שלום כבוד הרב. בשבת בבוקר התגלה שאין מספיק מים בסיר החמין שעל הפלטה והבשר למעלה קצת מתייבש. הורדנו את הסיר לשיש ובלי נגיעה או החזקה של הסיר הוספנו חצי כוס מים חמים (הסיר עוד חם) וערבבנו, אבל בערבוב ראינו שכן יש מספיק מים מלכתחילה והבשר לא היה יבש. החזרנו את הסיר לפלטה. האם עשינו לא נכון? ומה נכון לעשות להבא? (היינו חלק חסידים, חלק ספרדים וחלק ליטאים)

שלום וברכה, בני אשכנז יכולים לעשות כפי שעשיתם, להוריד מהפלטה למלא מים רותחים, ולערבב, ולהחזיר לפלטה (מ"ב רנג פד, שש"כ א יז, שש"כ פ"א הע' ). אז אם יש אשכנזי שם אפשר שהוא יעשה כך, ובני ספרד יאכלו מהחמין. לכתחילה היה נכון שאחד יחזיק את סיר החמין עד שמחזירים אותו לפלטה (רמ"א רנג ב). אך גם אם הנחתם את החמין על השולחן או השיש ולא החזקתם את הסיר ביד, היה אפשר להחזיר לפלטה (מ"ב רנג נו, שער הציון ס"ק נ, שש"כ פ"א הע' ס). הרחבה: לבני אשכנז מעיקר הדין ניתן לערות מים ישירות על החמין: מעיקר הדין בני אשכנז יכולים לערות מים חמים מהמיחם ישירות לחמין שעל הפלטה, (ולמסקנת הגרש"ז אוירבך מסתבר להתיר אף לערות מים חמים מכוס שהוא כלי שני ישירות לחמין שעל הפלטה ויערה את המים בנחת כדי שהשפיכה לא תיחשב הגסה בתבשיל). גם ספרדים יוכלו לאכול מהחמין ששפכו לתוכו מים חמים (יחוה דעת ד כב), והם יכולים אף לבקש מאשכנזי אורח או שכן לעשות כן (שמעתי מהראשון לציון הג"ר דוד יוסף). מכל מקום עדיף להוריד את החמין מהפלטה כמו שעשיתם, משום שיש כמה חששות בעירוי מים חמים מכוס לסיר חמין שעל הפלטה. כאשר מורידים את החמין מהפלטה בשבת מותר גם לערבב (להגיס) את החמין המבושל כל צרכו ואחר כך להחזיר אותו לפלטה (מ"ב שיח קטו, שש"כ פ"א הע' צט). נבאר יותר: עירוי מים חמים ישירות על החמין: כתב השולחן ערוך (רנג ד): "יש למחות ביד הנוהגים להטמין מבעוד יום קומקום של מים חמין ונותנים אותם לתוך הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק". נחלקו האחרונים איך להבין את דעת השולחן ערוך. פוסקי אשכנז הקלו בכך: ביאר המשנה ברורה (ס"ק פד) שהשולחן ערוך מדבר על אנשים שמכינים מבעוד יום מים, שמא יצטרכו לערות אותם לתוך התבשיל. והשולחן ערוך כתב שיש למחות בהם משום שלפעמים באחד מהם היד סולדת בו, והשני אין היד סולדת בו וכשמערה אחד לחבירו מתבשלים זה עם זה. אך הוסיף המשנה ברורה שהאחרונים כתבו שלפי מה שאנו (הנוהגים לפי הרמ"א) פוסקים שאין בישול אחר בישול גם בלח אם לא נצטנן לגמרי, אם כן אפילו אם באחד מהם אין היד סולדת בו ויתחמם על ידי התערובת בכל מקרה מותר, וכן הוא מעשים בכל יום שנותנין לתוך הקערה קטניות ומערין עליהן מכלי ראשון רוטב של בשר. ובשמירת שבת כהלכתה (פ"א סע' יז) פסק על פי הגרש"ז: "אם רואים שהתבשיל שבתוך הקדירה העומדת על גבי אש מכוסה הולך ומתייבש, ואין לו אפשרות להוריד את הקדירה מן האש (כי אינו עומד בתנאי חזרה), מותר ליצוק בו בנחת מן המים המבושלים שבדוד - שבת העומד אף הוא על גבי האש. וגם מותר לצורך זה להעביר את המים בעזרת כף או מצקת (והשווה להלן סעיף לט), בתנאי שהכף או המצקת יהיו נקים ויבשים". עוד מובא בשש"כ (פ"א הע' מ) שהגרש"ז דן בשאלה אם מותר לקחת מים חמים בכוס מהמיחם (כלי שני ולשפוך מהכוס לחמין שעל הפלטה, ולמסקנה מסתבר לו להתיר, ובהערות שם ביאר הגרש"ז שאין לאסור מצד מגיס כאשר שופך בנחת, וכן ביאר שם מדוע אין לחשוש מצד בישול שאחר צלייה, ע"ש. פוסקי ספרד החמירו בכך: אולם בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' כב) ביאר בדעת השולחן ערוך שאסור למלא מים חמים לתוך הקדירה לא רק מפני החשש שאחד מהם לא יהיה יד סולדת בו, אלא משום שתיכף כשיצאו מן הקומקום פסקה רתיחתם, שעירוי אינו ככלי ראשון, וממילא המים מתבשלים כאשר הם נכנסים לכלי. אך כתב (שם) שנראה שאם עירה את התבשיל לתוך כלי שני, מותר לערות עליו מים חמים, מפני שכלי שני אינו מבשל. וכן פסק הגר"מ אליהו: "אסור להוסיף מים רותחים לתוך סיר העומד על גבי האש, משני טעמים: א. משום חשש מגיס. ב. משום חשש "בישול" ". ובשו"ת אור לציון (ח"ב פרק יז אות ח) כתב שאין לערות מים חמים ואפילו מכלי ראשון לתוך סיר החמין שהצטמק, אף על פי שהסירו מן האש, אך ציין שיש מקילים לערות את המים החמים לתוך סיר החמין, ויש להם על מה לסמוך. והוסיף האור לציון שאם העביר את התבשיל לאחר שהסירו מן האש לכלי אחר, מותר לערות עליו מים חמים מכלי ראשון או מכלי שני, ע"ש בהערה. פתרונות לבני ספרד: ביארנו שבני ספרד מחמירים שלא לערות מים רותחים ישירות על החמין שעל הפלטה. מהם הפתרונות לבני ספרד כאשר החמין מתייבש ונשרף? א. לבקש מאשכנזי אורח או שכן לערות להם מים (כך שמעתי מהגר"ד יוסף כנ"ל). ואף שיש לדון בשאלה אם מותר לספרדי לבקש מאשכנזי לעשות דברים שאסור לו כספרדי, וכן להיפך, כאן בכל מקרה יש לספרדי המיקל על מה לסמוך כפי שכתב האור לציון, ויש עוד פוסקים ספרדים שהקילו בכך כמובא ביחוה דעת. ב. להוריד את החמין מהפלטה ולהעביר את החמין לכלי אחר, ושם לערות עליו מים חמים (יחוה דעת ואור לציון כנ"ל). ג. לשים שקית מים בתוך החמין, ואם רואים שהחמין מתייבש יעשה חור בשקית בשבת כדי שהמים שבשקית יתווספו לתבשיל (שמעתי מהג"ר דוד יוסף). אבל דעת הגר"מ אליהו להחמיר בזה, מפני שסביר להניח שהמים שבשקית לא חמים כמו שאר התבשיל אלא מעט פחות וכשיכנסו לתבשיל יתחממו מעט יותר, וכל תוספת בישול אסורה. ד. להגביה את הסיר עם התבשיל שעומד להקדיח ולשים מתחתיו קדרה אחרת או מעין חצובה ועליו יניח את התבשיל שעומד להקדיח, ויעשה זאת ללא שהות (כך שלא ינוח מרתיחתו). באופן זה מצד אחד הסיר ישאר חם ומצד שני התבשיל לא ישרף (הגר"מ אליהו). דיני החזרת חמין לפלטה בשבת: כאשר מורידים סיר של מרק רותח מהפלטה בשבת ורוצים להחזיר לפלטה לבני אשכנז צריך לכתחילה להחזיק את הסיר וצריך שיהיה דעתו להחזירה (רמ"א רנג ב). בשעת הצורך אפשר להקל גם כשהניח על השיש ולא החזיק בידו (מ"ב רנג נו, שער הציון ס"ק נ, שש"כ פ"א הע' ס). וגם אם הניח על הקרקע מותר להחזיר לפלטה (שדין פלטה קל יותר, עי' שש"כ פ"א הע' פג ויובא לקמן). אמנם השולחן ערוך (רנג ב) הזכיר רק שצריך שתהיה רותחת ושלא יניח על גבי קרקע. על פי זה כתבו הילקוט יוסף (רנג ט) וההלכה ברורה (רנג לא) שלבני ספרד צריך רק את התנאים האלו ולא צריך שתהיה דעתו להחזיר, ועודה בידו. ודעת הגר"מ אליהו שיש להחמיר לכתחילה כרמ"א שצריך שתהיה דעתו להחזיר. עוד הוסיף הגר"מ אליהו שאין להניח את הסיר על השיש מפני שכיום אנשים – אחרי שסיימו להשתמש בסיר – רגילים להניח את הסיר על גבי השיש, והנחה על גבי השיש נחשבת כסילוק דעת כמו שפעם היתה הנחה על גבי קרקע בזמנם. ויש גם עוד פוסקים שהחמירו להחשיב הנחה על שיש כהנחה על גבי קרקע, כמובא בפסקי תשובות (רנג הע' 164). אך אם מניח תחתיה איזה בגד או מגבת וכדומה אין דינה כהניחה על גבי קרקע (פסקי תשובות סי' רנג אות טז). יצויין שבפלטה, מכיוון שאין הדרך לבשל עליו ואין אפשרות לשנות את החום שלו, יש אומרים שמותר להניח עליו ישירות מאכל יבש משום שאין זה נראה כמבשל (הגרח"פ שיינברג כמובא בהליכות שבת עמ' קצה, וחזון עובדיה ח"א עמ' עח). ויש אומרים שמדברי חכמים אסור להניח מאכל מבושל ישירות על פלטה משום שזה נראה כמבשל (הגרי"ש אלישיב שבות יצחק שהייה וחזרה ח, ב, אור לציון ל יג). דעת הגרש"ז אוירבך שאף שיתכן שמותר להניח עליו לכתחילה, למעשה טוב להחמיר, אך מותר להחזיר עליו גם אם הניח את הסיר על גבי קרקע (הרב אוירבך בשש"כ א הע' פג). דעת המנחת כהן ועוד כמה פוסקים שכאשר יש רק מיעוט נוזלים שהתבשלו ורוב המאכל יבש שהתבשל דינו כתבשיל יבש לעניין זה. וכן דעת החזון עובדיה (ח"א עמ' פח), ולכן לדעתו מותר אף לחמם מאכל כזה על פלטה בשבת ולא רק להחזיר בתנאים שמותר להחזיר. אך דעת המשנה ברורה (שיח לב) להחמיר בכך.