אינו מעוניין במאכלים אותם הכינו עבורו בעמל רב. עוד לפני שהסתיים הטיש, יצא אותו יהודי בדכדוך מהאולם והלך לביתו, ובדמעות סיפר לרעייתו את אשר ארע. אשתו פרצה בבכי, והחלה לתאר את המאמץ האדיר שהשקיעה בהכנת המאכלים, תוך שהיא מראה לבעלה את הסיר הגדול בו השתמשה. לפתע נמלטה זעקה מפיה - התברר לה לפתע כי את העופות אותם הכינה לכבוד הרבי בישלה בטעות בסיר החלבי. הזוג עמד נרגש אל מול קדושתו של הרבי, שראה ברוח קודשו כי המאכל אינו כשר, ולכן לא אכל ממנו. החסיד רץ חזרה לבית הכנסת ובהתרגשות רבה סיפר לכל הנוכחים על מדרגתו העצומה של הרבי. הרבי ניסה לבטל את הדברים אולם לקולות ההשתאות בציבור אמר כי יסביר לכולם את העניין - "דעו לכם, כי בכל פעם שהנני מכניס דבר מאכל לפי אני מקבל על עצמי בקבלה מוחלטת שבמידה והמאכל שאותו אני אוכל אינו כשר, אני מבקש מה' כי המאכל יתקע בגרוני ואמות ללא שהמאכל יכנס לגופי". המשיך הרבי: "בסך הכל הקב"ה לא רצה שאמות ולכן מנע ממני מלהכניס את המאכל שהתברר כי אינו ראוי לאכילה".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
97 - "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו"
98 - "לא תבשל גדי בחלב אמו"
99 - "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
