
- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הרמב"ן
- ספר הגאולה
שער א' - מקורות לגאולה
כתבות בנושא שער א' - מקורות לגאולה

מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!

יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?

מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.

איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
שיעורים בנושא שער א' - מקורות לגאולה

הגאולה האחרונה בנבואות עובדיה וזכריה
ספר הגאולה, שער ראשון, ראיות מהנביאים ו
הרמב"ן הראה שתיאור שיבת גלות ירושלים אשר בספרד ובצרפת שבחזון עובדיה וניצחון בית יוסף על בית עשיו ששם – נאמרו בהכרח על הגאולה האחרונה, וכן שמוכרח להבין את נבואת זכריה (פי"ד) שעמד בבית שני ונתנבא על העתיד - על הגאולה האחרונה, ושעליה נאמרה, וכפי שהבינוה רבותינו וכל המפרשים. עם השלמת השער הראשון - סקרנו וסיכמנו את תוכנו.

"חלילה לנו מחלוק עליהם זיכרונם לברכה"
ספר הגאולה, שער ראשון, ראיות מהנביאים ד
הרמב"ן הוכיח מהכתובים שלא עלו בבית שני אלא שבטים יהודה ובנימין ומלכותם שגלתה ע"י נבוכדנצר לבבל, ואחר נפנה לבאר את דברי חכמים שכתבו שאף מעשרת השבטים עלו עימם. בהקשר זה ביארנו את יחס הרמב"ן לדברי חז"ל בכלל ולדברי הברייתא ד'סדר עולם' בכלל – המקבלת את כל דבריהם והולכת אחריהם לגמרי, (וכגישתו של המהר"ל מפראג במחלוקתו עם ר' עזריה מן האדומים), והוספנו שאף אנו נעסוק בלימוד בדברי הרמב"ן וחז"ל בלבד בעניין חישוב השנים, ולא נתייחס לסברות החוקרים בנושא.

תיאורי הגאולה השלישית שביחזקאל
ספר הגאולה, שער ראשון, ראיות מהנביאים ג
הרמב"ן הראה שנבואות רבות ביחזקאל מדברות בהכרח על הגאולה האחרונה. כגון נבואותיו על שיבת שומרון ואיחוד ממלכות עשרת השבטים ויהודה, בניין הבית השלישי ותיאורו המפורט, וחלוקת הארץ לי"ב השבטים – שכל אלו דברים ברורים שאינם לא על חזקיהו ולא על גאולת בית שני (בהם דברים אלו לא היו), אלא שבהכרח הם דברים עתידיים לגאולתנו האחרונה, שתושלם מהרה בע"ה.

שלושת הגאולות שבנבואותיו של ישעיה
ספר הגאולה, שער ראשון, ראיות מהנביאים ב
הרמב"ן חילק את ספר ישעיה לשלושה חלקים לפי החלוקה המקובלת אצל המפרשים: א) נבואות על גדולת חזקיהו ומפלת סנחריב (ותיאור התרחשות הדבר בפועל), ב) נבואות על גלות בבל ועל הגאולה ממנה לזמן הבית השני (בהם נזכרים אשור ובבל לרוב), ג) נבואות על הגאולה האחרונה (מהם אשור ובבל נעדרים לגמרי, ומכל האומות רק מפלת אדום העתידה נזכרה בהם). אחר, אחר השלמת הראיות לגאולה האחרונה מדברי ישעיה – הוסיף הרמב"ן והראה נבואה בדברי ירמיה שמוכרחת להתפרש אף היא כהבטחה לגאולה האחרונה.

ראיות מוכרחות לגאולה האחרונה מספר ישעיהו
ספר הגאולה, שער ראשון, ראיות מהנביאים א
מאחר והיו שרצו לפרש את כל נבואות הנביאים על מאורעות העבר כגון מלכות חזקיה וגאולת בית שני – הוצרך הרמב"ן להוכיח ולהראות לכל את הנבואות שהכרחי לפרשן כנבואות על הגאולה האחרונה שטרם התרחשו, ולאמץ ולחזק בזה את יעפי הגלות ולעודדם כנגד טענות אלו בדבר הגאולה ובודאותה. את הראיות הראשונות שלמדנו הביא הרמב"ן מסוף ספר ישעיה.

הרמזים לגלות בבל ולגלות האחרונה ולגאולות מהם בתורה
ספר הגאולה, שער ראשון, ראיות מהתורה ד
הרמב"ן עיין בתוכחות שבברית הראשונה שבפרשת בחוקותי ובדברי הברית השנייה שב'כי תבוא', והביא כמה דיוקים וראיות שהראשונה מתארת את גלות בבל ואת הגאולה ממנה והשנייה מתארת את חורבן בית שני והגלות שאחריו ומבטיחה לבסוף על הגאולה האחרונה ועל התיקון השלם שיהיה בה. בדברים אלו מסיים הרמב"ן את ראיותיו לגאולה האחרונה מן התורה, ועובר להביא לה ראיות מוכרחות מדברי הנביאים, אותם נלמד בע"ה בפעמים הבאות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.



