שלום לכם, יש לי שאלה. אני נמצא בביה״ס מעורב . ובגלל שיש לנו בית כנסת בבית הספר הזמינו אותי להשלים מניין כדי להוציא ספר תורה. נעניתי בחיוב, בבית הכנסת שאלו אם יש כהן (איש אינו ענה), ואז שאלו אם יש לוי, נעניתי בחיוב. כי לפי מה שאמרו לי בבית אנחנו לויים. סיימנו את העליה לתורה והכל בסדר ואז סיפרתי לחבר שעליתי לתורה בתור לוי והוא טען שאני לא לוי ושהכשלתי את כל מי שהיה שם וגם צעק זאת והלבין את פניי ברבים, דבר שגרם לי לערעור רב. חשוב לציין ששם משפחתי איננו לוי אבל זה עובר אצלנו במשפחה דור דור וגם כתוב בכתובת אבי וסבי שאנחנו לויים האם הדבר נכון או שמא הכשלתי את כל מי שהיה בבית הכנסת?

שלום וברכה, לא צריך להתייחס לכל שטות שאומרים. מכיוון שידוע במשפחתך שאתם לויים, וזה עבר מדור לדור אין ספק שאתה לוי גמור! נשמע שהחבר אכן התנהג בצורה קשה ביותר. הנכון במקרים כאלה הוא לקבל את הייסורים באהבה, ולהבין שמשמיים רצו שתתבייש, אולי כדי לכפר על חטאים כדי שלא תיזקק לעונש גדול ח"ו, או מטעם אחר, וגם זו לטובה (עי' שער האותיות של השל"ה, אות א מח, מובא בחשוקי חמד, הקדמה לגיטין בתוספת מקורות). הזכרת שלא היה כהן ואז שאלו אם יש לוי. יש לציין שאין עניין להעלות לוי במקום כהן. אך מאידך אין איסור, ומותר להעלות לוי במקום כהן. העיקר שלא יעלו לוי אחרי ישראל, חוץ מעליית אחרון או מפטיר (מ"ב קלה כד, יביע אומר ח"ו כד). ובדיעבד אם טעו וקראו לכהן או ללוי באמצע מנין הקרואים כתב המשנה ברורה (קלה לה) שאם אפשר להחליף במפטיר או באחרון ימתין בתיבה ויקראו אחר במקומו והוא יעלה לאחרון או למפטיר. ואם אי אפשר כיון שעלה לא ירד ויברך. וביביע אומר (שם) כתב: "ואם יש צורך בדבר מותר להעלות לוי שלישי, וכל שכן רביעי, ובלבד שיאמר החזן, "אף על פי שהוא לוי יעמוד וכן המנהג".