בשיחות רבנו הרב צבי יהודה דברים, עמ’ 107 כותב: "הסדר הוא מ’דברים’ ל’ואתחנן’- מ’שמע’ ל’והיה אם שמע’." ומשמע מזה ש’דברים’ זה ’שמע’ ו’ואתחנן’ זה ’והיה אם שמע’, דהיינו קבלת עול מלכות שמיים בהבנת המצב החדש והתחדשות האומה ועימה התחדשות התורה לקראת הכניסה לארץ ומתוך כלל גדול זה לקבלת עול מצוות שבהתפרטות המצוות ב’ואתחנן’, עשרת הדיברות וכו’. אך בעמ’ 122 כותב לפי הסדר בתורה- ש’שמע’ זה ’ואתחנן’ ו’והיה אם שמע’ זה ’עקב’. והדבר פשוט, כיוון שכך הוא סדר הפרשיות בתורה ומתוך קבלת עול מלכות שמיים ב’שמע’ שב’ואתחנן’ מגיעים לקבלת עול מצוות ב’והיה אם שמע’ שב’עקב’. וכן כתב בעמ’ 192 ובעמ’ 208 כותב בפירוש ש’דברים’ זו הקדמה ו’ואתחנן-עקב’ זה קבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות, וכן בלשון קצת אחרת בעמ’ 237-9, ש’דברים’ זה ישראל, ’ואתחנן’ תורה-אמונה, ו’ואתחנן’ מצוות וכן ממשיך לכל אורך הספר. לכן דבריו הראשונים צריכים ביאור. והיה נראה לי להסביר ש’שמע’ זה לאו דווקא הפרשה, אלא עצם הרעיון של קבלת עול מלכות שמיים, דהיינו כלל אמוני גדול ויסודי, לעומת ’והיה אם שמע’, שעניינה ההתפרטות המעשית של אותו הכלל ולכן מובנים דבריו, שכן פרשת ’דברים’ היא פרשה כללית ואילו מ’ואתחנן’ והלאה ישנה התפרטות הנובעת מכלל זה. ואמנם הסבר זה נראה מתאים לשיטת רבנו, אך עדיין קצת קשה לי ולא ברור לי אם אכן הסבר זה נכון.

שלום רב. יישר כוח על הדיקדוק בדברי רבנו. נראה לי שההסבר שלך מניח את הדעת. גם אם מקומית אולי ניתן להסביר עוד הסברות, בכל אופן מבחינת העקרונות שלמדת מדברי רבנו אתה צודק. שיטתו של רבנו שהתורה שבכתב מסודרת להפליא. הסדר הוא מהכלל אל הפרט. באופן כללי קבלת עול מלכות שמיים היא בחינה של כלל ועול מצוות בחינה של פרט. אולם גם בקבלת עול מלכות שמים יש כלל ויש כלל של הכלל. וגם בקבלת מצוות יש מצוות כלליות ויש מצוות פרטיותצ יותר. כך באר רבינו מפורש לגבי קבלת מצוות שלמשל המצוות של פרשת כי תצא הינם פרטיות יותר משום שהם בבחינה של "כי יקרה". כך גם בנוגע לקבלת עול מלכות שמים ניתן לומר שקבלת עול המלכות של דברים זהו הכלל שלפי הכלל. ניתן לקרוא לכך הקדמה וניתן לקרוא לכך קבלת עול מלכות שמים.