ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מצות לא תעשה שלא להדר פני גדול בדין, שנאמר: "ולא תהדר פני גדול" (ויקרא י"ט)
לא דבר של מה בכך היה הסכסוך הכספי שבין איצל'ה לבין בנימין. שניהם היו מעשירי העיר וידידים קרובים, עד לא מזמן. אך לא מכבר התעורר ויכוח נוקב ביניהם בדרך ניהול אחד המפעלים שבשותפותם, והתעורר מכך ויכוח כספי גדול. רבים וטובים מבני העיר ניסו להשכין שלום, למצוא את הדרך להגיע לעמק השווה, ולמצוא נוסחה שתאפשר לצדדים לצאת מרוצים מהעניין, אולם כשנוכחו לדעת מהם הסכומים המדוברים, סכום שיכל לפרנס משפחה ממוצעת למשך כמה שנים טובות, נבהלו, ונמנעו מלהתעסק בעניין סבוך זה.
בנימין מצידו ניסה לשכנע את איצל'ה כי יפנו לבית המשפט שיכריע בעניין, שהרי אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא, הסכסוך שאומנם היה ממוני גרידא הפך עם הזמן לקפידה אישית, ואיצל'ה ובנימין שהיו שניהם אנשים ישרים וטובי לב, מאסו במחלוקת ורצו מאוד ליישב את ההדורים. אולם איצל'ה שהיה יהודי חסיד, וירא שמים המקפיד על קלה כחמורה, סירב לכך בכל תוקף. הוא הסביר שוב ושוב לבנימין חברו כי התורה אוסרת ללכת ולדון בערכאות, וכי יש לפנות לבית דין הדן על פי דיני התורה בלבד. לעומתו בנימין, שלא היה מהמקפידים הגדולים בקיום תורה ומצוות, התעקש ללכת דוקא לבית משפט, מתוך חשש כי בתי הדין אינם בקיאים באמת בדינים הסבוכים כל כך בעסקאות הענק עליהם מדובר. חשש נוסף קינן בליבו של בנימין אותו לא העלה בפני איצל'ה - בנימין חשש מאוד כי בבית הדין תהיה ידו של איצל'ה על העליונה, היות והדיינים יעדיפו בדין את איצל'ה הצדיק, על פני בנימין שכבר מחזותו החיצונית ניכר היטב שאינו נמנה עם יושבי בית המדרש.
ככל שהזמן עבר והשניים לא הגיעו לעמק השווה, הלכו היחסים והידרדרו. גם הנזק הכספי שנבע מאי יכולת המפעל לתפקד התחיל לתת את אותותיו, וברור היה לשניים כי הם חייבים למצוא פתרון בהקדם. לאחר לחצים רבים שלחצו איצל'ה ושלוחיו הרבים, אותם שלח לבנימין, נעתר בנימין ללכת לדין תורה בבית דין. אולם בנימין בנסיון למנוע את יתרונו של איצל'ה, הסכים לדון רק בבית דינו של גדול הדור ר' חיים מבריסק, שהיה ידוע כאדם ישר ביותר.
כשנכנסו לביתו של הרב ביום שנקבע להם, הייתה להם תחושה כי משהו מיוחד עומד להתרחש במקום. התלמידים היו עסוקים בניקוי האולם, והתארגנות מרובה הייתה בכל פינה, ונראה היה שמצפים לאורח חשוב. עוד לפני שהספיקו לשאול לפשר הענין נכנס רבי חיים לאולם הדיון עם בית דינו, והחלו לשמוע את הצדדים השונים, כשלפתע באמצע הדיון נשמעו מבחוץ קולות שירה אדירה. אחד מחשובי האדמורי"ם בא לביקור אצל הרב, וההתרגשות מסביב הייתה גדולה ביותר. שמשו של הרב נכנס בהתלהבות לאולם וקרא בקול גדול אל עבר הרב כי האדמו"ר הגיע. אולם הרב כמו התעלם לחלוטין מהעניין, ביקש מהצדדים להמשיך ולטעון את טענותיהם כאילו לא אירע דבר. הדבר היה לפלא בין התלמידים ששהו במקום, שכן רגילים היו כי רבם הנערץ היה מלא הערכה לאדמו"ר זה וכי תמיד קבלו בכבוד מיוחד, ואילו כעת הוא מתעלם ממנו לחלוטין?!
לאחר שעות ארוכות של דיון, פסק ר' חיים את הדין, לשביעות רצונם של שני הצדדים. מיד עם סיום הדין יצא בריצה מאולם הדיון לאכסניה בא התאכסן האדמו"ר, חיבקו בשמחה וביקש ממנו לסור לביתו. כשהבחין בהבעת השאלה על פני הסובבים - מה השתנה כי לפתע מתייחס הוא בכבוד לאדמו"ר, הסביר ר' חיים: "כששמעתי כי האדמו"ר הגיע ראיתי כי על פניו של איצל'ה עלתה נהרה, והבנתי כי איצל'ה הינו חסיד של האדמו"ר, וכי עצם נוכחותו של האדמו"ר והכבוד הרב שחולקים לו, נותנים לאיצל'ה כח מיוחד לטעון את טענותיו, בעוד שראיתי כי בנימין קורה לו בדיוק להיפך מכך - טענותיו נסתתמו ולשונו כמו דבקה לחיכו. לכן לא הייתה לי ברירה אלא להתעלם מהאדמו"ר לחלוטין על מנת שיצא דין צדק בלא שתהיה עדיפות לאחד מן הצדדים".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
89 - "לא תטה משפט אביונך בריבו"
90 - "ולא תהדר פני גדול"
91 - "לא יקום עד אחד.."
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
