שלום רב האם מותר ללכת לים או לבריכה בשלושת השבועות? ומה הדין בראש חודש אב? והאם יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים.

שלום רב. בני ספרד יכולים להקל עד שבוע שחל בו ט' באב (השנה שהצום נדחה ליום א', ניתן להקל בכל השבוע שלפני כן). ולבני אשכנז, יש להחמיר מר"ח אב. ויש פוסקים שכתבו להחמיר כבר מי"ז תמוז. אם יש צורך בריאותי, גם בני אשכנז יכולים להקל עד שבוע שחל בו. לכל הדעות, בימים אלו שהדין מתוח, יש להזהר ביתר שאת מכל חשש סכנה אפילו רחוק. מקורות: צריך להתייחס לעניין הסכנה בימים אלו, וכן לאיסור הנאה ורחיצה מצד מנהגי האבלות. הנה מרן השו"ע (סו"ס תקנ"א) כתב: "צריך לזהר מי"ז בתמוז עד תשעה באב שלא לילך יחידי כו' (משום שבהם קטב מרירי שולט) ולא יכו התלמידים בימים ההם". ואם כן כבר מי"ז בתמוז יש להמנע ממקומות שעלולים לבוא בהם לידי סכנה, כגון רחצה בים ובנהרות (מקור חיים י"ד, הגר"מ אליהו זצ"ל בס' מאמר מרדכי). אולם אם אפשר להשמר ויש בדבר צורך בריאותו ניתן להקל, ניתן להקל (פשוט וראה ארחות רבנו ח"ב עמ' קכ"ט). אולם רבים התירו אף ללא צורך רפואי, ואף למי שלא היה רגיל לילך לבריכה או לים לפני י"ז בתמוז, אך גם לשיטתם צריך להזהר ביותר, וללכת למקום שיש בו מציל (ראה מאמר מרדכי שם, הליכות שלמה בין המצרים י"ד ה', קרא עלי מועד הערות הגרח"ק אות ח'). ודעת האור לציון, שרק מה שהזהיר המחבר (לילך יחידי, הכאת התלמידי), יש להמנע, מה שאין כן לגבי בריכה וכדומה שיש להתיר, אלא שהוסיף שיש להמנע מצד מנהגי האבלות הקשורים לרחיצה. שלבני אשכנז יש לאסור מר"ח, ולבני ספרד, משבוע שחל בו. לכן למעשה יש להקל לבני אשכנז עד ר"ח, ומסופר על מרן החזון איש, שהקל ברחיצה בים לצורך בריאות עד ר"ח. ואילו לבני ספרד ניתן להקל עד שבוע שחל בו תשעה באב. ומכל מקום צריך להזהר ביתר שאת ע"י פיקוח של מצילים ושימת לב כפולה. בברכה רבה,