שלום לרב. האם מותר לשיר שירי שבת בזמן שגם אחותי בת העשר שרה איתנו?

שלום רב. ניתן להקל בגיל זה, במיוחד אם קולה נבלע בין שאר האחים. מקורות: א. נקדים שיש איסור לשמוע אשה ששרה מפני שהדבר יכול להביא להרהור, וגם אם הוא לא מכיר אותה ראוי לכתחילה להמנע מכך (ראה טור ושו"ע אעה"ז סי' כ"א, ע"פ הגמ' בסוטה מח., ומ"ב סי' ע"ה סקי"ז). איסור זה מתחיל מרגע שהאשה מגיל לגיל בת מצוה, אולם לברך או לומר ק"ש, אסור אף פחות מגיל זה, כיון ששירת נשים מוגדרת כ"ערוה", ואינה מהווה "רקע" מתאים לאמירת דברים שבקדושה (ראה שו"ע סי' ע"ה סע' ג' ומ"ב שם). ב. והנה לגבי זמירות שבת יש לדון, אם אנו דנים אותם כדבר שבקדושה, ממילא אסור לשיר זמירות שבת בשעה ששומעים קול זמר באשה (שו"ע או"ח ע"ה ג'), ואכן הגריש"א (קובץ תשובות ח"ג סי' י') כתב לאסור לשיר זמירות שבת בזמן שאשתו או אחותו שרה. ובספר חוט שני (אהע"ז כ"א א' י') כתב לאסור קול אחותו כבר מגיל שלוש. אולם משמע מפוסקים רבים שיש להקל במידה ומדובר על ילדה הקטנה מגיל אחת עשרה שעוד לא הגיע לעונת וסתה (ראה פמ"ג סי' ע"ה, ומ"ב סק"ז וסקי"ז, ואגרו"מ או"ח כ"ו), ויש מי שאסר בזה (באה"ט אהע"ז כ"א סק"ד בשם הבאר שבע), ובבא"ח פרשת בא מקיל בילדה קטנה עד גיל שש, שמותר לדבר דברי תורה כששומעים שהיא שרה. והגרשז"א בשולחן שלמה (ע"ה ג') כתב שבבתו מותר לשמוע את קולה עד י"א שנים בשעה שהוא אומר קריאת שמע, ובאישה אחרת אסור מגיל שלוש. ובשם החזו"א מקובל להורות (ראה אשי ישראל תשובה ס"ד) שהדבר תלוי במציאות האם בגופה היא כבר מפותחת כאישה, שאז אין לומר דברים שבקדושה נגד טפח מגולה שבה, ממילא הוא הדין לקולה (עיין שם). ג. נראה בפשטות שבכלל האיסור לשמוע קול זמר באשה, זהו גם בשמיעת קול גבר עם אשה (ראה שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' י"ד). ונחלקו הפוסקים, לגבי אמירת זמירות שבת בחיק המשפחה הגרעינית, כלומר שגם הנשים שרות יחד עם הגברים, שהרי לכאורה יש לדון מצד "תרי קלי לא משתמעי" (מגילה כא:), ולא ניתן להבחין בקול האשה בנפרד או שנאמר "איידי דחביבא ליה משתמעי", היינו שאדם עושה מאמץ לשמוע את הקול שהוא מעוניין בו. עוד יש להוסיף את דברי התוס' (סוטה לט: ד"ה עד), שאדם אינו יכול לשמוע קול אחר בשעה שהוא עצמו שר. למעשה יש שהקלו בכך (ראה באוצר הפוסקים כא: כ: ד' בשם החת"ס, וכן מובא בשם הגרשז"א בס' חזון דוד עמ' צג, ובשם הגרי"ש אלישיב בס' אמרי שפר על ר"ה עמ' ל"ח), ויש שהחמירו (רבבות אפרים ב' קכ"ב בשם רבו בעל האגרו"מ, ושו"ת צי"א ז' כ"ח ג'). למעשה נראה שגם במשפחות שנהגו לזמר יחד בשבת, עדיף שהבעל והבנים ישירו בקול רם יותר מן הנשים, כדי שקולן יבלע בקול הגברים. וכמו כן אין ליצור מנהג זה לכתחילה, במקום שמנהג זה לא התקבל. כמובן שאם הדבר אפשרי ולא גורם חלילה לפגיעה, יש להמנע בדרכי נועם ממצבים שאינם לכתחילה, וכל המחמיר בדברים אלו קדוש יאמר לו (ראה באגרו"מ שם). ולמעשה המיקל מתחת לגיל י"א יש לו על מי לסמוך, בפרט אם קולה נבלע בין שאר האחים. בברכת השבת,