יש בנחמיה סיפור חידוש של קיום כל המצוות, אפילו הפרדת נשים נכריות, והבאת ספר התורה בפעם הראשונה, וכו’. זה יכול להיתפרש גם כערעור על רציפות המסורת. מי שרוצה יכול לפרש את זה כמנהיג מאוד כריזמטי וחזק, שהעלה את החלשים חברתית מבבל, בתירוץ פוליטי של עם סגולה, והם נתנו לו את הקרדיט כי זה היה נוח להם, מכל המובנים, ובאמת לא היו דברים מעולם, הכל המצאה של נחמיה, החלשים חברתית הלכו איתו כי הוא נתן להם תקווה. האם יש לזה סתירה לוגית קרה. אני לא רוצה תשובות שמבוססות על תושב"ע, כי אפשר לומר שכל התושב"ע התחילה גם כן שם באותו סיפור. אני רוצה תשובה חותכת מהמקרא בלבד.

א) אחרי שבעים שנה של גלות וחיים בתוך ארץ בבל שבזמן מסויים גם אילצה את הגולים לעבוד עבודה זרה, טבעי הדבר שרבים שכחו את התורה ונשאו נשים נוכריות. ב) כך נראה בימינו גם יהודי רוסיה שעלו לארץ ולרובם אין מושג ביהדות ורבים מהם נשאו נשים נוכריות. בכל התיאור על אותו מעמד שבא לחזק את כולם לקבל מחדש את התורה נזכר שהתורה היא תורת משה איש האלוקים. בתפילה הגדולה בפרק ט' הם מתודים על אבותיהם שבאו לארץ אחרי יציאת מצרים ולא שמרו את כל התורה. לשם כך הם מתחייבים במיוחד לתת שקלים לבית המקדש ולתת את המעשר לכהנים וללוים כדי שאלה שמלמדים את התורה ועובדים במקדש ישמרו על עם ישראל כעם ד' השומר תורה ומצוות. יש התחייבות לא לשאת נשים נוכריות ולשמור את השבת כי מצוות אלה שומרות במיוחד על עם ישראל שלא יאבד את זהותו הקדושה. אינני מבין מה שכתבת על נחמיה הרי מסופר במפורש כי היה שר בחצר מלך פרס ובא לארץ לכמה שנים רק כדי לחזק את הישוב כמו שכתוב על בנין החומה ועל גערתו בעשירים ששעבדו את העניים. כמו כן מסופר על עשירי העם והאצילים שהתנהגו שלא כהוגן והוא חינך אותם ודירבן להשתתף בבנין האומה מחדש, אבל מפורש שהיו גם עניים וגם עשירים. בסוף פרק י"ב מספר כי שמרו את משמרת הטהרה מימי דוד ושלמה ולא מסופר על המצאת דינים בימי עזרא ונחמיה. ישנם התיחסויות למה שכתוב בתורה כתורת משה שציותה להרחיק עמוני ומואבי ככל המפורש בספר דברים. ושם בפרק י"ג מסופר על מאבקו של נחמיה בכהן הגדול שבני משפחתו נתנו לטוביה העמוני מקום במקדש, וכן על ריב נחמיה עם הסגנים החשובים שזלזלו במתן המנות ללויים וגרמו שהלויים עזבו את המקדש. אינני מבין מאיפה נובע חוסר האימון בתורה שבעל פה כאשר התורה מצוה לשמוע לדברי חכמים, וחכמי ישראל בכל הדורות הם שמסרו את חייהם על לימוד התורה וקיום מצוותיה ואין נאמן מהם בשמירת מצוות והתורה. איך אפשר ללמוד תורה שבכתב בלי מסורת התורה שבעל פה. איך קובעים מתי נכנסת שבת ומתי היא יוצאת ?, איך יודעים למה התכוונה התורה שנערה מאורסה ענושה בעונש חמור?, מה זה אירוסין?, מהן המלאכות שאסורות בשבת?, למה התכוונה התורה כשציותה להתענות ביום הכיפורים?, מזה וקשרתם לאות על ידיך ולטוטפות בין עיניך?, מי יודע על תפילין בלי מסורת חז"ל. אני מניח לפי שאלותיך שאינך מכיר את חז"ל והייתי מציע קצת שתכיר על מי מדובר ולכן לקרוא את הקדמת הרמב"ם למשנה ואת ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. ואקווה שאם תעבור על כל הספר תוכל לברר לעצמך שאלות רבות בדרך ההגיון הבריא והישר.