שלום וברכה לכבוד הרב, אדם שהולך למקום המקדש אחר שלשים יום שלא היה שם, וחייב בקריעה, אם יכול להלביש בגד שכבר קרע פעם על המקדש ולצאת בזה חובתו, שורש השאלה האם החיוב קריעה על ראיית מקום המקדש הוא על הפעולה, או על התוצאה שיהא לו בגד קרוע כשעומד נגד מקום המקדש, נמצא שאם הבגד כבר קרוע, יצא בזה חובתו?

שלום וברכה, במקרה כזה קורע שוב באותו בגד במרחק של לפחות שלש אצבעות מהקריעה הראשונה (ראה שו"ע תקסא ב). הרחבה: בפסקי תשובות (תקסא ד) כתב שיש המיחדים בגד ישן מיוחד לקריעה כשנוסעים לירושלים וקורעים בראיית ערי יהודא בצד שמאל של הבגד, וכשמגיעים לכותל המערבי קורעים שוב בצד שמאל של הבגד על ידי שנותנים ריווח בין קריעה לקריעה ג' אצבעות, ומותר מיד אחר הקריעה לפשוט הבגד וללבוש בגד אחר שאינו קרוע. וציין (הע' 18) שכך מובא באורחות רבנו (ח"ב עמ' קנ"ג) שנהג הגריי"ק זצ"ל, ואמר שאפשר לקרוע חמשה פעמים בבגד אחד בצד שמאל. עכ"ד. יצויין שלמעשה לא קורעים על ערי יהודה שהם תחת שלטון ישראל (אגרות משה או"ח ח"ה לז, משיב מלחמה ח"ב קמא). וגם על ערי יהודה שאינם תחת שלטון ישראל לא נוהגים לקרוע (עיר הקדש והמקדש פרק יז עמוד רטו). ויש אומרים שצריך לקרוע על ערי יהודה ברשות האומות (אגרות משה ח"ד סי' ע' אות י"א). וכן לא קורעים על ראיית העיר העתיקה של ירושלים לאחר שברוך ה' שיחררנו את העיר במלחמת ששת הימים (אגרות משה או"ח ח"ד סי' ע' אות י"א, ושוב באו"ח ח"ה לז, ישכיל עבדי חלק ח סימן כה אות ג, תורת המדינה עמוד 104 – 105, וכן הורו רבנו הרב צבי יהודה ומרן הגר"א שפירא כמובא בפניני הלכה העם והארץ ט יא. וע"ע במנחת שלמה א, עג). יש אומרים שקורעים על חלקים מירושלים ששולטים בה אומות אף אם נבנו יפה (אגרות משה ח"ד סי' ע' אות י"א). ויש אומרים שלא קורעים משום שרואים את ירושלים כולה כאחת, ורוב תושביה יהודים. ועוד שהיא בפועל כולה תחת שלטון יהודי (תורת המדינה עמוד 104 – 105). וכך המנהג.