שלום כבוד הרב. מה הדרך המומלצת ללימוד הלכה באופן שיטתי האם מומלץ לעבור על הסוגיות מתוך הגמרא ואח"כ להיכנס לתוך הטוש"ע או שמא ניתן להתחיל מהבית יוסף ומתוכו ללמוד את המקורות?אם אדם באמת רוצה להקיף את ארבעת חלקי השו"ע או לכל הפחות את החלקים המעשיים של או"ח ויו"ד כדי לא להיכשל בדברים שנתקלים בהם מידי יום או מידי שבת?מה ההדרכה הכללית ללימודי הלכה ורבנות ובאיזו דרך הרב ממליץ ללמוד ע"מ שהלימוד יהיה טוב ויעיל?כמובן שתמיד ניתן ללמוד מספרי קיצורים כדי לא להיכשל אך אני מדבר על מי שרוצה ללמוד הלכה מתוך המקורות כדי שיוכל בעצמו ללמוד את דרכי הפסיקה ולהגיע להבנת הדברים לאשורם מתוך הגמרא והראשונים?

שלום רב לאוהבי תורתו! יש צדדים לכאן ולכאן, והדבר תלוי בזמן, ביכולת ובעוד מספר גורמים. אם הבנתי נכון כבודו אדם עובד, וחושבני שאם מדובר בזמן מוגבל ביום (כגון שעתיים) עדיף ללכת על האופציה השנייה שכתבת. אגב אציין שיש מעלה בדרך זו, וכפי ששמעתי על כולל חשוב ללימודי הלכה ודיינות, שלומדים כל סוגיה על סדר הסימנים של הטושו"ע, ובכל סימן מעיינים בכל הגמרות שמרן הב"י מביא, ובכך לעיתים יש אפילו יתרון על מי שלמד את הגמרות והראשונים ורק לאחר זמן רב לומד את הטור והב"י, כיון שכעת אינו זוכר את הגמרות כראוי. למעשה טוב שתצטרף למסגרת ולמקום שלבך חפץ או לחברותא טובה (וכפי שכתבנו בתשובה הקודמת), וסדר לימודך יהיה לבחור נושא (תפילה, שבת, איסור והיתר וכו') וללמוד אותו על הסדר, להתמקד בב"י בגמ' ובראשונים שהוא מביא, לאחר מכן לעבור לשו"ע ולנושאי כליו המרכזיים (באו"ח: ט"ז ומג"א, אולם כיון שהזמן מוגבל כדאי לעבור ישירות לדברי המ"ב, ביו"ד: ש"ך וט"ז, באבן העזר ח"מ וב"ש ולהתבונן לעיתים בפת"ש, בחו"מ סמ"ע ש"ך ונתיבות), לאחר מכן לפתוח את ספרי האחרונים שמפיהם אנו חיים. בכל שלב יש לסכם את הדברים בכתב ובע"פ, אפשר לסכם בצורה ארוכה ולאחר מכן לכתוב תמצית של הסיכום, ואם אין זמן לנסות לכתוב בקצרה את עיקרי הדברים, או על כל פנים לעבור עם ספר המסכם את הסוגיה בצורה ברורה ולבחון את עצמך ע"י החברותא או באופן עצמאי אם אתה אכן זוכר את עיקרי הדברים. אני ממליץ בחום לסכם כל סוגיה בצורה של שאלה ותשובה, כך הדברים נכנסים לזיכרון בצורה פלאית, לכתוב שאלה (אפשר בצורה של טבלה) ולענות עליה באופן תמציתי, אפשר להתחיל מהגמ' וכלה בדברי השו"ע, או להתחיל ישר מפסק השו"ע כגון, השו"ע הכריע כדעת הרמב"ם וכפשט הגמ' וכו' ואילו הרמ"א הביא את דעת הרא"ש ביש אומרים וכו', ונחלקו האחרונים וכו'. למעשה בני ספרד נוהגים וכו', ובני אשכנז נוהגים וכו'. כמובן שזה לא צריך להיראות בדיוק כך. אתה צריך להגיע למצב שאתה מסיים נושא גדול, ומשקיע זמן חשוב לחזרות, ולקראת המבחן אתה יודע לענות בתמצית את עיקרי הדברים, כלומר בימים האחרונים של החזרות לקראת המבחן, נכון שתהיה ממוקד עם הסיכום הקצר שכתבת או עם דפי השאלות ותשובות, לחזור ולשנן אותם הדק היטב, עד שיהיו חקוקים בתוך לבך. אני מציע לכבודו פשוט להתחיל בלימוד, ותבחן את עצמך תוך כדי לימוד, מהי את הדרך שהכי מתאימה לך, לפי התנאים העומדים לרשותך, וכמובן שנכון להתייעץ על כך עם ת"ח המכיר אותך באופן אישי, שיוכל להדריך אותך על הצד הטוב ביותר. כתבנו בקצרה, ואידך זיל גמור. נחתום עם דברי שולחן ערוך הרב (תלמוד תורה פרק א' סעיף ה'): "ואל יאמר האדם איך אפשר ללמוד כל התורה שבעל פה כולה הרי התורה אין לה קץ ותכלית כמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ונאמר ארוכה מארץ מדה וגו' - כי באמת ההלכות הנגלות לנו ולבנינו יש להן קץ ותכלית ומספר וכו'". תעלו מעלה מעלה בתורה ויראה, ובכל אשר אתם פונים ה' מצליח בידכם. בברכה נאמנה,