אני בן 14, תלמיד ישיבה. בלימוד הגמרא יש פעמים שאני מסיים את הלימוד בהרגשה טובה, ויש פעמים שאני גומר בלחץ, עצב. אם אני לומד לפי הספק אני נלחץ מכמות החומר שנשארה לי ובגלל זה לומד יותר לאט ובסוף לא מספיק, אם אני לומד לפי זמן, בבקיאות אני מרגיש שלא הבנתי מספיק את הגמרא ובעיון אני מרגיש עצב על זה שהספקתי קצת בגלל שנתקעתי על דבר אחד הרבה זמן. בסופו של דבר יוצא, שלמרות שאני יודע את חשיבות הלימוד אני לא מצליח ללמוד בשמחה ולשמוח  מהלימוד. אשמח לקבל עצה בנושא.

כדאי ללמוד ולחשוב רק על הלימוד בלי לחשוב על הספק או על הזמן ולשמוח על כל מה שהספקת בידיעה שכל מה שלמדת הוספת הרבה אור וטוב גם לעצמך וגם לעולם.