- בית המדרש
- ספריה
- פניני הלכה
- ברכות
נטילת ידים, סעודה וברכת המזון
כתבות בנושא נטילת ידים, סעודה וברכת המזון
שהחיינו על ירקות
האם מברכים שהחיינו על תות ובננה, אבטיח ומלון?
'מעין שלוש' ששכח להזכיר בה חלק ממה שאכל
הייתי צריך לברך ברכת מעין שלוש ולהזכיר גם 'על המחיה' וגם 'על הגפן' אבל שכחתי והזכרתי רק אחד מהם. מה אני צריך לעשות עכשיו? תשובת הרב עזריה אריאל.
שינוי מקום בסעודה
מה דינו של אדם שהתחיל לאכול את סעודתו במקום אחד ולפתע היה עליו לעבור למקום אחר? כיצד ינהג לעניין ברכת המזון ונטילת ידיים?
ללכת לקבל טיפול רפואי?
האם יש חובה בשעת הצורך לקבל טיפול רפואי? האם יש ברכה על טיפול רפואי? מותר לגבר לקבל טיפול מאשה? קראו את תשובותיהם של הרב זלמן מלמד, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל והרב אליעזר מלמד.
שיעורים בנושא נטילת ידים, סעודה וברכת המזון
מצוות הזימון
פרק ה
א - עניין הזימון. ב - מצוות הזימון כשאכלו בצוותא. ג - שלא לפרק חבורת זימון ולא להיפרד ממנה. ד - מי ראוי לזמן. ה - נוסח הזימון. ו - המזמן והמסובים בברכת המזון. ז - נשים בזימון. ח - עם הארץ. ט - צירוף קטן. י - דיני המצטרפים לזימון - באיזה אוכל ואימתי. יא - הנצרך לצאת לפני הזימון כגון בסעודת חתונה. יב - האם מי שהשתתף בזימון יכול להצטרף לעוד זימון. יג - כוס של ברכה. יד - דיני כוס של ברכה. טו - שתיית היין.
ברכת המזון ומשמעותה
פרק ד
א- מצוות ברכת המזון. ב - ברכת הטוב והמטיב. ג - משמעות ברכת הזן. ד - מרכזיותה של ברכת הארץ. ה - דיני אמירת ברכת המזון וחינוך הקטנים. ו - החובה מהתורה כששבע ומדברי חכמים בכזית. ז - תוספות בשבתות וחגים. ח - שכח לומר 'רצה' או 'יעלה ויבוא'. ט - מים אחרונים. י - דיני מים אחרונים. יא - מנהגים בברכת המזון. יב - דרך אמירת ברכת המזון וכבודה. יג - ברכה במקום אכילתו (איזה מאכלים טעונים ברכה במקומם). יד - עד אימתי יכול לברך.
ברכת המוציא על הלחם
פרק ג
א - הברכה על הלחם. ב - הידורים בברכה על הלחם. ג - בציעת הלחם ושלא להפסיק בין הברכה לאכילה. ד - אימתי טוב שאחד יוציא את חבריו בברכת 'המוציא'? ה - אם צריך לטבול את הפת במלח. ו - על איזה מאכלים ומשקים מברכים בסעודה. ז - פרטי דיני פירות בסעודה. ח - דין עוגות ומזונות בסעודה. ט - לאחר הסעודה. י - עד היכן מועילה ברכת 'המוציא'. יא - אם מותר לצאת מהבית באמצע הסעודה. יב - מאכלים שנאכלים לפני הסעודה.
נטילת ידיים לסעודה
פרק ב
א - טומאת הידיים. ב - הטעם הרוחני למצווה. ג - מקום הנטילה. ד - ברכה על מצוות חכמים. ה - נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה. ו - על איזו כמות לחם צריך ליטול. ז - המים. ח - כלי. ט - כח גברא ודין ברז. י - חציצה. יא - סדר הנטילה למעשה. יב - דקדוקים בעת הנטילה. יג - זמן הברכה. יד - הפסק בין ניגוב הידיים לברכת 'המוציא'. טו - הנוטל ידיו לאחר עשיית צרכיו. טז - המתפנה באמצע הסעודה. יז - שעת הדחק.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
