ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה לא לאכול אכילת בן סורר ומורה, שנאמר: "לא תאכלו על הדם" (ויקרא י"ט)
כאבו הגדול של חסיד בפטירת רבו, אינו דומה לכאבו של כל יהודי בפטירת אחד מגדולי ישראל. חסיד אמיתי המחובר לרבו, הרי הוא יונק מחיבור זה את חיותו בעבודת ה', ההדרכות האישיות של רבו מלוות אותו יומם וליל, ובלעדיו מרגיש הוא כי אינו יכול להמשיך את חייו. לכן בנוסף על הצער העצום שמלווה חסיד בפטירת רבו מוטלת עליו משימה מיידית, קשה ומורכבת למצוא לעצמו אדמו"ר חדש שיכוון אותו בעבודת ה'.
ר' פנחס היה חסיד מורם מעם. תלמיד חכם שנחשב לאחד החסידים המופלגים בחסידות, ואף שימש בראשות ישיבה חשובה בעלת תלמידים רבים. לכן, כשנפטר רבו לא היה לו קל למצוא אדמו"ר חדש, שיוכל להיות בעל מדרגה רוחנית גבוהה כל כך שאפילו לאדם במדרגתו של ר' פנחס יהיה מה לחדש ואיך לקדם.
ר' פנחס עבר במקומות רבים, ראה אדמורי"ם רבים, אולם לא הרגיש כי מתחבר הוא לאף אחד מהם. אומנם ראה צדיקים מופלגים, יראי שמים ואף תלמידי חכמים מובהקים, אך לא ראה עד כה אף אחד שבו הרגיש כי הוא בעל מדרגה רוחנית שונה מהוא עצמו. אכן היו בין הצדיקים כאלו שהיו בעלי ידיעות רבות משלו, וכן היו כאלו שתפילתם הייתה מרוממת משלו, אולם לא היו אלו בהכרח אנשים בעלי דרגה רוחנית שונה. כך עבר ממקום למקום, כשבכל מקום שולחים אותו למקום נוסף שם על פי השמועה ישנו צדיק מיוחד, בדיוק כזה שהוא מחפש לעצמו. אלא שבכל מקום בו הוא מגלה כי אין הדבר כן, וכי גם שם אינו מוצא את שמחפש, תוגה נוספת מכסה את ליבו בגעגועים לרבו שנפטר, ועל עבודת ה' שלו שמחפשת מנהיג.
באחת ממסעותיו שהה ר' פנחס כמה לילות בפונדק דרכים תוך שהוא מתכנן את המשך צעדיו. לילה אחד הגיע אל הפונדק יהודי צעיר, בעל הדרת פנים ועיניים מאירות. אחד ממלוויו של היהודי הצעיר ניגש לר' פנחס אותו הכיר מהעבר, ולחש באוזנו כי רבו הינו הרב מטורטשין, וכי בטוח הוא כי אם יביט היטב בדרכיו, ימצא בו את רבו אותו הוא מחפש זמן כה רב. לר' פנחס היה קשה להאמין לכך, שכן הרב היה צעיר מאוד. אולם, מששמע מחברו על גדלותו של הרב, החליט לשים לב לדרכו, ומי יודע אולי אכן יגיע אל מבוקשו.
למחרת נעמדו יחד להתפלל שחרית. התפילה התארכה שעה ארוכה, כשר' פנחס מכוון את תפילתו בכל הכוונות והייחודים. משסיים את תפילתו הבחין כי הצדיק שעדיין לא סיים את תפילתו, היה כלהבת אש, פניו בערו ונראה היה כי שרוי הוא בעולם אחר. לאחר שר' פנחס שבע מלהסתכל שעה ארוכה על תפילתו של הרב, נזכר כי טרם סעד את ליבו בשעה מאוחרת זו, למרות זאת חשב כי לא מכובד יהיה לאכול בלי להמתין לרב. ר' פנחס נטל לידיו ספר והחל ללמוד בשקיקה. כששעת הצהריים עברה, קיבתו של ר' פנחס עוררה אותו מלימודו, כשלתדהמתו הבחין כי הרב עדיין שקוע בתפילתו. את ההתלבטות בליבו האם להמתין בסעודה לרב, הכריע שוב לטובת ההמתנה, אם כי בליבו קיווה כי המתנה זו תהיה קצרה, היות והרעב אחז בו בחזקה. אלא שתקוותו נכזבה. הרב צעד לאחור לא לפני השעה ארבע, כשר' פנחס כבר ישב מתוסכל וחלוש. משראה כי הרב סיים את תפילתו פנה אליו ושאל - וכי לא צריך לדאוג גם לגוף, ולתת לו את האוכל אותו הוא צריך? הרב חייך וענה: "ממאי נפשך, אם ה' עוזר שהתפילה תהיה כמו שצריך, בכוונה נכונה ובהתלהבות מתאימה - מי צריך לאכול?! ואם חלילה האדם לא זוכה לעזרת ה' ותפילתו אינה מוצלחת - וכי יכול הוא לאכול במצב כזה"?!
ר' פנחס שידע עד כמה הארוחה הזאת העסיקה אותו בשעות האחרונות, הבין עד כמה רחוק הוא מדרגתו של רב צעיר זה, ושמח כי בשעה טובה מצא לעצמו רב.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
102 - ממי לקבל וממי לא כדאי
103 - מי ראוי לארוחה דשנה?
104 - כמה שווה כוסית משקה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
