ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
אנו עומדים לפני אמירת הסליחות.
אמרו חכמים שאם יש אדם שאיננו בוש כשהוא עומד ומתוודה לפני ה', או שאדם זה אינו מכיר בחטא, או שאינו מכיר לפני מי הוא עומד. כי אם אדם מכיר שהוא עומד לפני ריבונו של עולם, והוא יודע את עומק החטא שעשה - לא יתכן שהוא לא יעמוד בוש ונכלם כשהוא מתוודה לפני ריבונו של עולם, ומבקש את סליחתו. אולם, גם אם הגענו להכרת החטא ולהבנה לפני מי אנו עומדים, ושבנו בתשובה, יש לדעת כי תשובה לחוד וכפרה לחוד. יש תשובה ללא כפרה, ויש כפרה ללא תשובה.
חז"ל אמרו 1 שיש ארבעה חילוקי כפרה. אם אדם עבר על עשה ושב מוחלים לו מיד, אבל אם עבר על לא תעשה - תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. אם אדם עבר על לא תעשה שיש בו כרת אז תשובה ויום הכיפורים תולים וייסורים מכפרים, ואם אדם עבר על עבירה שיש בה חילול ה' - אז תשובה, יום הכיפורים וייסורים תולים, ורק המיתה מכפרת. יכול להיות אדם שחזר בתשובה ונהיה צדיק, אם לפני כן הוא היה פסול לעדות אז עכשיו הוא כשר לעשות, אך עדיין כפרה איננה. נמצא שלא תמיד הכפרה נעשית מיד עם התשובה. וכך גם יכולה להיות כפרה ללא תשובה, כפי שפוסק הרמב"ם שבעבירות קלות יום הכיפורים מכפר גם על אלו שאינם שבים בתשובה. יום הכיפורים הוא יום כפרה כללי, שבו הקב"ה מוחל מחילה כללית לעם ישראל, ואם יש אנשים שלא שבו בתשובה הם נבלעים בציבור בכללותו ומתכפרים. הם לא השתנו ולא נעשו צדיקים אך הם לא יקבלו עונש.
מחיצות ביננו לבין אלוקינו כשבית המקדש חרב
בזמן שבית המקדש היה קיים היו ישראל יכולים להביא קרבן ולהתכפר על חטאיהם. מאז שחרב בית המקדש אין לנו קרבן שיכול לכפר, ויתר על כן - מאז שחרב בית המקדש יש כביכול מסך המפריד בינינו לבין אלוקינו. גלינו מארצנו, נסתתמו הדרכים, ותקופה ארוכה היינו מנותקים מהארץ ומירושלים, וכמובן בית המקדש חרב. אלו הן מחיצות ממשיות ובולטות, המפרידות בינינו לבין אלוקינו.
להתאסף באגודה אחת
חכמים לימדו אותנו באלו דרכים אפשר לכפר על עוונות, גם כשבית המקדש חרב. כך נאמר בתנא דבי אליהו 2 :
יענך ה' ביום צרה - היה דוד יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב וקרבנות בטלין בעונותיהן של ישראל, והיה מצטער על ישראל ואמר: בשעה שהצרות באות על ישראל מי מכפר עליהם? אמר לו הקב"ה, דוד אל תצטער, שכבר גיליתי סדרי סליחה למשה ואמרתי לו, בשעה שהצרות באות על ישראל יעמדו לפני יחד באגודה אחת ויתוודו על עוונותיהם ויאמרו לפני סדרי סליחה ואני עונה אותם. והיכן גילה אותם? אמר ר' יוחנן ויעבור ה' על פניו ויקרא... אמר לו הקב"ה למשה אם יהיה תלמיד חכם בדור שיש בידו להוציא את ישראל ידי חובתן אל יזוח דעתו מלהתפלל עליהם, אלא יסתכל בי שלא היה עמי שותף במעשה בראשית, ואני בעצמי ירדתי וגליתי סדרי סליחה לישראל, וכן ממני ילמדו כל באי עולם. וכל מי שיש בידו להוציא את ישראל ידי חובתן והוא מוציא אותם אני נותן לו שכר טוב.
למדנו מכאן שעצם ההתאספות באגודה אחת והעמידה לפני ה' בבקשת סליחה והזכרת שלש עשרה מידות, שזהו סדר התפילה שהקב"ה לימד אותנו להתפלל לפניו - הריהן דרך העוקפת את הדרך הישרה. הדרך הישרה היא כאשר בית המקדש בנוי, וישראל עומדים לפני ה' בלי מחיצות ומתפללים לפני ריבונו של עולם. ועכשיו כשבית המקדש חרב אנחנו צריכים לבוא לפניו בדרכים עוקפות, בתחנונים, בבקשת רחמים.
תורה וגמילות חסדים
אומרת הגמרא 3 :
"לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה, אמר רבא בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה. אביי אמר בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין.
למדנו מכאן שתורה וגמילות חסדים יכולים לכפר גם על עוונות כאלו, שזבח ומנחה אינם מכפרים עליהם. מדובר כאן על לימוד התורה בכל שלמותה, בדבקות, בהתמסרות ובהתבטלות אל התורה, בצורה שבה אביי ורבא עסקו בתורה. וכן אומרת הגמרא 4 :
"אמר ריש לקיש, מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה לחטאת? כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא חטאת. אמר רבא האי לעולה למנחה, עולה ומנחה מיבעי ליה! אלא אמר רבא כל העוסק בתורה, אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא אשם".
העברה על המידות
עוד אומרת הגמרא 5 :
"אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נשא עון ועבר על פשע, למי נושא עון? למי שעובר על פשע".
ריבונו של עולם נוהג במידה כנגד מידה, ואם אדם מוחל לאחרים ומעביר על מידותיו, למרות שפגעו בו והוא היה יכול לעמוד על שלו ולא לוותר הוא מתעלה ומעביר על מידותיו, הרי גם משמים מעבירים לו על כל פשעיו.
התיקון והתפילה
בדרכים הללו אנו ניגשים לריבונו של עולם בשעה הזו. עוד לפני יום הדין אנו ניגשים בבקשה מריבונו של עולם שלא ידון אותנו במידת הדין אלא במידת הרחמים, לפנים משורת הדין. אנו מצידנו מקבלים על עצמנו שנשתדל לתקן מה שפגמנו, התיקון הוא באותו האיבר שבו פגמנו. אם חס וחלילה נכשלנו בדיבור אסור, נחליט לקדש את הפה לדבר דברים שבקדושה ובטהרה. כנגד הרהורים רעים נקבל על עצמנו להרהר הרהורים טובים שבקדושה ובטהרה, ועצם הקבלה, הרצון, החפץ והתחינה לריבונו של עולם שיעביר על מידותיו ויחוס על עמו ישראל הם בעלי ערך עצום.
דברים אלו נכונים במיוחד בתקופה שאנו עומדים בה, בשנים של מאבק על ארץ ישראל ועל ירושלים. אנו מבקשים מהקב"ה שיראה את מסירות הנפש של עם ישראל, של המתיישבים ביהודה ובשומרון, בחבל עזה ובכל ארץ ישראל, המתיישבים שנשארים נאמנים לארץ ישראל למרות כל הסכנות והקשיים, ודבר זה מהווה זכויות גדולות שאיתם אנו יכולים לבוא ולבקש מריבונו של עולם שיסלח לנו, שיגאלנו גאולה שלמה, שיבנה את בית המקדש, שיגרש את אויבנו מארץ ישראל, שארץ ישראל תישאר רק בידינו, שמקום המקדש יהיה מקום שבנוי לתפארה ונעשה שם את עבודת בית המקדש בקדושה ובטהרה, כהנים ולוים וישראל במעמדם.
אנו נבקש את כל הדברים הללו מריבונו של עולם, באמונה ובתקוה שאנו קרובים לגאולתנו השלמה, ונבקש שריבונו של עולם יקרב אותה אלינו עוד ועוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
