- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי הלכה
- שב שמעתתא
שב שמעתתא – הרב חיים כץ
כתבות בנושא שב שמעתתא – הרב חיים כץ
הלכות שלג
לקראת השלג הקרב ובא, כדאי להכיר את עשרות ההלכות הקשורות לשלג.
השלג בהלכה
שיעורו של הרב הרב דב ליאור, המסביר את עניינו של השלג בהלכה ואת ההלכות המיוחדות הנוגעות לו.
שינוי מקום בסעודה
מה דינו של אדם שהתחיל לאכול את סעודתו במקום אחד ולפתע היה עליו לעבור למקום אחר? כיצד ינהג לעניין ברכת המזון ונטילת ידיים?
הלכות ברכת הריח
מתי מברכים על ריח טוב את ברכת הריח? מה ההבדל בין עצים, צמחים ופירות? האם יש ברכה שונה לריחות שאינם טבעיים? צפו ברב בן ציון מוצפי בשיעור ממצה ובהיר.
סדרה בנושא שב שמעתתא – הרב חיים כץ
נאמנות האב על בנו
מתוך הספר שב שמעתתא - שמעתא ו פרק י.
אדם שאמר שהוא כהן נאמן כלפי עצמו אך אם בא על גרושה אינו נאמן כדי להלקותה אומר המל"מ שבנו יהיה חלל ודאי כיון שברה קרע דאבוה. שואל על כך השמעתא מגר שאמר שלא נתגייר לפני ב"ד שהדין הוא שאינו נאמן לפסול בניו. מחדש השמעתא שדין יכיר שייך רק כאשר האב אומר זאת במפורש והבן בעולם
נאמנות אישה באמתלא
מתוך הספר שב שמעתתא - שמעתא ו פרק ט
השב שמעתא מחלק בין שני סוגי נאמנות בשווה אנפשיה מועילה אמתלא אבל בנאמנות דבר תורה לא מועילה אמתלאץ הגמ' אמרה שהאומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה שאלו הראשונים למה תביא ראיה? הרי שויה אנפשיה חתיכה דאיסורה תירצו הראשונים כיון שגופה משועבד לבעל אין כאן דין שויה אנפשיה
נתינת אמתלא לנאמנות דאוריתא
מתוך הספר שב שמעתתא - שמעתא ו פרק ח
הגיע לחכמי פרובנציה מקרה בו אב אמר שקידש את בתו לפלוני ואח"כ עמדה ונישאה לאחר והביא האב אמתלא לדבריו ונחלקו חכמי פרובנציה בדבר י"א שיכול לתת אמתלא וי"א שאינו יכול לתת אמתלא והסיבה היא שלאב התורה האמינה וסוקלים על פיו וממילא זה מוגדר כנאמנות מול העולם ולא רק מול עצמו כמו שויה אנפשיה. מוכיח השמעתא שגם במקום כזה מועילה אמתלא מכך שגבי נידה גם מועילה לאישה אמתלא אע"פ שהיא נאמנת מול כל העולם.
רואה דם מחמת תשמיש
מתוך הספר שב שמעתתא - שמעתא ו פרק ז
אישה שראתה דם שלוש פעמים מחמת תשמיש אסורה לבעלה אך מותרת לאדם אחר, שואל אחר הב"ח מדוע? הרי הוחזקה! מתרץ המנחת יעקב שרוב נבעלות ורואות מחמת תשמיש אין הדם מהמקור, אם כך למה נאסרת על בעלה הראשון? מעין גזרה שמא אותו דם הוא באמת מהמקור ויתלו שהוא מהצדדים ומבעל אחר אולי לא תראה כלל. על פי זה מתרץ השמעתא מדוע נאמנת לומר שהדם אינו מהמקור, כיון שהיא אינה אומרת נגד הרוב.
טעם הנאמנות בדבר שבידו
מתוך הספר שב שמעתתא - שמעתא ו פרק ז
הרא"ש שאל למה סופר שכתב את האזכרות שלא לשמן נאמן מדין בידו? ותירץ שכיון שהיה בידו הוא נחשב כבעלים ולכן נאמן מדין עד אחד. שואל השמעתא מגמ' שסופר לא נאמן לומר שהספר פסול אחרי שכבר מכר, מדוע הרי הוא טוען שמעולם לא הייתה כאן חזקה? מסביר השמעתא שיש לחלק בין שני סוגי חזקה, יש חזקה קמיתא לאיסור או להיתר ויש חזקה שהוחזקה לפניינו כמו שסוקלים ושורפים על החזקות,
נאמנות עד נגד חזקה
מתוך הספר שב שמעתתא - שמעתא ו פרק ז
המהר"ם חידש שעד אחד אינו נאמן כאשר הוא מודה שהייתה כאן חזקת איסור אבל אם הוא טוען שמעולם לא הייתה כאן חזקה אין זה מוגדר כעד נגד חזקת איסור. ממילא אין לדמות עד נגד חזקה לעד נגד רוב. כל ההנחה של הפני יהושע זה ברובא דליתא קמן אבל ברובה דאיתא קמן לדעת העד אין כאן רוב כלל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
