אורות התורה - הרב ש. יוסף וייצן

לימוד תורה -עדיף ע"י הבנה עצמית או עזרה מכתבי התורה?

פרק ה' לכל סעיפיו

ג'- יש ואדם מתלהב מעצם התורה, אבל היא חיצונית לו. רק שיעמול על פרטיה יוכל להכניס אותה לתוך חייו. ד'- יש דרך לימוד שאדם מפתח בעצמו את ההבנה בדברי תורה, והיא העיקר בלימוד רגיל. ויש דרך אחרת שאדם נעזר בכתבי תורה כדי להגיע להבנת הענין. דרך כזאת מועדפת או מתוך הכרח או ע"מ לתת חיזוק לדבריו.

בראתי לו תורה תבלין

פרק י"א, פסקאות ז' -י'

זכירת התורה מביאה לידי ענווה. התורה תבלין ליצר הרע, ולא רק גוברת עליו אלא גם מעלה אותו לקודש.

בחינות התורה כמים ואש

אורות התורה פרק י"א פסקאות ד' -ו'

התענוג שיש בתורה, שמתבטא בזה שהתורה נמשלה למים. ההארות העליונות שבאות לאדם כשרוחו ורעיונותיו קרובים לתורה. העיסוק בתורה מזכך את המידות, כי האדם מתקרב לשורש נשמתו ומקבל משם קדושה.

האם רצונותינו הטבעיים- מכוונים לטוב?

אורות התורה פרק י"א, פסקה ב'- ג'

פסקה ב'- נטיות האדם והעם בעיקרן טובות, והתורה עוזרת לנו לפתח אותם לטוב ומזהירה אותנו במקרה של טעות. פסקה ג'- התורה היא דבר יותר גדול ממה שאפשר להשיג. וההבנה הזו היא שמאפשרת לתורה לגדול ולהופיע לעולם. הלימוד של התורה נועד לכוון אותנו שלא נטעה, אבל לא להגביל את התורה למה שאנו מבינים.

לשכוח את הנגלה כדי ללמוד נסתר

אורות התורה פרק י' פסקה יז, פרק יא פסקה א

כדי לקבל את תורת הנסתר צריך 'לשכח' את ההבנה הרגילה באמונה, ולהישאר רק עם האמונה הבסיסית. תורה שבע"פ מגלה את רצון ה' דרך הפסיקה במקרים המתחדשים לאורך הדורות.

עם איזו תורה צריך להסתכל על דורנו?

אורות התורה פרק י' פסקאות ט"ו- ט"ז

בדור של עיקבתא דמשיחא, מוכרחים ללמוד ולשב בין שתי התורות, הנגלת והנסתרת, בשביל להסתכל על הדור בצורה הנכונה ולהדריך אותו למקום הנכון.

תורה של חסד ותורה של דין

אורות התורה פרק י' פסקאות יב- יד

בלימוד רזי תורה לוקח זמן עד שהמשמעות העמוקה מחלחלת. גם הדומיה נחשבת לימוד. ההתאמצות ללמוד גם את התורה הנגלית מחזקת את החסד וכופה את מידת הדין.

האם לימוד הקבלה מסתכם בידיעת שמות וגלגלים?

אורות התורה פרק י' פסקאות ז'- ט'

לימוד תורת הנסתר זה לא רק תורה של שמות וצימצומים, אלא תורה של שכל ומחשבה.

הבסיס ללימוד הח"ן- ענוה!

אורות התורה פרק י' פסקאות ד'- ו'

אדם שנפשו מתאימה ללימוד רזי תורה, אין לו להימנע מכך שאנשים גדולים ממנו אינם עוסקים בכך. הכניסה לתורת הנסתר מוכרחת ענוה. להכיר שגם בתורות הנגלות יש חיות אלוקית.

מתי החופש רצוי?

אורות התורה פרק י' פסקה ב'- ג'

אדם שנפשו מתאימה ללימוד רזי תורה חייב חופש רוחני. חופש חיובי רק בעולם הפנימי שאין בו רע שיכול להתפרץ.

מתי ללמוד את תורת הנסתר?

אורות התורה פרק י' פסקה א'

הופעת פנימיות התורה תלויה במצב הרוחני של האומה. הזמן ללמוד נסתר הוא כאשר יש תשוקה לכך, שזה לימוד תורה לשמה.

מה היחס בין לימוד עיון ללימוד אמונה?

פרק ט' פסקה י"ג

סדר הלימוד לאנשים שמתאימים לעיונים רוחניים- ללמוד בהתחלה בהויות אביי ורבא ואז לדעת את מסקנות ההלכות, ואז עיקר עיסוקם יהיה בעניינים הרוחניים ומתוך זה ידעו לכוון לאמיתה של תורה בדימוי בין מקרים וכדומה. אנשים שלא בנויים ליישר את שכלם על פי הצד הרוחני- צריכים להתעסק בלימוד כל הפרטים ולדעת איך מדמים דבר לדבר על ידי השכל. תלמידי חכמים זקנים צריכים להתעסק יותר בצד הרוחני שבתורה. בחג הפסח- עם כל פרטיו, הכי מתאים לעסוק בבירור האמונה.

לימוד הנסתר- דרך המלך ודרך הקיצור!

פרק ט' פסקה י"ב

למרות שהדרך המקובלת ללמוד נסתר, "אחרי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים"- יש אנשים שנפשם מוכנה לזה, והם יכולים לעקוף כלל זה. הדרך לדעת אם ראוי ללימוד הנסתר- אם יש בו ענוה ושמחה.

שמחה שנובעת מוך לימוד תורה - מצווה

פרק ט' פסקה י- י"א

גם לימוד שמעורבת בו כוונה לשמור לעצמו אין זה אומר שלא למד תורה לשמה.

לקבל "אורות" מפרטי הלכות

פרק ט' פסקה ח'

גם לעוסקים בקבלה נצרך לימוד דינים והלכות. לימוד תורה באופן שלם כולל את כל החלקים. חכמה, בינה , ודעת.

הפסקת הלימוד בשביל עיסוקים אחרים

פרק ט' פסקה ז'

כל דבר יש קודש, לית אתר פנוי מיניה, אבל התורה קדושה יותר ולכן אסור לפנות מהלימוד ולומר 'מה נאה אילן זה'. גם בדברים שתלמיד חכם צריך לעסוק בהם זה צריך להיות בזמנים מוגדרים, ולא לבא על חשבון זמן הלימוד.

תנועת ההשכלה- מהי הסיבה להופעתה?

פרק ט' פסקה ה' - ו'

ו'- לכל אחד יש את אופי הלימוד שלו, ואותו הוא צריך לפתח. שאדם לומד, בעיקר, מה שאינו מתאים לו- הוא מפתח שנאה לתורה, כי הוא לא מכיר את החלק שלו בתורה.

לחדש בתורה השמימית, היתכן?

פרק ט' פסקה ה'

- דרכי התפתחותו של העולם: 1. בצורה טבעית 2. בצורה שכלית. כך גם בלימוד התורה. -חידושי התורה כ"כ חזקים, שהם מייצרים את המציאות! כשחכמים קובעים דבר בעולם - הקב"ה פועל על פיהם!! - התורה מתגלה כמתאימה לאדם, דווקא ע"י שהאדם עצמו מחדש בה.

למה ללמוד דקדוקי מצוות?

פרק ט' פסקה ד'

- השמחה שבידיעת פרטי המצוות. - למה מקובלים מוסיפים עוד ועוד הנהגות? - הדקדוק בפרטים נובע מכך שהתורה אלוקית ולא אנושית.

הבקיאות בתורה, מה חשיבותה?

פרק ט' פסקה ג'

מלבד לימוד עיוני עמוק בתורה ולימוד עצמי בנושאים החביבים, יש לאדם להקיף בידיעה את כל נושאי התורה. לאנשים שאינם מהגאונים הגדולים, יש להיעזר בספרי ההרחבה והתימצות של הגדולים, ומומלץ להתחיל בהקפת הש"ס עם הרי"ף.

התורה משפיעה עלינו

פרק ט' פסקה ב'

התורה תמיד משפיעה על האדם, אין לימוד ניטרלי. לימוד לשמה משפיע קדושה, לימוד לקנטר משפיע ארסיות.

אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ

פרק ט' פסקה א'

כל אחד מישראל יש לו אות בתורה שמתאימה רק לו, שישים ריבוא אותיות כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל. הרצון של האדם מגלה את החלק בתורה שהנשמה נמשכת אליו. אסור לאדם להזניח את זה כי אף אחד לא יעשה את זה במקומו.

סוגי דרכי הלימוד

פרק ח', סעיף ו'

יש כמה סוגי לימוד: 1) יש לימוד ברעיונות גבוהים ומופשטים. והעיקר זה החקירה והעיון בהם. 2) יש לימוד במעשים פרקטים, ועיקר הלימוד להוציא פירוטים והנהגות . 3) ויש לימוד שנועד רק בשביל להרחיב את הדעת ולא משהו שמתבטא כ"כ בעולם הזה. כל אלו הלימודים ישנם גם בלימודי התורה.

לפנות מקום כדי לגלות את הפרטים

פרק ח', סעיף ה'

יסודות האמונה ועיקרי היהדות- אין צורך לצוות עליהם בתורה, כיוון שהם מובנים. אבל פרטי המצוות והלכות, שהם נובעים מאותם העקרונות- צריך דוקא לצוות עליהם בתורה, המקור הכי גבוה, בגלל שהם לא ממש ברורים במבט אנושי. הסבר נוסף: אם היו אותם עקרונות כתובים בתורה- לא היינו מתייחסים לפרטים כמו שצריך/בכלל.

הסוד ברוח הוא בדרכים להגיע אליו

פרק ח' פסקה ה'(1)

בשאר החכמות העיקר זה הידיעה הסופית שמגיעים אליה, אבל בידיעות רוחניות עיקר העבדה זה הדרך וההפנמה של הידיעות וההטמעה שלהן בחיים.

עניין אכילת פירות בט"ו בשבט

חידוש גדול של המקובלים שיש יום מיוחד לאכילת פירות. המסר הוא להרגיש את המטרה הגדולה בתוך כל המעשים הקטנים.

מטרתה של התורה

פרק ח פסקה ד

הפילוסופים חשבו שכל עניינה של התורה זה לחשוב בדברים הרוחניים, אבל הרב מסביר שבלי ההנהגות הגשמיות א"א להגיע לעיסוק ברוחניות ישר. ומי שחושב שיעשה את זה שוגה בדמיונות.

לימוד שמביא לידי מעשה ומעשה שמביא לידי לימוד

פרק ח' פסקה א'- ג'

פסקה ב'-מח' רש"י ורבינו חננאל: לפי רש"י יש תורה עיונית ויש תורה הלכה למעשה, והחידוש בפסוק הנזכר שאת שתיהן יש ללמוד. לרבינו חננאל- שתי העניינים הלה כלולים אחד בשני, והם נחשבים כלימוד אחד. והחידוש בפסוק שחייבים לעשות את הצד המעשי. והמעשה והלימוד נצרכים כאחד והם משלימים אחד את השני. ג'- עיקר הרצון שלנו לגלות ולשכלל את התורה, נובע מהרצון הכי פנימי שלנו- לחבר את התורה הלימודית והחיים המעשיים ליצירה משותפת אחת שתלך ותתפתח.

הקדמת נעשה לנשמע

פרק ז' פסקה ח'- פרק ח' פסקה א'

כשיש חיסרון בשקידת התורה הרגשה של צער מעין יסורי גיהנם, ומי שמרגיש את זה צריך לשמח כי הוא מרגיש בגלל הקרבה שלו והשייכות שלו לתורה. מצד בני האדם נראה שלימוד מעשי הוא יותר גדול, והרז שהתגלה לעמ"י כשאמרו 'נעשה ונשמע' הוא שיש מעלה יותר גדולה ללימוד תורה מבחינת הכח הסגולי שבלימוד.

שני סוגים של ייסורי תורה

פרק ז',פסקאות ה'-ו'

הגיהינום באמת זה חוסר ידיעה בתורה. הן בפועל, בעולם הזה והן לעולם הבא. יסורי גיהינום, ישנם שני בחינות: ייסורים של חוסר אפשרות לקנות עוד ידיעות בתורה בגלל שחסר הכנה לתורה. (סעיף ה'), ויש ייסורים בגלל שהאדם מלא במידות רעות וחטאים, שאינם מאפשרים לו ללמוד כמו שצריך. (סעיף ו')

קושי בחיבור לתורה

פרק ז' פסקאות ד' - ה'

התורה אמורה להיות מתוקה, דהיינו מתאימה ומצמיחה, ליהודי שלומד אותה, כי היא זו שמייחדת את מדרגת ישראל על פני העמים. מי שלא מרגיש את המתיקות צריך לבדוק את הבעיה בחיבור שלו למהות של ישראל. חוסר בחיבור לתורה ולרוחניות גורם להרגשת ריחוק מה', שהיא אמתית כי באמת זה גורם לריחוק מה' וזה מעין הייסורים של הגיהנם.

ביטול תורה באיכות

פרק ז' פסקאות ב' - ד'

ביטול תורה הוא לא רק זמן שבו לא לומדים, אלא גם כאשר אדם לומד במדרגה פחותה ממה שראוי לו. כל אחד צריך להופיע את האור שלו בתורה, ואם הוא לא לומד כמו שהמדרגה שלו דורשת הוא לא עושה את המוטל עליו בהופעת התורה בעולם. כדי שתהיה לתורה אפשרות להופיע בחיים צריך לפעמים זמן שבו מפסיקים ללמוד, וכך גם כשאדם לא יכול ללמוד יש בכך תועלת ללימוד.

חיידקי ביטול תורה וסוגיהן

פרק ז פסקה א

יש סיבות רבות לביטול תורה. צריך כל פעם לבדוק מה הסיבה ולפתור אותה יש סיבות גשמיות, הפרעות של העולם הזה ויש סיבות רוחניות של חוסר הכנה לתורה , עוד לא ברמה של החומר הנלמד. וסיבות של חוסר הכנה לחול: איני יודע להעביר את הלימוד להבנה מעשית.

התועלת מלימוד בלי הבנה

פרק ו' פסקה ט"ז

ודאי שאין ביטול תורה כשמנסים להבין ולא מצליחים, אבל החידוש פה הוא שגם יש בזה מעלה של לימוד. יש כאלו שלקחו את הצד הזה שבלימוד לעיקר הלימוד, הרב הולך בדרך האמצע. המקור לצד הזה של הלימוד הוא במעמד הר סיני ששם היה התגלות כזאת של התורה שלא התאימה להבנת השכל.

התורה המעשית והתורה הרוחנית

פרק ו' פסקה י"ג

פרק ו' פסקה י"ג

אורות התורה פרק ו סעיף יא

פרק ו' פסקה יא

פרק ו' פסקה יא

למה ללמוד תורה

פרק ו' פסקה י'

כמו שאדם בריא בנפשו לא מחפש סיבות לחיים, כך ישראל שיש לו בריאות רוחנית אוהב את התורה בלי הסברים. כשאוהבים את התורה בגלל משהו, זה מביא לכך שיאמרו 'שמועה זו נאה'. ההבדל בין המדרגה של ישראל לגויים הוא במדרגה של החיות שיש בהם, ולימוד התורה מיוחד לישראל בגלל זה, שרק להם הוא נותן מזון רוחני מתאים.

בין תורה לתפילה

פרק ו', פסקה ח'

הרב אומר שלפעמים אדם צריך תפילה כדי שיוכל ללמוד. הרב מסביר את זה על ידי המשלה של התורה לאוכל ואת התפילה לשתייה. התורה היא כמו האוכל שהוא בונה את הגוף, והתפילה היא כמו השתייה שעוזרת לאוכל להיכנס. כך התפילה עוזרת לנו להפנים את התורה, להתחבר אליה ולהרגיש

חשיבות לימוד ההלכה

פרק ו', פסקאות ח'-ט'

התפילה הכרחית ללימוד, אבל אם נשארים רק בתפילה ומוותרים על התורה מפספסים את העיקר. אמנם גם לתפילה יש חשיבות בפני עצמה אבל יחסית לתורה היא לבוש לעומת העצם. ללימוד פרטי ההלכות יש תפקיד חשוב כי זה מאפשר לעסוק ברעיונות הגדולים והמופשטים בלי 'ללכת לאיבוד'. הגדולה של התורה שגם לרעיונות הכי מופשטים יש ביטוי העולם הזה בהלכות.

מגדל הפורח באוויר

פרק ו, פסקה ז'

הפרטים של ההלכה מקבלים גדרים, אבל עניינים רוחניים באופן טבעי לא מקובעים במסלולים מסויימים, וזה החידוש של דואג ואחיתופל שגם בדברים מופשטים קבעו גבולות. החולשה שלהם הייתה, שידעו רק לשאול בעיות ולא להגיע למסקנות.