שאל את הרב

  • הלכה
  • פיקוח נפש ומחלות סופניות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
הדבר שונה מאדם המחלל שבת ולא יעזור כמובן לגנוב לו את הרכב, כיוון שזה לא ימנע ממנו חילולי שבת בעתיד. לעומת זאת, אדם שאינו מעשן, אבל קנה סיגריות באופן חד פעמי, החזקתם עלול לגרום לו לעישונם בעתיד, עישונם והווי אומר רצח עצמו. לעומת זאת אם לא יהיו ברשותו, לא יעמוד כלל בניסיון. אני יוצא מנקודת הנחה שאסור לעשן בכלל, גם לא סיגריה אחת מחמת חברותיה שיבואו בעקבותיה. לכן שאלתי כהמשך לשאלתו של הרב עזריה אריאל, שיוצא מאותה נקודת הנחה כמותי. נעמיד את הדברים במצב שונה, האם מותר לגנוב את הנשק לאדם בעל נטיות אובדניות? אני חושב שפשוט שמותר, ומכיוון שאני יוצא מנקודת הנחה שסיגריה אחת כמותה רצח, נראה לי שאדרבה עליי להחזיק בסיגריות ולהשמידן. אם כמובן היינו מדברים בסיטואציה שלא יועיל המעשה, כגון המעשן בקביעות, שלא תועיל גניבת סיגריות בודדת, אז בוודאי הייתי מסכים איתך. אך מכיוון שאנו עוסקים באדם שקנה באופן חד פעמי, נראה לי שמותר וצריך להעלימם ממנו, ולהפרישו מהאיסור, על מנת שלא ירגיל עצמו בעישונם. באמת אדם הרואה רבו בשוק לובש שעטנז, עליו לתלוש אותו ממנו. ונראה שזה מדובר כאשר יועיל להפרישו מהאיסור, כגון הכא.
תשובה
במסכת בבא קמא קיז: כתוב: "ורודף שהיה רודף אחר רודף להציל, ושבר כלים, בין של נרדף בין של כל אדם - פטור, ולא מן הדין, אלא שאם אי אתה אומר כן, אין לך אדם שמציל את חבירו מן הרודף". וכן נפסק בשולחן ערוך חו"מ סימן שפ סעי ג " ואחד שרדף אחר הרודף להציל את הנרדף ושבר כלים בין של רודף בין של כל אדם פטור כדי שלא יבואו להמנע מלהציל את הנרדף" בנוזף פסק השולחן ערוך בסימן שנט סעי ד: " אפילו הוא בסכנת מות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל נפשו, צריך שלא יקחנו אלא על דעת לשלם " (על פי הגמרא בפרק שישי (הכונס) בבא קמא בסוגיית "מהו להציל עצמו בממון חבירו" מכל הנ"ל נראה שגם בשביל להציל את חבירו או את עצמו מעיקר הדין הממון שאיתו מצילים שייך לבעליו. מה שפטרו את האדם המציל שתוך כדי הצלתו פגע בממון בין של הניצול ובין של כל אדם אחר זה רק מתקנת חכמים שלא יבוא אחר כך אדם שיכול להציל ויעשה חשבון אם כדאי לו כלכלית או לא.. אבל אי אפשר לומר מתוך לימוד המקורות הנ"ל שבשביל להציל אדם מותר ממונו נעשה כהפקר והיתר. גם לדוגמא שנתת בעניין אדם שמחזיק נשק והוא בעל נטיות אובדניות ומבקש לפגוע בנפשו - ברור שיש לקחת לו מייד את הנשק אבל הנשק לא שייך למי שלקח לו ובוודאי שלא נעשה הפקר. הנשק או שווי שייך לבעליו וכגון שאם ימכרו אותו אזי שווי הכספי של הנשק יהיה שייך לבעליו. לעניין שעטנז זה חפץ של איסור וגם שם ההיתר הוא דווקא להפשיטו (דווקא בדאורייתא וי"א דווקא שלובש במזיד ועיין ביו"ד ש"ג בתנאים לקיום הלכה זו) אבל לא הותר לגנוב אותו שהרי ניתן למוכרו לנוכרי לאור הנ"ל נראה שאסור לגנוב את הסגריות של אדם המעשן
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il