מתי התקינו לקרוא את מגילת אסתר גם בלילה? (כלומר באיזה דור תיקנו כן חכמים?).

שלום וברכה, ישנן שלוש שיטות מתי תיקנו את קריאת המגילה בלילה: א. יש אומרים שקריאת המגילה בלילה נתקנה בזמן מרדכי ואסתר כמו הקריאה של היום (משמעות הריטב"א מגילה, ב: ד"ה 'איתקש זכירה לעשייה'). ב. יש אומרים שהקריאה של הלילה לא נתקנה בזמן מרדכי ואסתר כמו הקריאה של היום, אלא תיקנו כן בימי חכמי התנאים, ובזמן המשנה כבר חייבו חכמים לקרוא בלילה (טורי אבן מגילה ד.). ג. יש אומרים שהקריאה של הלילה לא נתקנה עד ימי האמוראים בימי רבי יהושע בן לוי (בנין שלמה סימן נח). מקורות והרחבה: בגמרא מסכת מגילה (ד.) מובא: "ואמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי… איתמר נמי, אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידם ה' אלהי לעולם אודך". בפשטות מבואר שהחיוב של קריאת המגילה כבר רמוזה בפסוקים וכבר נתקנה בסוף תקופת הנביאים בזמן מרדכי ואסתר. כך עולה מהריטב"א (שהזכרנו לעיל) ועוד ראשונים. אמנם חלק מהמפרשים הוכיחו ממקורות שונים שפסוקים אלו הם אסמכתא בלבד, והחיוב לקרוא את המגילה בלילה נתקן בתקופה מאוחרת יותר. ראה בחזון עובדיה פורים (מהלכות קריאת המגילה, א) שהאריך בדבר. יש נפקא מינה להלכה בין השיטות. לפי השיטה הראשונה שחיוב הקריאה בלילה הותקן בזמן הנביאים דינה חמור יותר מחיוב דרבנן רגיל (ונחשבת חיוב 'מדברי קבלה'). נראה שהמשנה ברורה נקט להלכה שהקריאה של הלילה אינה מדברי קבלה אלא נחשבת כמצווה דרבנן. ראה שער הציון (תרצ, ס"ק מא) ושער הציון (תרצב, ס"ק כז). אולם נראה שהמ"ב לא קבע מסמרות בדבר ולא הכריע לגמרי במחלוקת זאת, שהרי כתב המ"ב (תרצב, ס"ק טז): "כתב הפמ"ג ספק אם קרא את המגילה אפשר דלא אמרינן בזה ספיקא דרבנן לקולא משום דהוא דברי קבלה". הרי שכאן המשנה ברורה לא חילק בין הקריאה של היום לקריאה של הלילה.